חבר שכזה

סיפור צעיר

 זֶה יוֹם יָפֶה מִדַּי בִּשְׁבִיל שֶׁיִּקְרוּ בּוֹ דְּבָרִים עֲצוּבִים. הַשֶּׁמֶשׁ, כְּמוֹ בַּסִּפּוּרִים, חִיְּכָה אֶל הָעוֹלָם וְשָׁלְחָה קַרְנַיִם מְלַטְּפוֹת לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב. גַּם הָרוּחַ רִפְרְפָה עַל פְּנֵי הָאֲנָשִׁים וְיִבְּשָׁה כָּל טִפַּת זֵעָה שֶׁהֵעֵזָּה לָצוּץ עַל מִצְחָם. הַצִּפּוֹרִים שָׁרוּ וְזִמְּרוּ לְבוֹרֵא עוֹלָם, וּבְאֹפֶן כְּלָלִי הָעוֹלָם הָיָה נִרְאֶה נֶהֱדָר.

לַמְרוֹת הַכֹּל אִיצִיק הִרְגִּישׁ שֶׁזֶּה יוֹם לֹא מֻצְלָח. זֶה הַיּוֹם בּוֹ אִבֵּד אֶת הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁלּוֹ. הַכֹּל בְּעֶצֶם הִתְחִיל זְמַן קָצָר קֹדֶם לָכֵן, בַּפַּארְק הַגָּדוֹל שֶׁלְּיַד הַשְּׁכוּנָה שֶׁלּוֹ. הוּא יָשַׁב עִם חֲבֵרוֹ הַטּוֹב, דְּבִיר, וְהֵם שׂוֹחֲחוּ עַל הָא וְעַל דָּא, נֶהֱנִים מֵהַחַיִּים. דְּבִיר סִפֵּר לְאִיצִיק עַל הָעֲבוֹדָה הַחֲדָשָׁה שֶׁאֵלֶיהָ הוּא מְתַכְנֵן לְהִתְקַבֵּל, כְּמֶלְצַר בְּמִסְעֶדֶת הַיֻּקְרָה 'גּוּרְמֶה סְטַיְל'.

"מְקַבְּלִים שָׁם כִּמְעַט כָּפוּל מִשְּׂכַר הַמִּינִימוּם, פְּלוּס טִיפִּים נְדִיבִים מִלָּקוֹחוֹת עֲשִׁירִים!" סִפֵּר וְעֵינָיו נָצְצוּ כְּמוֹ שְׁנֵי כּוֹכָבִים. "הִתְקַבַּלְתָּ, אוֹ שֶׁאַתָּה עוֹמֵד לְהִתְקַבֵּל?" הִתְעַנְיֵן אִיצִיק. "עוֹד לֹא מַמָּשׁ הִתְקַבַּלְתִּי, אֲבָל עָבַרְתִּי רֵאָיוֹן עֲבוֹדָה וְהַמְּנַהֵל הִתְלַהֵב מִמֶּנִּי וּמֵהַנִּסָּיוֹן שֶׁלִּי". אִיצִיק שָׁאַל עוֹד כַּמָּה שְׁאֵלוֹת וּבֵרֵר מִסְפַּר פְּרָטִים, וּלְבַסּוֹף נִפְרְדוּ הַשְּׁנַיִם בַּחֲבִיבוּת וְהִבְטִיחוּ לְעַדְכֵּן זֶה אֶת זֶה בְּחַיֵּיהֶם.

מִשָּׁם פָּנָה אִיצִיק אֶל מִסְעֶדֶת 'גּוּרְמֶה סְטַיְל', עַל פִּי הַכְּתֹבֶת שֶׁמָּסַר לוֹ דְּבִיר. כְּבָר מִבַּחוּץ הָיָה נִכָּר שֶׁמִּישֶׁהוּ שָׁפַךְ כֶּסֶף עַל הַמִּסְעָדָה. זְכוּכִיּוֹת עֲנָק בְּצוּרוֹת הַנְדָּסִיּוֹת בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִיּוֹת קִבְּלוּ אֶת פָּנָיו, וַעֲצִיצִים מִכָּל צוּרָה וְסוּג לִוּוּ אוֹתוֹ בְּדַרְכּוֹ פְּנִימָה. הַמִּסְעָדָה הֵרִיחָה יֻקְרָה. אֲבָל אִיצִיק לֹא נָשַׁם אֶת הָרֵיחַ, כִּי אִם עָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ יְשִׁירוֹת אֶל מִשְׂרָד קָטָן שֶׁהָיָה בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה.

