כל זמן שהנשמה בקרבה

סיפור צעיר

שְׁמִי אוּרִי וַאֲנִי בֶּן תֵּשַׁע וָחֵצִי. כֻּלָּם אוֹמְרִים תָּמִיד שֶׁאֲנִי יֶלֶד קָטָן, וְלֹא בִּגְלַל הַגִּיל שֶׁלִּי אֶלָּא בִּגְלַל הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלִּי. אָז עַד לִפְנֵי חֹדֶשׁ הָיִיתִי מִתְרַגֵּז כְּשֶׁאָמְרוּ לִי אֶת זֶה, אֲבָל אָז קָרָה הַשִּׁנּוּי בַּחַיִּים שֶׁלִּי, אוֹ יוֹתֵר מְדֻיָּק: בַּחַיִּים שֶׁל אֲחוֹתִי. הִצְלַחְתִּי לְהִתְבַּגֵּר וּלְאַט לְאַט כְּבָר פָּחוֹת אוֹמְרִים שֶׁאֲנִי קָטָן. אַתֶּם שׁוֹאֲלִים מָה קָרָה בַּחֹדֶשׁ הָאַחֲרוֹן? וּבְכֵן, בּוֹאוּ תִּקְרְאוּ.

קֹדֶם כֹּל אֲסַפֵּר לָכֶם לָמָּה קָרְאוּ לִי יֶלֶד קָטָן, לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי הַגָּדוֹל בְּמִשְׁפַּחְתִּי. הַתְּשׁוּבָה הַפְּשׁוּטָה הִיא שֶׁהָיִיתִי רָב עִם אֲחוֹתִי כְּמוֹ תִּינוֹק. אֲבָל הָאֱמֶת שֶׁהָיוּ לְכָךְ סִבּוֹת טוֹבוֹת. כִּי אֲחוֹתִי שׁוֹשִׁי קְטַנָּה מִמֶּנִּי בִּשְׁנָתַיִם, וְדַוְקָא הִיא שֶׁהִתְנַהֲגָה כְּמוֹ קְטַנָּה. הֱיוֹת שֶׁכָּתַבְתִּי שֵׁם בָּדוּי שֶׁלָּהּ, אֲנִי יָכוֹל לְפָרֵט קְצָת.

שׁוֹשִׁי אֲחוֹתִי מֵעוֹלָם לֹא וִתְּרָה לִי עַל כְּלֵי הַכְּתִיבָה שֶׁלָּהּ, מִכָּל הַסּוּגִים. תָּמִיד הִיא מְעִירָה לִי עַל חֹסֶר הַסֵּדֶר שֶׁיֵּשׁ בַּחֶדֶר שֶׁלִּי, עַל אַף שֶׁהַחֶדֶר שֶׁלָּהּ לֹא פָּחוֹת מְבֻלְגָּן. כְּשֶׁהִיא מַזְמִינָה חֲבֵרוֹת, הַבַּיִת נִהְיֶה כְּלוּב שֶׁל תֻּכִּים צַפְצְפָנִיִּים, אֲבָל עָלַי הִיא אוֹסֶרֶת לְהַזְמִין יוֹתֵר מֵחָבֵר אֶחָד. אֲנִי כַּמּוּבָן לֹא שׁוֹאֵל אוֹתָהּ יוֹתֵר מִדַּי, וְאָז אַחֲרֵי שֶׁהַחֲבֵרִים שֶׁלִּי יוֹצְאִים מֵהַבַּיִת הִיא מַתְחִילָה לָרִיב אִתִּי בְּכָל מִינֵי דְּרָכִים.

בְּקִצּוּר, הַרְבֵּה מְרִיבוֹת שֶׁנָּבְעוּ מֵהִסְתַּכְּלוּת לֹא טוֹבָה שֶׁלִּי עָלֶיהָ וּלְהֶפֶךְ. תָּמִיד רָאִיתִי בָּהּ אֶת הַצְּדָדִים הַפָּחוֹת טוֹבִים, וְהִתְרַגַּזְתִּי עָלֶיהָ בִּגְלַל הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלָּהּ שֶׁהִיא מֻשְׁלֶמֶת. הַהוֹרִים הָיוּ אוֹמְרִים לִי שׁוּב וָשׁוּב שֶׁאֲנִי הַגָּדוֹל, וְלָכֵן עָלַי לְוַתֵּר, אֲבָל אֲנִי לֹא הִסְכַּמְתִּי עִם הַהִגָּיוֹן הַזֶּה. זֶה מַה שֶּׁגָּרַם לָהֶם לִקְרֹא לִי בְּאַכְזָבָה יֶלֶד קָטָן. הַיּוֹם, בְּהִסְתַּכְּלוּת לְאָחוֹר, אֲנִי מַסְכִּים אִתָּם.

