צחי, שחזר הביתה מטיסה ארוכה מחו"ל, היה רעב מאוד והחליט להזמין לעצמו פלטת בשרים יוקרתית. הוא הזמין ממסעדת שף פלטת בשרים גדולה בשווי ארבע מאות שקלים וביקש לשלוח אותה אליו הביתה. השליח יצא מהמסעדה לכיוון ביתו של צחי, הגיע לכתובת, פתח את דלת השער של החצר ונכנס פנימה כדי לדפוק בדלת. אלא שאז חיכתה לו הפתעה: הכלב של צחי, שהיה רעב כנראה יותר מבעליו, הריח את הבשרים והתנפל עליו. מרוב בהלה עזב השליח את השקית עם ההזמנה על הקרקע וברח מהמקום. הכלב המורעב התנפל על השקית וחיסל את פלטת הבשרים בתיאבון רב. צחי זעם על הכלב, אבל לא פחות מכך על השליח. הוא התקשר למסעדה בכעס ואמר: "איזה מין שליח זה שזורק את ההזמנה ובורח?! תחזירו לי את הכסף בבקשה, או שתשלחו לי פלטת בשרים חדשה!"
"היית צריך לעדכן אותנו מראש שיש לך כלב בכניסה!" אמר לו האחראי מהמסעדה. אבל צחי טען: "הכלב שלי לא נושך, הוא רק נובח, וזאת בעיה של השליח שלכם שהוא נבהל!" מה דעתכם? האם המסעדה צריכה להחזיר את הכסף או לשלוח מנה חדשה לצחי?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ל"ג עמוד א' במילים: "הפועלים שבאו לתבוע את שכרם". שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שפ"ט סעיף י' בדברי הרמ"א.
תשובה לשאלה 'מנות הרזרבה' (שאלה מס' 753)
תקציר השאלה השבועית: מרדכי ארגן שבת אירוח נפלאה שהשתתפו בה כשלוש מאות איש. הוא חיפש קייטרינג טעים וזול, אבל כשהבין שהמחירים לקייטרינג הם גבוהים, עלה במוחו רעיון: הוא ידע שכל קייטרינג שמזמינים ממנו לפחות שבעים מנות, נותן כחמש־עשרה מנות רזרבה. אך אם הוא יזמין מאתיים מנות, הוא לא יקבל יותר מעשרים מנות כרזרבה… הוא החליט לשנות את השיטה והזמין עבור השבת שלוש הזמנות נפרדות. לבעל הקייטרינג הוא הסביר שמדובר בשלושה אירועים נפרדים שהוא מזמין עבורם את האוכל. וכפי שמקובל, הוא קיבל כמעט שישים מנות רזרבה במתנה.
מה שמרדכי לא ידע, שבמקרה אחד המשתתפים בשבת היה האחיין של בעל הקייטרינג. כשהלה סיפר לו על השבת, נדהם לשמוע בעל הקייטרינג שהייתה שם שבת אחת גדולה שהשתתפו בה כשלוש מאות איש. הוא פנה בכעס למרדכי ודרש ממנו לשלם על מנות הרזרבה ואמר: "אם הייתי יודע שזה אירוע אחד, לא היית מקבל יותר משלושים מנות רזרבה. הוצאת ממני עוד שלושים מנות, ואתה צריך לשלם לי עליהן!"
מה דעתכם? האם מרדכי צריך לשלם על מנות הרזרבה מעבר למה שמגיע לו?
תשובה בקצרה: נראה שמרדכי נהג שלא כהוגן, והוא צריך לשלם על המנות המיותרות שלא היה מקבל בהזמנה גדולה.
תשובה בהרחבה: נפסק בהלכה שברגע שאדם עושה תנאי עם חברו, לא הולכים אחרי לשון התנאי ככתבו וכלשונו – אלא הולכים אחרי הכוונה שלשמה נעשה התנאי, כפי שחז"ל מגדירים זאת: "אומדים את דעת הנותן". כלומר, מנסים 'להיכנס לראש' של האדם שנתן את הנתינה שלו על סמך התנאי ומנסים להבין למה הייתה כוונתו. ואז מכריעים לפי ההבנה בכוונתו של הנותן, אפילו אם זה נגד משהו שכתוב מפורשות בשטר עצמו – אלא אם כן הנותן אמר במפורש שזאת הייתה כוונתו. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ס"א, סעיף ט"ז)
מה כוונת בעל קייטרינג שנותן מנות רזרבה?
נראה באופן ברור שכוונת בעל קייטרינג בנתינת מנות רזרבה, היא בעיקר להשאיר טעם טוב אצל המזמין כדי שיחזור אליו בעתיד ושימליץ עליו ללקוחות נוספים. ולכן, בסיפור שלנו, כיוון שמרדכי עשה 'קניין' והזמין אצל בעל הקייטרינג אירוע אחד – הוא כבר קיים כלקוח אצל בעל הקייטרינג בהזמנה של המנות הראשונות, וללא ספק, בעל הקייטרינג לא היה נותן לו את המנות הנוספות האלה בחינם, כיוון שהוא כבר לקוח שלו ולא שווה לו להשקיע את ההפרש עבור אותו אדם. ולכן נראה שמרדכי עשה שלא כדין, ועליו לשלם את ההפרש עבור מנות הרזרבה.