שָׁם, עַל הַדֶּלֶת, הָיָה כָּתוּב 'מְנַהֵל', וְאִיצִיק הִקִּישׁ עָלֶיהָ בַּעֲדִינוּת. מְנַהֵל הַמִּסְעָדָה, שֶׁנִּרְאָה מְגֻחָךְ לַחֲלוּטִין בַּפַּפִּיּוֹן שֶׁעָנַד לְצַוָּארוֹ, חִיֵּךְ אֵלָיו בְּנִימוּס וְשָׁאַל לִמְבֻקָּשׁוֹ. "בָּאתִי לְהַזְהִיר אוֹתְךָ", אָמַר אִיצִיק. "לְהַזְהִיר מִמָּה?" נִבְהַל הַמְּנַהֵל, שֶׁעָנָה לַשֵּׁם אוּרִי. "אִם אַתָּה מִתְכַּוֵּן לְקַבֵּל לָעֲבוֹדָה אֶת דְּבִיר כַּסְפִּי, שֶׁהָיָה אֶצְלְךָ בָּרֵאָיוֹן, דַּע לְךָ שֶׁהוּא הַטִּיפּוּס הֲכִי לֹא מַתְאִים לְשַׁמֵּשׁ כְּמֶלְצַר. אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ שָׁנִים, וְהוּא טוֹב בְּשֵׁרוּת לָקוֹחוֹת כְּמוֹ שֶׁאֲנִי טוֹב בְּצֵיד אַנְטִילוֹפּוֹת. הַבֶּנְאָדָם פָּשׁוּט אַנְטִיפָּט, צוֹעֵק עַל אֲנָשִׁים, מִתְעַצְבֵּן מַהֵר, מִתְנַהֵג בְּגַסּוּת וְגַם מַפִּיל כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּיָּד. כָּךְ שֶׁאִם אַתָּה לֹא רוֹצֶה שֶׁהַלָּקוֹחוֹת שֶׁלְּךָ יִתְמַלְּאוּ בְּגֶסְפָּצ'וֹ – אַל תְּקַבֵּל אוֹתוֹ. שְׁמַע לִי, אוּרִי".

הַמְּנַהֵל שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים וְהִבְטִיחַ לִבְדֹּק אֶת הָעִנְיָן. אִיצִיק יָצָא מֵהַמִּשְׂרָד שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב. הוּא כָּל כָּךְ שָׂמַח, שֶׁאֲפִלּוּ קָרַץ לַמֶּלְצַר שֶׁעָבַר לְיָדוֹ וְכִמְעַט הֶעֱנִיק לוֹ טְפִיחָה עַל הַגַּב, אִם לֹא שֶׁהַלָּהּ הֶחֱזִיק בְּיָדוֹ מַגָּשׁ עִם צְלוֹחִיּוֹת גֶּסְפָּצ'וֹ. הוּא יָצָא מֵהַמִּסְעָדָה הַיֻּקְרָתִית בִּצְעָדִים קַלִּילִים וְלֹא הָיָה מוּדָע לָעֻבְדָּה שֶׁהָרֵיחַ שֶׁל הַמָּקוֹם נִסְפַּג בִּבְגָדָיו כִּמְעַט מִבְּלִי יְכֹלֶת לָרֶדֶת.

בְּדִיּוּק אָז, כְּשֶׁחָזַר לִשְׁכוּנַת מְגוּרָיו, פָּגַשׁ שׁוּב אֶת דְּבִיר. "הֵי, פַּעַם שְׁלִישִׁית גְּלִידָה!" אָמַר לוֹ אִיצִיק. "לֹא יוֹדֵעַ לְגַבֵּי גְּלִידָה", הֵשִׁיב דְּבִיר, "אֲבָל גֶּסְפָּצ'וֹ אֲנִי בָּטוּחַ אוּכַל לָתֵת לְךָ, אִם יִשָּׁאֵר בַּמִּסְעָדָה". אִיצִיק הִבִּיט בּוֹ בִּפְלִיאָה: "לְמָה אַתָּה מִתְכַּוֵּן? הִתְקַבַּלְתָּ כְּבָר לְמִסְעֶדֶת 'גּוּרְמֶה סְטַיְל' הַזֹּאת? תּוֹךְ כַּמָּה שָׁעוֹת כְּבָר נִהְיֵיתָ שָׁם מֶלְצַר?"

