חֲנֻכָּה הוּא הַחַג שֶׁלִּי. אֲבָל רֶגַע קֹדֶם אַצִּיג אֶת עַצְמִי: הַשֵּׁם שֶׁלִּי אוּרִיאֵל, וַאֲנִי מִתְגּוֹרֵר בְּאַחַת מֵעָרֵי הַדָּרוֹם. אֲנִי אוֹהֵב כָּל דָּבָר הַקָּשׁוּר לַחֲנֻכָּה. סְבִיבוֹנִים, סֻפְגָּנִיּוֹת, סְפִּינְגִ'ים, לְבִיבוֹת, עַרְבֵי לְבִיבוֹת וְכַמּוּבָן שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח אֶת הָעִקָּר בַּחֲנֻכָּה – – – שֶׁזֹּאת הַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה.
הַתַּפְקִיד שֶׁלִּי בַּחֲנֻכָּה הוּא לְסַדֵּר אֶת הַשְּׁרַפְרַפִּים לַחֲנֻכִּיּוֹת. אֶצְלֵנוּ מַדְלִיקִים חָמֵשׁ חֲנֻכִּיּוֹת: אַחַת שֶׁל אַבָּא, כַּמּוּבָן, מִכֶּסֶף אֲמִתִּי. אַחַת שֶׁלִּי, מִקְּרִיסְטָל. עוֹד שְׁתַּיִם מִמַּתֶּכֶת שַׁיָּכוֹת לְאַחַי הַקְּטַנִּים (אַתֶּם מְבִינִים לְמָה אֲנִי מִתְכַּוֵּן, כֵּן? לְמָה שֶׁמְּכִינִים בַּגַּנִּים…). וְעוֹד אַחַת, עֲנָקִית מַמָּשׁ, שֶׁבָּנִינוּ כָּל הַיְּלָדִים יַחַד וְצִפִּינוּ אוֹתָהּ בִּנְיַר כֶּסֶף. הִיא לֹא עֲשׂוּיָה מֵחֹמֶר כְּמוֹ עֵצִים אוֹ בַּרְזֶל, בָּנִינוּ אוֹתָהּ מֵחֲתִיכוֹת לֵגוֹ, וְלָכֵן הַבָּנוֹת מַדְלִיקוֹת בָּהּ אֶת הַנֵּרוֹת. לַחֲנֻכִּיָּה הַזּוֹ אֲנִי לֹא מֵכִין שְׁרַפְרַף. הִיא גְּבוֹהָה יוֹתֵר מִכָּל הַחֲנֻכִּיּוֹת יַחַד גַּם בִּלְעָדָיו.
בַּיּוֹם הַמְּיֹעָד הוֹצֵאנוּ אֶת הַחֲנֻכִּיָּה שֶׁל אַבָּא מֵהַוִּיטְרִינָה, מֵרַקְנוּ אוֹתָהּ הֵיטֵב בְּאֶמְצָעוּת חֹמֶר הַמְּנַקֶּה כְּלֵי כֶּסֶף, וְהִנַּחְנוּ אוֹתָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן בַּסָּלוֹן. הִיא הָיְתָה נוֹצֶצֶת וּמַבְרִיקָה. בֵּינְתַיִם צִפִּיתִי בִּנְיַר כֶּסֶף אֶת הַשְּׁרַפְרַפִּים, וַאֲחָיוֹת שֶׁלִּי צִפּוּ אֶת הַחֲנֻכִּיָּה הַגְּדוֹלָה שֶׁבָּנִינוּ כָּל הַצָּהֳרַיִם. הָיִינוּ חַיָּבִים לְצַפּוֹת אוֹתָהּ מִשְּׁתֵּי סִבּוֹת: אַחַת: הִיא הָיְתָה עֲשׂוּיָה מֵחֲלָקִים חֲלָקִים, וְכָל חֵלֶק הָיָה צָבוּעַ בְּגָוֶן אַחֵר. שְׁתַּיִם: לֵגוֹ הוּא פְּלַסְטִיק, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִקְרֶה מַצָּב שֶׁהַפְּלַסְטִיק יִמַּס אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה, אֲנַחְנוּ מְצַפִּים אוֹתוֹ בִּנְיַר כֶּסֶף.