לִפְנֵי חֹדֶשׁ הִתְעוֹרְרָה אֲחוֹתִי עִם כְּאֵב רֹאשׁ חָרִיף, חֹם וְחֻלְשָׁה. אֲנִי הָלַכְתִּי לְבֵית הַסֵּפֶר, אָז לֹא יָדַעְתִּי בְּדִיּוּק מָה קוֹרֶה אִתָּהּ. רַק הֵבַנְתִּי שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי לָקַח אוֹתָהּ לִבְדִיקָה אֵצֶל הָרוֹפֵא. וּכְשֶׁחָזַרְתִּי בְּסִיּוּם הַלִּמּוּדִים, הִיא עֲדַיִן לֹא הָיְתָה בַּבַּיִת. זֶה נִרְאָה לִי מוּזָר, כִּי הַבְּדִיקָה הָיְתָה בַּבֹּקֶר, וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁהִיא לֹא הִסְתַּיְּמָה עַד עַכְשָׁו. הַבַּיִת גַּם הָיָה רֵיק, הַהוֹרִים שֶׁלִּי לֹא הָיוּ בּוֹ, אֲבָל זֶה עוֹד דֵּי נוֹרְמָלִי וְקוֹרֶה לִפְעָמִים.

הִתְקַשַּׁרְתִּי לְאִמִּי, הִיא אָמְרָה שֶׁהֵם יַחְזְרוּ בְּעוֹד שָׁעָה וִידַבְּרוּ אִתִּי. הַקּוֹל שֶׁלָּהּ הָיָה נִשְׁמָע נוֹרָא וְאָיֹם. נִלְחַצְתִּי מְאֹד. וּבֶאֱמֶת, כְּשֶׁאִמִּי חָזְרָה הִתְבָּרֵר לִי שֶׁלֹּא לְחִנָּם פָּחַדְתִּי. "תִּרְאֶה, אוּרִי", הִיא פָּנְתָה אֵלַי בְּקוֹל שֶׁנִּסָּה לִהְיוֹת רַךְ וְנָעִים, אֲבָל שָׁמַעְתִּי בּוֹ אֶת הַדְּאָגָה שֶׁלָּהּ. "הָיִינוּ עַכְשָׁו עִם שׁוֹשִׁי בְּבֵית הַחוֹלִים. יֵשׁ לָהּ מַחֲלָה מְאֹד לֹא פְּשׁוּטָה, שֶׁאֲנַחְנוּ מְקַוִּים שֶׁהִיא תֵּצֵא מִזֶּה. הִיא נִשְׁאֲרָה שָׁם לְטִפּוּל וּלְהַשְׁגָּחָה, וְאַבָּא נִמְצָא אִתָּהּ. אֲנַחְנוּ נַעֲשֶֹה תּוֹרָנוּת לְיַד הַמִּטָּה שֶׁלָּהּ בְּבֵית הַחוֹלִים כְּדֵי לִהְיוֹת גַּם אִתְּךָ. צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל", הִיא סִיְּמָה אֶת דְּבָרֶיהָ וְנִגְּבָה דִּמְעָה.

הָיִיתִי הָמוּם. לְפִי פָּנֶיהָ הַחִוְרוֹת הָיָה נִרְאֶה שֶׁאִמִּי הַרְבֵּה יוֹתֵר מֻדְאֶגֶת מִמַּה שֶּׁהִיא הֶרְאֲתָה לִי. הָיָה בָּרוּר לִי שֶׁהִיא מְנַסָּה לְהַסְווֹת אֶת הַמַּחֲלָה הָאֲמִתִּית שֶׁל שׁוֹשִׁי, וּבָרֹאשׁ שֶׁלִּי הִתְחִילוּ לְהִתְרוֹצֵץ מַחֲשָׁבוֹת מַפְחִידוֹת עִם כָּל מִינֵי תַּרְחִישִׁים. כְּבָר דִּמְיַנְתִּי אוֹתָהּ נִשְׁאֶרֶת, חָלִילָה, בְּבֵית הַחוֹלִים, וְלֹא חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה. חָשַׁשְׁתִּי מֵהַגָּרוּעַ מִכֹּל…

אוֹתוֹ לַיְלָה הָלַכְתִּי לִישֹׁן בְּבַיִת שָׁקֵט. הַמְרִיבוֹת הַקְּבוּעוֹת בַּאֲרוּחַת עֶרֶב, מִי קִבֵּל יוֹתֵר חֲבִיתָה וּמִי לָקַח יוֹתֵר חֲתִיכוֹת שֶׁל מְלָפְפוֹנִים בַּסָּלָט, לֹא הִתְחוֹלְלוּ. הָעֶרֶב עָבַר עָלַי בִּצְבִיעָה שְׁקֵטָה, כְּשֶׁאֲנִי בִּכְלָל לֹא מְרֻכָּז בַּמֶּה שֶׁהַיָּדַיִם שֶׁלִּי עוֹשׂוֹת. רַק מַחֲשָׁבוֹת, מַחֲשָׁבוֹת, מַחֲשָׁבוֹת. וּפִתְאֹם הִיא הָיְתָה חֲסֵרָה לִי, שׁוֹשִׁי. פִּתְאֹם הִתְחַלְתִּי לְהִזָּכֵר בִּדְבָרִים טוֹבִים שֶׁהִיא הָיְתָה עוֹשָֹה לִי, בַּבְּדִיחוֹת הַמַּצְחִיקוֹת שֶׁהִיא הִמְצִיאָה, וּבְכָל הַוִּתּוּרִים שֶׁלָּהּ עַל הֲמוֹן דְּבָרִים.

