כל הזכויות שמורות

בית המדרש

קובי החזיק ברשותו רחפן מקצועי, שהיו לו יכולות צילום והסרטה איכותיות במיוחד. באחד הימים שמע קובי על מרוץ פרטי שעורכים אנשים עשירים עם רכבי היוקרה שברשותם, הוא בירר את המיקום של המרוץ והגיע למקום והעלה את הרחפן לאוויר כדי לצלם סרטונים שאותם יוכל למכור בהמשך לעורכי וידאו. חודש לאחר מכן, פנה אליו בחור בשם אפי ודרש ממנו תשלום עבור הסרטונים שמכר. "אני האמרגן של המרוץ הזה והבאתי צלם במיוחד שיצלם, כדי שנוכל למכור את ההסרטות, ואתה הגעת עצמאית וצילמת ללא רשות ועשית מזה כסף, עכשיו תשלם לי עבור הצילומים את הכסף שהרווחת!" ואילו קובי טוען: "אתה לא יכול למנוע ממני לצלם בשטח ציבורי כי החלטת שאתה רוצה למכור את הסרטונים. את מה שצילמת תמכור! אבל אתה לא יכול לדרוש ממני כסף על סרטונים שאני צילמתי!" מה דעתכם, האם קובי צריך לשלם לאפי על הסרטונים שמכר?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קנ"ו סעיף ד' בדין: 'יורד לאומנות חברו'. מסכת 'בבא בתרא' דף כ"א עמוד ב' בדין: 'מרחיקים מצודת הדג מן הדג'.

תשובה לשאלה "שהחיינו בדיעבד?" (שאלה מס' 676)

תקציר השאלה השבועית: לקראת ט"ו בשבט, החליט עקיבא לקנות פרי חדש כדי לברך 'שהחיינו'. הוא ביקש מהמוכר נקטרינה והמוכר הביא לו כמובן את הפרי ועקיבא שילם עליו מחיר הגון. אחרי יומיים, כשעקיבא הניח את הפרי על השולחן, הוא התאכזב לגלות שהוא רקוב מבפנים. למחרת כשדרש מהמוכר את הכסף, טען גבי המוכר טענה מעניינת: "אמרת שאתה רוצה את הפרי כדי לברך 'שהחיינו', ולברך אתה יכול לברך גם בלי לאכול מהפרי, אז אני לא גרמתי לך נזק!" ואילו עקיבא טען: "אבל בוודאי שרציתי לאכול ממנו!". הוויכוח הלך והתלהט והשניים החליטו לגשת לרב שיפסוק להם האם גבי צריך להחזיר לעקיבא את הכסף. מה דעתכם? האם גבי צריך להחזיר את הכסף? והאם עקיבא יצא ידי חובה בברכת 'שהחיינו' גם כשהוא רק רואה את הפרי?

תשובה בקצרה: גבי המוכר חייב להחזיר את הכסף וטענתו אינה מתקבלת.

תשובה בהרחבה: מצאנו בהלכה שכל מום שהסכימו עליו בני המדינה, גורם לביטול המקח. ולכן ברור שבמקרה שלנו, ברגע שהתגלה שהפרי רקוב כולו ולא ניתן לאכילה הלקוחות מקפידים על כך, בפרט כאשר הם שילמו מחיר יקר על הפרי – המנהג הוא שמחזירים למוכר את הפרי והמקח מתבטל. אלא שבמקרה הזה, ישנה טענה מצד המוכר שהקונה ביקש רק לברך 'שהחיינו' ולכן העובדה שהפרי רקוב אינה נחשבת למום בפרי, אבל הטענה אינה מתקבלת משני טעמים.

א') המנהג כיום שלא מברכים ברכת 'שהחיינו' על ראיית הפרי, אלא רק באכילה כמבואר ב'שולחן ערוך' ולכן בוודאי כוונתו של עקיבא הייתה לברך ולאכול מהפרי.

ב') נפסק להלכה שבכל מקום שיש ספק בין הקונה למוכר מה הייתה הכוונה בזמן הקניה, הכלל הוא שהדמים מודיעים (שולחן ערוך סימן רל"ב סעיף כ"ג). כלומר: רואים מה היה הסכום ששולם מצדו של הקונה ולפי זה נקבעת כוונת העסקה. דהיינו, כאן עקיבא שילם מחיר מלא עבור פרי שניתן לאכילה ולא רק לברכה ולכן מוכח שהעסקה התבצעה עבור פרי שניתן לאכילה, ולכן על גבי להחזיר לו את הכסף.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

בית המדרש

פקקים בלתי צפויים

בית המדרש

כרטיס ללא כיסוי

בית המדרש

נעלים באחריות

בית המדרש

כרטיס פג תוקף

בית המדרש

כל דכפין ייתי ויכול

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'