לַמְרוֹת כָּל הַהִשְׁתַּדְּלוּת וְהַזְּהִירוּת הַגְּדוֹלָה, אִמָּא לֹא אָהֲבָה כָּל כָּךְ אֶת חֲנֻכִּיַּת הַלֵּגוֹ. הִיא דָּאֲגָה וּפָחֲדָה שֶׁאוּלַי בְּכָל זֹאת מְסֻכָּן מִדַּי לְהַדְלִיק בָּהּ נֵרוֹת. אֲבָל בִּגְלַל שֶׁהַרְבֵּה מִשְׁפָּחוֹת עוֹשׂוֹת אֶת זֶה, וּבִגְלַל שֶׁאֲנַחְנוּ כָּל כָּךְ הִפְצַרְנוּ בָּהּ, וּבִגְלַל שֶׁגַּם אַבָּא אָמַר שֶׁלְּדַעְתּוֹ אֵין בְּזֶה כָּל סַכָּנָה, הִיא הִסְכִּימָה לָנוּ לִבְנוֹת גַּם הַשָּׁנָה אֶת חֲנֻכִּיַּת הַלֵּגוֹ הַיְּפֵהפִיָּה.
כָּךְ אוֹ כָּךְ, כְּשֶׁאַבָּא חָזַר בָּעֶרֶב, הַכֹּל הָיָה מוּכָן. רֵיחַ שֶׁל סֻפְגָּנִיּוֹת הָיָה בֶּחָלָל וְ… כַּמּוּבָן, הַחֲנֻכִּיּוֹת עָמְדוּ בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶן עַל הַשְּׁרַפְרַפִּים מוּל דֶּלֶת הַמִּרְפֶּסֶת הַגְּדוֹלָה הַצּוֹפָה אֶל הָרְחוֹב.
אֲנִי לֹא צָרִיךְ לְתָאֵר אֶת סֵדֶר הַהַדְלָקָה, כִּי אַתֶּם וַדַּאי מַכִּירִים אוֹתוֹ. הִתְפַּלַּלְנוּ לְיַד הַנֵּרוֹת, אַחֲרֵי הַהַדְלָקָה שַׁרְנוּ וְרָקַדְנוּ אֶת שִׁירֵי חֲנֻכָּה, אַבָּא חִלֵּק לָנוּ דְּמֵי חֲנֻכָּה מִשּׁוֹקוֹלָד, אִמָּא הוֹצִיאָה אֶת קֻפְסַת הַסְּבִיבוֹנִים הַמְּנַגְּנִים, וְהָיְתָה אֲוִירָה שֶׁל שִׂמְחָה וְהִתְרַגְּשׁוּת בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב.
וְאָז הִגִּיעָה הַשָּׁעָה בָּהּ אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לְלִמּוּד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. הַבָּנוֹת נִשְׁאָרוֹת בַּבַּיִת, וְהַבָּנִים הוֹלְכִים וְלוֹמְדִים, וְיֵשׁ חִידוֹנִים, הַגְרָלוֹת וּפְרָסִים. יָצָאנוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. אִמָּא הָיְתָה בַּמִּטְבָּח, אֲחָיוֹת שֶׁלִּי שִׂחֲקוּ קְלָפִים עַל הָרִצְפָּה לְיַד הַחֲנֻכִּיּוֹת (אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ עִנְיָן גָּדוֹל לְהִסְתַּכֵּל עַל נֵרוֹת חֲנֻכָּה כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר. תְּשַׂחֲקוּ לְיָדָם, תְּדַבְּרוּ לְיָדָם. זוֹ סְגֻלָּה טוֹבָה לַהֲמוֹן דְּבָרִים…) וַאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה (בַּת חָמֵשׁ, הִיא הֲכִי קְטַנָּה בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ) יָשְׁבָה מוּל הַנֵּרוֹת וְהִסְתַּכְּלָה עַל הַחֲנֻכִּיּוֹת בְּעֵינַיִם מְהֻפְּנָטוֹת. הֵן חָשְׁבוּ: מְצֻיָּן. שֶׁתֵּשֵׁב. מָה כְּבָר יָכוֹל לִקְרוֹת. אֲפִלּוּ שֶׁאִמָּא הִזְהִירָה אוֹתָן כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים שֶׁלֹּא יִתְּנוּ לָהּ לְהִתְקָרֵב אֶל הַחֲנֻכִּיּוֹת.
