אדון משה שמחון היה גר בשדרות בדירה שכורה. כשפרצה המלחמה ותושבי שדרות פונו למלונות, בעל הדירה של משה הפסיד את השכירות והדירה נשארה ריקה. מדין 'מכת מדינה' משה היה פטור מתשלום לבעל הדירה. לאחר חמישה חודשים, כשירדה הסכנה, החלו חלק מהתושבים לחזור בחזרה לשדרות. בעל הדירה פנה למשה וביקש ממנו להיכנס לדירה ולשלם לו את דמי השכירות. אבל אדון משה טען: "נכון שאין סכנה, אבל הרבה מהתושבים עדיין לא חזרו לעיר, והראיה היא שהמדינה עדיין משלמת פיצויים למפונים".
בעל הדירה טען לעומתו: "נכון שהמדינה עדיין משלמת פיצויים, אבל זה לא קשור למגורים. הרי אפשר לגור, אז אין סיבה שלא תחזור לדירה!" מה דעתכם? מי צודק?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ש"ב סעיף י"ז בדברי הרמ"א ובדברי הש"ך, סימן שכ"א.
תשובה לשאלה 'נזק פתאומי' (שאלה מס' 789)
תקציר השאלה השבועית: יוסי היה עסוק עד מעל הראש בעשרות דברים. הוא לא שם לב ופתח את דלת הרכב מהצד של הכביש. גברת לוי, שנסעה בדיוק בכביש ברכבה החדש, הבחינה פתאום בדלת שנפתחת בפתאומיות, אבל לא הספיקה לעצור את הרכב בזמן ופנס הרכב שלה נשבר. מי חייב בתשלום הנזק לדעתכם? ומה היה הדין, אם כשיוסי פתח את הדלת עברה שם משאית ופגעה לו בדלת? מי יהיה חייב לשלם?
תשובה בקצרה: אם הנזק נגרם בזמן שיוסי פתח את הדלת, הוא חייב לשלם את הנזק. אבל הנזק קרה כשהדלת כבר הייתה פתוחה, ולכן הוא פטור מתשלום. ואם נהג המשאית לא היה מספיק לעצור ולמנוע את הנזק, הוא פטור מתשלום.
תשובה בהרחבה: למדנו בגמרא את דיני הנזק שנמצאים תחת ההגדרה של 'בור', שמהותו נזק שנגרם כאשר אדם יוצר מפגע ברשות הרבים וכתוצאה מהמפגע ניזוק אדם אחר. הכלל ההלכתיהוא שאם נפגע "אדם" בגופו, הרי שמי שיצר את המפגע חייב לשלם לו את הנזק. אבל אם ניזוקו 'כלים', שהם למשל בגדים או חפצים של מי שעבר ברשות הרבים, במקרה כזה מי שיצר את המפגע ברשות הרבים יהיה פטור מתשלום הנזק. (תלמוד בבלי מסכת 'בבא קמא' דף ב' עמוד א'). את הדין הזה למדו חכמים מהפסוק המובא בתורה: "ונפל שמה שור או חמור…" ולמדו חז"ל, שור ולא אדם, חמור ולא כלים. ולכן במקרה שלנו יוסי יצר 'בור' ברשות הרבים באמצעות הדלת שפתח באמצע הכביש, לכן ברגע שהדלת נשארה פתוחה – יוסי פטור מתשלום הנזק, מכיוון שהבור, שהוא הדלת שהשאיר פתוחה, גרמה לנזק של כלים – שהם במקרה הזה הרכב, ונפסק להלכה שבמקרה כזה המזיק לא צריך לשלם אפילו ב'דיני שמיים', וכן פסק החזון אי"ש.
אבל אם הנזק נגרם ממש בשעה שהוא פתח את הדלת, יוסי יהיה חייב בתשלום בגלל הדין שנפסק בהלכה לגבי הדין של 'זה בא בחביתו וזה בא בקורתו' שעוסק בסיטואציה של אדם שמגיע עם קורה ואדם שעמד מאחוריו ניזוק מהקורה; האדם שעומד עם הקורה חייב לשאת בנזק, כיוון שהוא מחזיק אותה בידיו ומזיק באמצעותה, וכך נפסק להלכה. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שע"ט סעיף ב')
מה הדין במקרה שלדלת הפתוחה נגרם נזק?
במקרה כזה יוסי פטור מתשלום, כיוון שכאשר הוא פתח את הדלת בכביש, הוא שינה את המצב שבו הדלת הייתה סגורה. והדין הוא ש'כל המשנה, ובא אחר ושינה – פטור'. אבל כל זה בתנאי שהמשאית הזיקה בשוגג מכיוון שלא הספיקה לעצור, אבל אם הייתה לה האפשרות לעצור והיא בחרה להמשיך ולהזיק לדלת המכונית. במקרה כזה יהיה חייב נהג המשאית אפילו אם השינוי קרה מצד יוסי שפתח את הדלת וגרם למצב מסוכן, כיוון שאין היתר לנהג המשאית לבצע נזק בידיים.
