אדם נכנס לרכב, פותח את מכשיר הניווט ומקליד פנימה את היעד המבוקש. הוא יודע לאן הוא רוצה להגיע, יש לו מטרה חשובה שהוא רוצה להשיג.
כמה שניות של המתנה ועל המסך מופיע המסלול הכי מהיר, הכי בטוח, הכי יעיל ואולי אפילו הכי זול. ללא כבישי אגרה, בלי להיכנס לשטחים מסוכנים ולשבילי עפר או דרכים שצפויים בהם פקקים.
אבל הבן־אדם מחליט שבא לו דווקא לעבור דרך הים ואולי לעצור לנגב חומוס בדרך, והוא סוטה מהמסלול. המכשיר מחשב מסלול מחדש. הדרך התארכה בשעה קלה, גם מחיר הדלק יעלה, אבל הים והחומוס קורצים לו…
אחרי שעה קלה בים הכחול ועוד שעה קלה עם הזיתים והחומוס, האיש עולה חזרה לרכב וממשיך לנסוע, אבל נדמה לו שמכשיר הניווט התבלבל. הוא מכיר דרך קיצור, ואולי בדרך הוא גם יפגוש כמה חברים… מסתבר שדרך הקיצור לא כל כך מקצרת: יש עבודות בכביש, וגם תאונה בהמשך. השעון רץ קדימה ויש חשש שהוא לא יצליח להגיע בזמן לאן שהוא רצה להגיע. אבל לא נורא, אם לא היום, אז 'מחר כך'… לקיצורי דרך יש מחיר ארוך.
אחרי שעות ארוכות בכביש הגיע הזמן לנוח ולהתאושש. האיש שוכר צימר קטן עם ג'קוזי וקערה גדולה של ענבים, לוקח פסק זמן מהמסע המתיש. מגיע לו לנוח, הוא התאמץ בדרך הארוכה! בבוקר הוא ימשיך… אבל בבוקר בא לו עוד קצת לנוח, אז הוא יוצא כמעט בצהריים. ושוב המכשיר מחשב מסלול ומציע לו את הדרך הקצרה, המהירה והבטוחה אל היעד.
החכמולוג שלנו לא למד כלום מהמסע של אתמול, והוא שוב מחליט על קיצור דרך בשביל עפר, נראה לו שהוא יצליח לעקוף את הפקק האיטי ולהגיע קצת יותר מהר… אבל המהר שלו הולך לו ממש לאט: מכשולים, מהמורות, בורות, שלוליות, אבנים חדות, פנצ'ר בגלגל. עוצר. משחרר גלגל, מרכיב גלגל חלופי, מזיע, מתלכלך, קצת נשרט בידיים, כמה כלבי בר קופצים עליו ומנסים להתגרות בו. הוא מרגיש מפוחד בתוך כל הלבד הזה… עכשיו הוא מבקש מסלול חדש, אבל הוא די תקוע בשביל שהוא בחר לעצמו.
האוטו חוטף מכות, הגב כואב, גם הרגליים, האיש צמא, נגמרו המים. הבטן גם מקרקרת ובקושי נשארו כמה גרעיני אבטיח. חשב מסלול מחדש… יש לו עוד שעות ארוכות של נסיעה. אם הוא לא יחפש עוד קיצורי דרך, הוא אולי יספיק עוד להגיע היום. אבל לפני כן הוא עוד צריך לעבור במרפאה…
בסוף הוא יגיע אל היעד, אולי מותש, אולי כאוב, אולי שרוט ופצוע… בסוף הוא יגיע בדרך הארוכה, כשהוא היה יכול ללכת בדרך הקצרה.
*
לחיים שלנו יש יעד ומטרה ברורה. נרצה או לא נרצה, נצטרך להגיע לשם. הבורא שם אותנו כאן בעולם כדי שנגיע אל היעד שהוא הגדיר עבורנו, היעד הטוב, היעד השלם.
הרבה דרכים מובילות אל היעד. הרבה שבילים ומסלולים.
והתורה מלמדת ומנחה ונותנת לנו את הדרך הסלולה, את דרך המלך הטובה והיעילה ביותר.
אבל אם אנחנו מתעקשים לעצור בדרך, לבדוק מסלולים אחרים, לנסות קיצורי דרך, הבחירה בידינו, אבל המחירים עלולים להיות גבוהים. ולמי נוכל לבוא בטענות?!
הקב"ה עושה איתנו חסד ומחשב עבורנו מסלול מחדש. הוא מזמן לנו את כל האמצעים הנדרשים לשם כך, גם אם לפעמים הם נראים כואבים ולא פשוטים, כי בסופו של דבר אנחנו חייבים להגיע אל היעד, אל התיקון השלם, הקב"ה הבטיח זאת לאבותינו.
ומה שנדרש מאיתנו זה לבחור בדרך הקלה והבטוחה ולהודות על כל החסד שגם אם טעינו בדרך, הקב"ה עוזר לנו ומעיר אותנו תמיד לחשב מסלול מחדש.
