קוֹרְאִים לִי פֶּרֶץ וַאֲנִי גָּר בְּזִכְרוֹן יַעֲקֹב. רָצִיתִי לְסַפֵּר לָכֶם מִקְרֶה שֶׁאֵרַע לִי לָאַחֲרוֹנָה, הוּא הִתְחִיל בְּצוּרָה פָּחוֹת טוֹבָה, אֲבָל עַכְשָׁו, בָּרוּךְ ה', הַכֹּל בְּסֵדֶר.
זֶה הָיָה בְּיוֹם שְׁלִישִׁי. שִׂחַקְנוּ כָּל הַחֲבֵרִים לְאַחַר הַלִּמּוּדִים מִתַּחַת לְבִנְיְנֵי הַמְּגוּרִים שֶׁלָּנוּ. בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנַחְנוּ מְשַׂחֲקִים בְּכָל מִינֵי מִשְׂחֲקֵי חֶבְרָה שׁוֹנִים, לְדֻגְמָא, מַחְבּוֹאִים, תּוֹפֶסֶת, מַחֲנַיִם, מִשְׂחֲקֵי כַּדּוּר, וְלִפְעָמִים אֲנַחְנוּ סְתָם מְדַבְּרִים וּמְדַמְיְנִים בְּיַחַד, וַאֲנִי יָכוֹל לוֹמַר שֶׁבִּלִּינוּ כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים בְּאֹשֶׁר וְשִׂמְחָה.
בְּאוֹתוֹ יוֹם שְׁלִישִׁי, רָאִינוּ מַשָּׂאִית הוֹבָלוֹת וְסַבָּלִים גְּדוֹלִים פּוֹרְקִים צִיּוּד וּמַעֲלִים אוֹתוֹ לְאַחַת הַדִּירוֹת בַּבִּנְיָן הַשְּׁלִישִׁי, "תִּרְאוּ, יֵשׁ מִשְׁפָּחָה חֲדָשָׁה שֶׁעוֹבֶרֶת לָגוּר בַּבִּנְיָן", אָמַר עֻזִּי, הַ'מֶלֶךְ' הַבִּלְתִּי מֻכְתָּר שֶׁל הַחֲבוּרָה שֶׁלָּנוּ, "שָׁמַעְתִּי שֶׁהֵם עוֹלִים חֲדָשִׁים, מֵאָמֶרִיקָה", הָיָה זֶה גִּידִי שֶׁלָּחַשׁ אֶת הַדְּבָרִים כְּאִלּוּ מְדֻבָּר בְּסוֹד סוֹדִי בִּמְיֻחָד, "מְעַנְיֵן אִם יֵשׁ לָהֶם יְלָדִים בְּגִיל שֶׁלָּנוּ…", חָשַׁבְתִּי בְּקוֹל רָם, "כֵּן, הַלְּוַאי", אָמְרוּ עוֹד כַּמָּה יְלָדִים.
וְאָז, בְּפֶתַח הַבִּנְיָן רָאִינוּ יֶלֶד חָדָשׁ, מְעַט גָּבוֹהַּ וְשָׁקֵט, הוּא שׂוֹחֵחַ עִם אִמּוֹ בְּאַנְגְּלִית, אֲנַחְנוּ כַּמּוּבָן לֹא הֵבַנּוּ מִלָּה, וְאָז הוּא נִגַּשׁ לְיָדֵנוּ וְהִתְיַשֵּׁב עַל הַסַּפְסָל. הוּא הִסְתַּכֵּל עָלֵינוּ בַּחֲשָׁשׁ קַל וְאָז שָׁאַל בְּעִבְרִית מְשֻׁבֶּשֶׁת, "אַתֶּם רוֹצוֹת לְשַׂחֵק אִתִּי?", צְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל נִשְׁמַע מִכִּוּוּנוֹ שֶׁל עֻזִּי, מִיָּד הִסְתַּכַּלְתִּי עָלָיו, קְצָת מֻפְתָּע, שְׁאַר הַיְּלָדִים הִבִּיטוּ עַל עֻזִּי וְאָז הִתְחִילוּ גַּם לִצְחֹק, צְחוֹק שָׁקֵט, כִּי הֵם פָּחֲדוּ מֵעֻזִּי.