"לֹא וָלֹא", אָמַר דְּבִיר. "הִתְכַּוַּנְתִּי לוֹמַר לְךָ שֶׁפָּגַשְׁתִּי חָבֵר, שֶׁסִּפֵּר לִי שֶׁרָאָה אוֹתְךָ אֵצֶל אוּרִי, הַמְּנַהֵל שֶׁל 'גּוּרְמֶה סְטַיְל'. בְּמִקְרֶה הוּא עוֹבֵד שָׁם כְּמֶלְצַר, וּבְמִקְרֶה הוּא שָׁמַע אֶת הַשִּׂיחָה שֶׁנִּהַלְתָּ עִם אוּרִי, וּבְמִקְרֶה הוּא גַּם סִפֵּר לִי מָה אָמַרְתָּ בְּאוֹתָהּ פְּגִישָׁה. הוּא גַּם טָעַן שֶׁהָיִיתָ מְאוֹד מְרֻצֶּה אַחֲרֵי הַפְּגִישָׁה הַזֹּאת וַאֲפִלּוּ קָרַצְתָּ לְעֶבְרוֹ בְּשִׂמְחָה. אָז מֵעַכְשָׁו וָאֵילָךְ, אִיצִיק, אֲנִי בְּמִקְרֶה לֹא רוֹצֶה לְהַכִּיר אוֹתְךָ. הֵבַנְתָּ אוֹתִי? אֵין לִי שׁוּם צֹרֶךְ בְּחָבֵר שֶׁרוֹצֶה לַהֲרֹס לִי אֶת הַחַיִּים".

אִיצִיק נִסָּה לִפְתֹּחַ אֶת הַפֶּה כְּדֵי לוֹמַר מַשֶּׁהוּ, אֲבָל דְּבִיר כְּבָר הִפְנָה לוֹ אֶת גַּבּוֹ וְהִסְתַּלֵּק מִשָּׁם בְּעַצְבָּנוּת. "רַק תֵּדַע לְךָ שֶׁעָשִׂיתִי הַכֹּל מֵאַהֲבָה אֵלֶיךָ!" הִסְפִּיק לִצְעֹק לְעֶבְרוֹ בְּטֶרֶם נֶעֱלַם מֵעֵינָיו. בַּנְּקֻדָּה הַזֹּאת אָנוּ פּוֹגְשִׁים אֶת דְּבִיר יוֹשֵׁב וְחוֹשֵׁב שֶׁזֶּה יוֹם לֹא מֻצְלָח, לַמְרוֹת הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּפַזֶּזֶת, הַצִּפּוֹרִים הַמְּרַנְּנוֹת וְכָל הַיֶּתֶר. כִּי אָכֵן, הוּא אִבֵּד אֶת הֶחָבֵר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁלּוֹ. וְזֶה עָצוּב.

בָּעֶרֶב, כְּשֶׁשָּׁכַב עַל הַסַּפָּה וּבָהָה בַּתִּקְרָה, חָשַׁב אִיצִיק שֶׁאוּלַי הַצַּעַד שֶׁעָשָׂה הָיָה מְיֻתָּר. הוּא לֹא הִסְפִּיק לַחְשֹׁב יוֹתֵר מִדַּי, כִּי הַפֶּלֶאפוֹן שֶׁלּוֹ צִלְצֵל וּדְבִיר הָיָה עַל הַקַּו. "אֲנִי מַמָּשׁ מִתְנַצֵּל, אִיצִיק, וּמְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתְךָ", פָּתַח דְּבִיר אֶת הַשִּׂיחָה וּמֵאוֹתוֹ רֶגַע דִּבֵּר בְּלִי הֶרֶף: "קֹדֶם כֹּל, הִתְקַבַּלְתִּי לָעֲבוֹדָה בְּ'גוּרְמֶה סְטַיְל', אֲבָל זֶה הֲמוֹן בִּזְכוּתְךָ. רַק עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין. דִּבַּרְתִּי עִם אוּרִי הַמְּנַהֵל, וְהוּא סִפֵּר לִי שֶׁבָּאוּ אֵלָיו לְרֵאָיוֹן מֻעֲמָדִים רַבִּים. וְאָז הוּא הוֹסִיף שֶׁבִּזְכוּת הֶחָבֵר שֶׁלִּי דַּוְקָא אֲנִי הִתְקַבַּלְתִּי. כִּי אַחֲרֵי מָה שֶׁהוּא שָׁמַע עָלַי, הוּא בֵּרֵר אֵצֶל כָּל מִי שֶׁהִכִּיר אוֹתִי אִם הַטְּעָנוֹת הָאֵלֶּה נְכוֹנוֹת, וְשָׁמַע הֲמוֹן שְׁבָחִים… זֶה רַק שִׁכְנֵעַ אוֹתוֹ שֶׁאֲנִי הֲכִי מַתְאִים, אָז תּוֹדָה, אִיצִיק, וּסְלִיחָה שֶׁחָשַׁדְתִּי בְּךָ".

 

חֲבֵרִים הֵם הַמַּתָּנָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁאֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְאַחֵל לְעַצְמֵנוּ. אָסוּר לָנוּ לְאַבֵּד אוֹתָם בְּקַלּוּת.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור צעיר

מלה בסלע

סיפור צעיר

טעות קטנה וגדולה

סיפור צעיר

בארץ הפאפים

סיפור צעיר

והדרת פני זקנה

סיפור צעיר

צחוק הגורל

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'