טוענים שאני רואה רק את עצמי ולא אף אחד אחר. אומרים שאני טיפוס עקשן שלא מוכן להודות בטעויות שלו. אני לא ממש מבין למה כוונתם, הרי אף אחד מהם לא מתקרב לרמה שלי…
ברור שהם צריכים לעשות את מה שאני רוצה. אחרת הם יעשו שטויות… מישהו צריך לקחת את העניינים לידיים.
אני קולט שאנשים מפחדים ממני ורוצים להרשים אותי בכל מיני להטוטים. זה לפעמים מרגיע אותי…
אבל לאחרונה קורים סביבי דברים ממש מוזרים. אני חוטף מכות… המציאות מתהפכת עליי…
יש רגעים שמשהו בי מתרכך, ואני מוכן קצת לשחרר ולהתגמש. אבל אני לא מוכן להאמין לקולות שצועקים שהסוף שלי יהיה רע ומר. גם החברים מסביב כבר מעיזים לומר לי בקול שאני עקשן ובסופו של דבר אני גורם נזק לכולם. אני לא מוכן להראות חולשה, זה מסוכן מדי… אני לא מוכן להיכנע…
*
לכולנו יש בלב איזה "פרעה" קטן עם אגו נפוח, שמסרב לשנות את התנהגותו ואת צורת המחשבה שלו גם כשהמציאות מתהפכת עליו, וכל הסימנים מלמדים שהדרך הזו לא טובה.
כדאי מאוד שנפעיל את התבונה שבנו, ונלמד מפרעה שהעקשנות לא מובילה לדברים טובים. חבל שנצטרך ללמוד בדרך הקשה, כשאפשר בדרך הטובה…