בַּיָּמִים שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן, הַיֶּלֶד הֶחָדָשׁ יָשַׁב בַּצַּד וְהִבִּיט בָּנוּ מְשַׂחֲקִים, הוּא עַצְמוֹ לֹא הִשְׁתַּתֵּף. עֻזִּי נִגַּשׁ עִם כַּמָּה יְלָדִים אֵלָיו וְהֵם שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ כָּל מִינֵי שְׁאֵלוֹת מוּזָרוֹת. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הֵם הָיוּ מַפְנִים לוֹ אֶת גַּבָּם בִּצְחוֹק גָּדוֹל. הֵם מַמָּשׁ הִתְעַלְּלוּ בּוֹ.
לֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת זֶה יוֹתֵר.
יוֹם אֶחָד בְּאֶמְצַע הַמִּשְׂחָק, צָעַקְתִּי, "פּוּס מִשְׂחָק", וְהָלַכְתִּי לְהִתְיַשֵּׁב לְיַד הַיֶּלֶד הֶחָדָשׁ. "אֵיךְ קוֹרְאִים לְךָ?", שָׁאַלְתִּי, הוּא הִבִּיט בִּי מֻפְתָּע עִם עֵינַיִם עֲצוּבוֹת, וְעָנָה, "שִׁמְעוֹן", "אַתָּה רוֹצֶה לְשַׂחֵק גַּם?", שָׁאַלְתִּי, בְּזָוִית עֵינַי רָאִיתִי אֶת עֻזִּי מַבִּיט לְעֶבְרִי בְּכַעַס, "כֵּן", שִׁמְעוֹן עָנָה, "בְּבֵית סֵפֶר שֶׁלִּי, בְּאָמֵרִיקָה, הָיִיתִי מַצְלִיחָה לְשַׂחֵק הֲכִי טוֹבִים", הוּא אָמַר בְּחִיּוּךְ, וַאֲנִי חִיַּכְתִּי לוֹ חֲזָרָה.
"חֲבֵרִים", קָרָאתִי בְּקוֹל וְנֶעֱמַדְתִּי, "תַּכִּירוּ אֶת שִׁמְעוֹן, הוּא יִצְטָרֵף אֵלֵינוּ לַמִּשְׂחָק", שֶׁקֶט הִשְׂתָּרֵר בָּרְחָבָה, אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹעַ לְפֶתַע אֶת תְּנוּעַת הַמְּכוֹנִיּוֹת וְאֶת הַיּוֹנִים שֶׁקִּנְּנוּ עַל הָעֵצִים, "לֹא", הָיָה זֶה עֻזִּי, הוּא הֶחְזִיק אֶת הַכַּדּוּר וְגוֹנֵן עָלָיו, "זֶה הַכַּדּוּר שֶׁלִּי, וַאֲנִי מַחֲלִיט שֶׁלֹּא לָתֵת לָאָמֵרִיקָאִי לְשַׂחֵק", "קוֹרְאִים לוֹ שִׁמְעוֹן", מִישֶׁהוּ אָמַר בְּשֶׁקֶט, "אָז גַּם אַתָּה לֹא תְּשַׂחֵק", עֻזִּי צָעַק, "אֲנִי כָּאן זֶה שֶׁקּוֹבֵעַ", הוּא הָיָה הֶחְלֵטִי.
