יש פרס לאמרגן

בית המדרש

מסיבת הסיום של סוף השנה, בפרט לאחר ימי הקורונה, גרמה לכולם להשתולל וליהנות מכל רגע במסיבה. אלא שהתוצאה הייתה מלוכלכת במיוחד והרצפה נשארה שחורה לאחר המסיבה. אפי המנהל ניגש לצחי שהיה אחד מהתלמידים הרציניים בבית הספר ואמר לו: "צחי, אין לי מנקה לבית הספר ואני חייב שמחר בבוקר הוא יהיה נקי, אם תנקה אחרי המסיבה את בית הספר – תקבל ממני אלף שקלים!" צחי הסכים כמובן ואפי הלך הביתה כשהוא רגוע שבית הספר יהיה נקי למחר. אלא שצחי לא תכנן לנקות בעצמו את הבלגן, הוא נעמד על אחד השולחנות ופצח בנאום מרגש לחבריו ושכנע אותם להכיר תודה לבית הספר באמצעות ניקיון המקום לאחר המסיבה. התלמידים התגייסו בהמוניהם ותוך שעה בלבד, בית הספר היה מבריק ונוצץ. למחרת בבוקר התייצב צחי במשרדו של אפי המנהל וביקש את הכסף. אלא שאפי ששמע על הנאום של צחי, טען: "אני מוכן לשלם, אם אתה היית מנקה. אבל אתה גרמת לאחרים לעבוד ולכן לא מגיע לך כסף!" ואילו צחי טוען: "הרי בסוף בית הספר נקי, אז מה אכפת לך מי ביצע את העבודה?" בינתיים השמועה הגיעה לאוזני חברי הכיתה של צחי שכעסו וביקשו גם הם חלק מהכסף. מה דעתכם? למי הולך הכסף, לצחי, או לחבריו, או שהוא נשאר אצל אפי המנהל?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן של"ד סעיף ב' בדין: 'אתא מיטרא'.

תשובה לשאלה "נזק למציל" (שאלה מס' 652)

תקציר השאלה השבועית: "תראה אבא, יש שם ילד בתוך המים שעושה כל מיני תנועות עם הידיים!" דוד – אביו של מיכאל, שהיה שחיין מנוסה, לא חשב פעמיים וזינק בשחייה מהירה לתוך המים. הוא משך את הילד שהחל לבלוע מים ולצלול בין הגלים, הילד אחז בו בכל כוחו ותוך כדי התנועות העיף את המשקפיים של דוד לתוך המים. דוד הצליח להציל את הילד, אבל המשקפיים נשברו. לאחר שהילד התאושש ונרגע על החוף, פנה דוד לאביו של הילד וביקש ממנו שישלם לו על המשקפיים השבורים, אבל האב טוען: "כל הכבוד שהצלת את הבן שלי, אבל הוא השתולל כי הוא בלע מים ולא עשה את זה בכוונה. לכן אני לא צריך לשלם על המשקפיים!" מה דעתכם? האם האב צריך לשלם לדוד על המשקפיים? ומה יהיה הדין, במקרה שתוך כדי פעולות החילוץ נפלו לדוד המשקפיים, האם במקרה כזה האב יצטרך לשלם לו על המשקפיים?

תשובה בקצרה: אביו של הילד פטור מלשלם לדוד על המשקפיים.

תשובה בהרחבה: מצאנו בהלכה שמי שעושה פעולה כדי להציל את ממון חברו מהפסד ותוך כדי הפסיד את ממונו, אם הוא התנה על כך עם הבעלים מראש שהוא מציל בתנאי שישלמו לו את ההפסד, או שהבעלים לא היו שם וברור שייגרם למציל הפסד, חייבים הבעלים לשלם לו על ההפסד (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רס"ד סעיף ג'). וכל זה דווקא בנזק שהיה חייב להיגרם כתוצאה מפעולות ההצלה, אבל במקרה שלנו לא היה בטוח שאכן המשקפיים של דוד יישברו כתוצאה מפעולות החילוץ של הילד והדבר נעשה במקרה, ולכן אביו של הילד פטור מתשלום הנזק. וגם במקרה שהילד עצמו הפיל אותם כתוצאה מההשתוללות שלו במים מלחץ הטביעה, עדיין אביו פטור מתשלום כיוון שזה נחשב כ'מזיק באונס' שקטן פטור מדין 'מזיק' כמבואר בפוסקים (סימן שע"ח), אבל ממנהג 'דרך ארץ' כלפי המציל שהציל את חייו של הילד, יש לפצות אותו על ההפסד, במיוחד שהציל את חייו ממוות בטוח.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

בית המדרש

משלוח מפתיע

בית המדרש

ההימור שלא קרה

בית המדרש

החידה והפתרון

בית המדרש

הטלפון שהתפוצץ

בית המדרש

המזל"ט שהזיק

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'