זוג קשה יום יצא לשוק לסבב קניות לכבוד שבת. הם קנו בחסכנות מעט דברים הכרחיים וכשסיימו את הקניות הם הבחינו בשלושה אנשים זקנים מאוד יושבים בצד הדרך, והחליטו להזמין אותם לסעוד איתם את סעודות השבת. "מהמעט שיש לנו נוכל לשמח עוד כמה אנשים רעבים", הם לחשו זה לזה.
הזקנים שמחו מאוד והודו להם על ההזמנה הלבבית, אך הם אמרו כי מסיבות אישיות הם לא יוכלו לבוא כולם ביחד, ורק אחד מהם יוכל לבוא לביתם ולהשתתף איתם בסעודות השבת, והם צריכים לבחור מי הוא יהיה. הם הציגו את עצמם בשמות: עושר, הצלחה ואהבה.
בני הזוג התלבטו מעט בינם לבין עצמם את מי הם רוצים להזמין מבין השלושה, והם החליטו להזמין את אדון אהבה להתארח בביתם. להפתעתם שלושת הזקנים קמו והחלו לצעוד בעקבותיהם.
הם שאלו אותם: "מה נשתנה?! למה החלטתם פתאום להצטרף כולכם?"
אמר הזקן ששמו אהבה: "אילו הייתם מזמינים רק את עושר או את הצלחה, היו השניים האחרים נשארים בחוץ. אבל כשאתם מכניסים את אהבה לביתכם, כולם יכולים להיכנס…"
*
כשאליעזר מגיע לארם נהריים כדי למצוא אישה ליצחק, הוא מציב לעצמו סימן להצלחתו. אם הנערה תעשה איתו חסד בצורה מיוחדת ומתוך 'הגדלת ראש', הרי זה סימן שהיא מתאימה ליצחק.
ואכן, כשהוא מבקש מהנערה "הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ", היא נענית בשמחה, נותנת לו לשתות ומוסיפה ואומרת: "גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת".
*
אליעזר לא בודק אם היא חכמה ומוכשרת. הוא גם לא מתעניין בהיסטוריה שלה, הוא מייד ניגש לתכונה החשובה ביותר ולהתנהגות המשמעותית ביותר – לחסד ולנתינה שלה.
הוא מבין שלמשפחה של אברהם, איש החסד הגדול בדורו, אי אפשר להכניס כל אחת, זו צריכה להיות מישהי שתביא איתה לב גדול ורצון להשפיע ולתת לעולם כולו באהבה.
ואם יש לה יכולת לעשות חסד ולהגדיל ראש מתוך אהבה, היא תביא איתה גם את כל הברכה לביתו של אברהם.
*
כתוב בתהלים "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה". החסד הוא התשתית שעליו אפשר לבנות עולם טוב ויציב, עולם שנעים ומשמח לחיות בו. ועוד לפני שבונים את העולם כולו בחסד ובאהבה, חשוב לוודא שהבית שלנו הוא בית של חסד, שהלב הטוב שלנו מוציא בתוך הבית נתינה והשפעה טובה, ושאנחנו זוכרים שבאנו לעולם כדי לתת ולאהוב.
ומתוך החסד והנתינה נקבל את כל הטוב שיש לעולם להציע.