בַּמֹּחַ שֶׁלִּי קָרָה דָּבָר מְעַנְיֵן. הוּא הִתְהַפֵּךְ. אִם תָּמִיד הוּא הָיָה מַאֲשִׁים וְרוֹאֶה אֶת הַצְּדָדִים הַבִּלְתִּי נְעִימִים שֶׁבַּאֲחוֹתִי, פִּתְאֹם הִתְחַלְתִּי לְלַמֵּד עָלֶיהָ זְכוּת וּלְהַבְחִין בִּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ. וְיוֹתֵר מִכָּךְ, הַחֶסְרוֹנוֹת הָפְכוּ לְמַעֲלוֹת. כִּי לְפֶתַע הִשְׁתּוֹקַקְתִּי שֶׁהִיא תָּבִיא מָלֵא חֲבֵרוֹת הַבַּיְתָה וּתְמַלֵּא אֶת הַבַּיִת בַּצְּחוֹק שֶׁלָּהּ. הִשְׁתּוֹקַקְתִּי לִרְאוֹת אוֹתָהּ יוֹשֶׁבֶת בַּחֶדֶר הַמְבֻלְגָּן שֶׁלָּהּ וּמְצַיֶּרֶת בִּכְלֵי הַכְּתִיבָה שֶׁלָּהּ.

בִּשְׁבִיל לְהָקֵל מֵעָלַי אֶת הַכְּאֵב, קַמְתִּי מֵהַמִּטָּה וְהִתְיַשַּׁבְתִּי לִכְתֹּב רְשִׁימָה שֶׁל דְּבָרִים טוֹבִים שֶׁיֵּשׁ לְשׁוֹשִׁי. הִתְחַלְתִּי לִבְכּוֹת כְּשֶׁנִּזְכַּרְתִּי בָּהּ. וְכָכָה נִרְדַּמְתִּי עַל הַדַּף. בַּבֹּקֶר אִמָּא שֶׁלִּי בָּאָה לְהָעִיר אוֹתִי, וּמָצְאָה אוֹתִי יָשֵׁן עַל הָרְשִׁימָה. הִיא שָׁלְפָה אוֹתָהּ וְקָרְאָה בָּהּ, וְאָז קָרְאָה: "אוּרִי שֶׁלִּי! דָּאַגְתָּ לְשׁוֹשִׁי? חָשַׁבְתָּ שֶׁהִיא לֹא תַּחֲזֹר הַבַּיְתָה יוֹתֵר?"

הִנְהַנְתִּי בְּרֹאשִׁי, וְהִיא צָחֲקָה וּבָכְתָה בְּיַחַד. "אוֹי, לֹא… מִסְכֵּן שֶׁלִּי, הֵבַנְתָּ אוֹתִי לֹא נָכוֹן", הִיא אָמְרָה בְּרֹךְ. "שׁוֹשִׁי בְּסֵדֶר גָּמוּר, בָּרוּךְ הַשֵּׁם. הַמַּחֲלָה שֶׁלָּהּ לֹא מְסַכֶּנֶת חַיִּים, הִיא רַק צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּהַשְׁגָּחָה לְכַמָּה יָמִים בְּבֵית הַחוֹלִים. זֶה הַכֹּל. אַתָּה יָכוֹל לִהְיוֹת רָגוּעַ, הִיא עוֹד תַּחֲזֹר, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם".

כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הִסְתּוֹבַבְתִּי מְהֻרְהָר. נִרְגַּעְתִּי. אֲבָל הֵבַנְתִּי דָּבָר אֶחָד חָשׁוּב: לֹא צָרִיךְ מַחֲלָה מְסֻכֶּנֶת כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַצְּדָדִים הַטּוֹבִים שֶׁיֵּשׁ בַּאֲחוֹתִי. כְּדַאי לְהַתְחִיל לַעֲשֹוֹת זֹאת כְּשֶׁהֵם בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים. כִּי בְּכָל אֶחָד יֵשׁ דְּבָרִים יָפִים, וְאִם נִרְאֶה אֶת זֶה – לָנוּ יִהְיוּ חַיִּים יָפִים יוֹתֵר.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור צעיר

בארץ הפאפים

סיפור צעיר

והדרת פני זקנה

סיפור צעיר

צחוק הגורל

סיפור צעיר

סוף דב

סיפור צעיר

בחזרה למסלול

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'