עזרי מיהר מאוד להגיע לתחנת האוטובוס הקרובה, כדי לתפוס את האוטובוס האחרון שיוצא הביתה לפני כניסת השבת. אבל קהל גדול שהתאסף באזור, גרם לו לראות כיצד השוטרים מרחיקים את הקהל מתיק גב גדול בצבע תכלת שהיה מונח בצד הרחוב, עזרי לא חשב יותר מדי ובלי לדבר הרבה פרץ את המחסום המשטרתי, הרים את התיק והחל לצעוד במהירות לעבר תחנת האוטובוס בצד השני של הכביש. השוטרים עוד הספיקו לצעוק לעברו על כך שהוא משאיר את התיק באמצע הרחוב, אבל עזרי לא חשב ומיהר להספיק את האוטובוס ורק לאחר שהתיישב התפנה לבדוק מה היה בתיק וגילה שם חפצים בעלי ערך כספי גבוה. כמובן שמעשהו הפזיז של עזרי ראוי לגינוי בגלל הסכנה הגדולה. אבל האם מותר לו להשתמש בחפצים שהיו בתיק בגלל שאם לא היה לוקח אותו, החבלן היה מפוצץ את התיק ומהחפצים האלו לא היה נשאר כלום?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'בבא קמא' דף י"ז, דיבור המתחיל: 'זרק כלי' והאם זה דומה למקרה שלנו.
תשובה לשאלה "הקירות הריקים" (שאלה מס' 735)
תקציר השאלה השבועית: לאחר פטירת אביו המנוח, קיבל בנצי בירושה את הבית, הוא החליט לצבוע את הבית והזמין את ישראל הקבלן כדי לסגור על השיפוץ. "אתה רואה את הבית הזה, אני רוצה אותו ריק. ולראות ארבעה קירות צבועים. סגרנו?" ישראל הבין ממנו שארבעה קירות ריקים, הכוונה לפנות את כל תכולת הבית ולהשאיר קירות בלבד. הפועלים הסתערו על הבית ואחרי יומיים שבנצי הגיע לראות את התקדמות העבודה חשכו עיניו. הבית היה ריק לחלוטין, בלי מטבח, בלי שירותים. הכל היה שבור והרוס. וברגע שישראל הגיש לו חשבונית לתשלום על העבודה, טען בנצי שישראל עוד צריך לשלם על הנזקים שעשה לו. אבל ישראל טען: "אמרת שאתה רוצה ארבעה קירות ריקים, קיבלת ארבעה קירות ריקים וצבועים!" ואילו בנצי טען: "התכוונתי בסך הכל לבית נקי מזבל ושתצבע את הקירות, לא שתפנה את כל התכולה ותשבור את המטבח והשירותים!" מה דעתכם, מי צודק?
תשובה בקצרה: אם בלשון המקובלת פירוש הדברים שארבעה קירות ריקים הכוונה היא, לפנות את הבית מכל הדברים והחפצים שהיו בו. הרי שישראל הקבלן הפסיד את שכרו ועוד חייב לשלם על הנזקים שנגרמו. אבל אם הלשון לא ברורה ומשתמעת לשני פנים, הקבלן פטור מתשלום הנזקים, אבל לא יקבל שכר על עבודתו.
תשובה בהרחבה: ראינו בהלכה לגבי אדם שבא לחברו וביקש לקנות ממנו צמד ורוב האנשים בעיר כוונתם לצמד – לעול שנותנים על הבהמה בזמן החרישה ולבקר – הם קוראים בקר. וישנם חלק קטן מהאנשים שכוונתם במילה 'צמד' לבהמה כאשר העול עליה. ואילו אותו אדם טען שכוונתו הייתה לרכוש ממנו במחיר של הצמד גם את הבהמה עצמה, הקונה אינו יכול לטעון שכוונתו הייתה לרכוש גם את הבהמה, מכיוון שרוב אנשי העיר כוונתם במילה 'צמד' רק לעול שנותנים על הבהמה והקונה אינו יכול לטעון שהמוכר מכר לו גם את הבקר. כיוון שיכול המוכר לומר לו, אני התכוונתי רק לצמד עצמו ללא הבהמה ותוכיח שכוונתי הייתה למכור לך גם את הבקר. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ר"כ)
לגבי המקרה שלנו
במידה ובמקרה שלנו, לא ניתן לברר לפי עלות העבודה מה סוכם ביניהם. מכיוון שישנם בני אדם שכוונתם כאשר הם אומרים 'אני רוצה ארבעה קירות ריקים' כוונתם לנקות את הבית מכל החפצים שבתוכו, אבל לא להרוס את האמבטיה והשירותים. כיוון שבנצי יכול לבוא ולטעון שמעולם הוא לא רצה שהקבלן ישבור את כל הבית, מצד שני הקבלן היה בטוח שכוונתו הייתה לשבור את כל הבית, כיוון שיש אנשים שזאת כוונתם. ולכן הקבלן פטור מדין 'המוציא מחברו עליו הראיה'. אבל אם הלשון ברורה לכל מי שעוסק בתחום השיפוצים, שברגע שהלקוח אומר משפט כזה מה הייתה כוונתו, יש לדון לפי הלשון המקובלת ולחייב או לפטור את הקבלן על הנזק שעשה או לחייב את בעל הבית על העבודה שנעשתה.