"לֹא צָרִיךְ", אָמַרְתִּי, " גַּם לִי יֵשׁ בַּבַּיִת כַּדּוּר, חַכּוּ רֶגַע וַאֲנִי אָרוּץ לְהָבִיא אוֹתוֹ", אָמַרְתִּי וּמִיָּד פָּתַחְתִּי בְּרִיצָה מְהִירָה לְכִוּוּן הַבִּנְיָן, רַצְתִּי בְּמַעֲלֵה הַמַּדְרֵגוֹת וְהִגַּעְתִּי לַדִּירָה שֶׁלָּנוּ, וְנִכְנַסְתִּי בְּסַעֲרָהּ לְתוֹכָהּ. רָאִיתִי אֶת אִמָּא שֶׁלִּי וְאֶת אִמּוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן מְשׂוֹחֲחוֹת בֵּינֵיהֶם עַל הַסַּפָּה, "פֶּרֶץ", פָּנְתָה אֵלַי אִמָּא, "בְּדִיּוּק שׂוֹחַחְתִּי עִם גְּבֶרֶת רִבְקָה עַל שִׁמְעוֹן, הַבֵּן שֶׁלָּהּ, אַתֶּם מְשַׂחֲקִים אִתּוֹ?", גְּרוֹנִי הִתְיַבֵּשׁ לְפֶתַע, הֶחְוַרְתִּי, "אממ, בְּדִיּוּק הִתְחַלְנוּ..", גִּמְגַּמְתִּי, אַךְ אִמּוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הִקְדִּימָה אוֹתִי, "כָּל הַכָּבוֹד לָכֶם, הוּא מַמָּשׁ בָּכָה בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים. בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית הָיוּ לוֹ הַרְבֵּה חֲבֵרִים, וּמַמָּשׁ לֹא הָיָה לוֹ קַל לַעֲזֹב הַכֹּל וְלַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל".
פִּתְאוֹם מַמָּשׁ הֶעֱרַכְתִּי אֶת שִׁמְעוֹן, שֶׁעָזַב אֶת כָּל מָה וּמִי שֶׁהִכִּיר כְּדֵי לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, וּקְצָת הִתְבַּיַּשְׁתִּי עַל אֵיךְ שֶׁהִתְנַהַגְנוּ אֵלָיו בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים, וְאָז נִזְכַּרְתִּי בַּפִּתְגָּם "אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר לְקַלְקֵל – תַּאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר לְתַקֵּן", 'עֲדַיִן לֹא מְאֻחָר', חָשַׁבְתִּי. תָּפַסְתִּי אֶת הַכַּדּוּר וְיָרַדְתִּי בְּרִיצָה לְמַטָּה.
הִתְחַלְנוּ לְשַׂחֵק. בַּהַתְחָלָה רַק כַּמָּה חֲבֵרִים, חֵלֶק עֲדַיִן חָשְׁשׁוּ מֵעֻזִּי, אֲבָל לְאַט לְאַט עוֹד וְעוֹד יְלָדִים נִגְּשׁוּ לַמִּשְׂחָק. שִׁמְעוֹן הִתְגַּלָּה כְּבַעַל כִּשָּׁרוֹן מְיֻחָד, וְהוּא מַמָּשׁ הִצְלִיחַ בַּמִּשְׂחָק. הָיָה נֶחְמָד לִרְאוֹת אוֹתוֹ לְפֶתַע מְחַיֵּךְ, תּוֹפֵס אֶת הַכַּדּוּר וְזוֹרֵק אוֹתוֹ בְּדִיּוּק מֻשְׁלָם עַל הַקְּבוּצָה הַשְּׁנִיָּה, "אֵיךְ לֹא שִׂחַקְנוּ אִתְּךָ לִפְנֵי כֵן?", שָׁאַלְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ. וְאָז רָאִינוּ אוֹתוֹ, אֶת עֻזִּי, מְעַט נָבוֹךְ, בּוֹדֵד, "אֶפְשָׁר לְשַׂחֵק אִתְּכֶם?", הוּא שָׁאַל, "בְּוַדַּאי", עָנִיתִי, "הֲרֵי כֻּלָּנוּ חֲבֵרִים".