אֲבָל פִּתְאוֹם הִיא הֶחֱלִיטָה שֶׁהִיא רוֹצָה לִרְאוֹת אֶת הַחֲנֻכִּיָּה שֶׁל אַבָּא מִקָּרוֹב. הִיא הִתְקָרְבָה, הִתְכּוֹפְפָה לַחֲנֻכִּיָּה, וְלֹא שָׂמָה לֵב שֶׁשְּׂעָרָהּ הָאָרֹךְ וְהַיָּפֶה נוֹגֵעַ בַּנֵּרוֹת שֶׁל… חֲנֻכִּיַּת הַלֵּגוֹ שֶׁהָיְתָה בַּגֹּבַהּ שֶׁלָּהּ.
בַּתְּחִלָּה אַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב לַדָּבָר. הִיא הִמְשִׁיכָה לְהִתְבּוֹנֵן בַּחֲנֻכִּיָּה, הַשֵּׂעָר שֶׁלָּהּ הִתְחִיל לַעֲלוֹת בְּלֶהָבוֹת, וְכָל אֶחָד הִתְעַסֵּק בְּעִסּוּקָיו שֶׁלּוֹ. אֲבָל רֵיחַ שָׂרוּף חָדַר לְאַפָּהּ שֶׁל אֲחוֹתִי הַבְּכוֹרָה שֶׁשִּׁחֲקָה בִּקְלָפִים, וְהִיא הֵזִיזָה קְצָת אֶת הָרֹאשׁ לִרְאוֹת מֵהֵיכָן מַגִּיעַ הָרֵיחַ. וְאָז הִיא צָרְחָה.
לֹא הָיִיתִי בַּבַּיִת, אֲבָל גַּם הַשְּׁכֵנִים שָׁמְעוּ אֶת הַצְּרָחָה שֶׁלָּהּ. הָיְתָה זוֹ צְרָחָה נוֹרָאָה שֶׁל יַלְדָּה שֶׁרוֹאָה אֶת אֲחוֹתָהּ עוֹלָה בְּלֶהָבוֹת. אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה עוֹד לֹא שָׂמָה לֵב שֶׁהַשֵּׂעָר שֶׁלָּהּ נִשְׂרַף כָּלִיל. הִיא הִסְתּוֹבְבָה בְּתִמָּהוֹן לִרְאוֹת מָה קָרָה, וְאָז הַלֶּהָבוֹת נָגְעוּ לָהּ בָּאֹזֶן וְהִיא הִתְחִילָה לִצְרֹחַ גַּם.
בַּשָּׁלָב הַזֶּה אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה לָקְחָה מַגֶּבֶת וְזָרְקָה לָהּ עַל הַשֵּׂעָר, וְעוֹד מַגֶּבֶת וְעוֹד מַגֶּבֶת. אֲחוֹתִי הַשְּׁנִיָּה הִתְאַבְּנָה בִּמְקוֹמָהּ וְלֹא יָכְלָה לָזוּז, וְהַשְּׁכֵנִים שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַצְּרָחוֹת נִכְנְסוּ לַבַּיִת בִּסְעָרָה.
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֲחוֹתִי יָצָא בְּנֵס לְלֹא פֶּגַע מַשְׁמָעוּתִי. הִיא נִכְוְתָה כְּוִיָּה קַלָּה בָּאֹזֶן, כְּוִיָּה שֶׁאָלוֹוֵרָה הִסְפִּיקָה כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ אוֹתָהּ. אֲבָל הַשֵּׂעָר הָאָרֹךְ וְהַיָּפֶה שֶׁלָּהּ הָפַךְ לְאֵפֶר. נוֹתְרוּ רַק הַשֵּׂעָר הַצָּמוּד לַקַּרְקֶפֶת וְקוּקִיָּה קְטַנָּה אַחַת בְּצַד שְׂמֹאל. כְּשֶׁהִיא רָאֲתָה אֶת עַצְמָהּ בַּמַּרְאָה הִיא יִלְּלָה אֲרֻכּוֹת, כַּמּוּבָן. אֲבָל כָּל הַמְּבֻגָּרִים לֹא יִלְּלוּ. רַק הוֹדוּ לַה' עַל הַנֵּס הַזֶּה, שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְהִגָּמֵר אַחֶרֶת.
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֵין צֹרֶךְ לְהַבְהִיר אֶת הַמַּסְקָנוֹת שֶׁאֲנִי הִגַּעְתִּי אֲלֵיהֶן, מִן הַסְּתָם אַתֶּם הֵבַנְתֶּם אוֹתָן לְבַד.
