כוח של אחים

חובב סוסים גדול החליט לצאת למסע הרפתקני ומיוחד.
הוא לקח את שני הסוסים הגזעיים הכי משובחים שהיו אצלו באורווה, רתם אותם למרכבה גדולה ונוחה, ויצא למסע.
הדרך עברה עליו ועל הסוסים בטוב ובנעימים, אולם כשהגיעו לשטח מלא מים ובוץ הם נתקלו בקשיים גדולים. כל אחד מהסוסים משך לכיוון אחר, והעגלה רק המשיכה לשקוע בתוך הבוץ. האיש היה מתוסכל מאוד.
התסכול שלו גבר כשהוא הבחין בשני סוסים פשוטים נושאים עגלה פשוטה, אך הם מצליחים לעבור בקלות בתוך הבוץ. ובכל פעם שהם נתקעים לרגע הם מצליחים בכוחות משולבים לצאת ולהמשיך בדרך.
"מה הסוד שלך?" שאל האיש את העגלון. "למה הסוסים הפשוטים שלך, מצליחים במקום שבו הסוסים המשובחים שלי נכשלים?".
"מאיפה הסוסים שלך?" שאל העגלון.
אמר האיש: "הסוס הימני הוא סוס מצרי גזעי ומשובח שעלה לי סכום עתק, והשני גם הוא סוס יקר שמגיע מהודו".
"עכשיו אני מבין את הכול" אמר העגלון הפשוט. "הסוסים שלי נולדו לאותה המשפחה, הם גדלו באותה אורווה ואכלו מאותו אבוס. הם מחוברים זה לזה. הם מרגישים אחד את השני כמו אחים. ואילו הסוסים שלך זרים זה לזה. אין ביניהם קשר עמוק, אין ביניהם חיבור. ולכן הם לא עוזרים אחד לשני, וכל אחד מושך את המרכבה לכיוון אחר.
*
בפרשה הזו יש רגע מאוד מיוחד שאולי לא כל כך שמים לב אליו, בגלל האירוע הגדול והנדיר של מעמד הר סיני. על הרגע המיוחד הזה שלפני מעמד הר סיני, נאמר: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר".
ומהו ההר? למה לא נאמר "הר סיני". אלא שה"הר" מסמל גם אתגר גדול, או קושי שנראה שאי אפשר להתגבר עליו. זה ממש הר…
ובכל זאת, מהו הסוד? איך עושים את זה? איך מצליחים לעבור את ההר?!
ולכן נאמר "וַיִּחַן", בלשון יחיד, ולא "ויחנו". כי סוד ההצלחה הוא באחדות. בכוח המשותף שלנו. וכמו שאומר רש"י שהיו ישראל "כאיש אחד בלב אחד".
בפרשה הזו יש רגע מאוד מיוחד שאולי לא כל כך שמים לב אליו, בגלל האירוע הגדול והנדיר של מעמד הר סיני. על הרגע המיוחד הזה שלפני מעמד הר סיני, נאמר: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר".
ומהו ההר? למה לא נאמר "הר סיני". אלא שה"הר" מסמל גם אתגר גדול, או קושי שנראה שאי אפשר להתגבר עליו. זה ממש הר…
ובכל זאת, מהו הסוד? איך עושים את זה? איך מצליחים לעבור את ההר?!
ולכן נאמר "ויחן", בלשון יחיד, ולא "ויחנו". כי סוד ההצלחה הוא באחדות. בכוח המשותף שלנו. וכמו שאומר רש"י שהיו ישראל "כאיש אחד בלב אחד".
וכשהלב הוא אחד, כשיש חיבור פנימי אמיתי וחזק, כשהופכים את ה"לב" למכנה משותף, אפשר לצלוח כל אתגר, ואפשר לעמוד בכל קושי. כי אתה לא לבד, ו"ביחד" זהו כוח אדיר ועוצמתי.
*
לחיבור המיוחד הזה של הלב, יש משמעות מיוחדת בקבלת התורה. כי זה ממש לא מספיק – שהאדם מתפתח ועושה עבודה רוחנית לעצמו. גם אם זה בוודאי חשוב ונפלא. את התורה אנחנו צריכים לקבל דווקא "ביחד", "כאיש אחד בלב אחד", כדי שנעזור זה לזה, שנתחבר בכוחות משותפים לעמוד מול אתגרי החיים והנפש, ונבנה עולם טוב ומתוקן. אדם לא נועד לחיות לבדו, אנחנו כולנו דבר אחד שלם, ורק ביחד נוכל להשיג את המטרה שלשמה באנו לכאן.
רק ביחד אנחנו "עם ישראל!"