להציל את המצב

מבט אל החיים

ג'יימס ווטסון, המנכ"ל הצעיר של 'אימפריאל ראיית חשבון בע"מ', נראה מהורהר על רקע הידיעה שקיבל הרגע: משרד רואי החשבון היוקרתי 'ארנסט אנד יאנג', שנחשב לאחד ממשרדי ראיית החשבון הבינלאומיים הגדולים ביותר, האמונים על עבודת הביקורת של החברות הציבוריות ושל חברות פרטיות ברחבי העולם, רוצה לערוך אצלו ביקור במשרד ולהציע לו התמזגות כחלק מאסטרטגיית הצמיחה של המשרד.

ווטסון היה בהלם טוטאלי. הרי מדובר במשרד בסדר גודל אחר, אפשר לומר אפילו כמעט מפלצתי, כזה שמחזור ההכנסות שלו נאמד בעשרים וארבעה מיליארד דולר ומעסיק כמאה שלושים וחמישה אלף עובדים. אימפריה של ממש.

ברגע שווטסון הנרגש סיים לקרוא את ההודעה שנשלחה אליו מאנטוני מקדונלד, סמנכ"ל הכספים של 'ארנסט אנד יאנג', הוא הרגיש שהידיים שלו רועדות מרוב התרגשות. מיד הוא חייג לנייג'ל סמית, נשיא החברה שלו, ואמר לו בהתלהבות: "מה תאמר, אם אני אספר לך שהנהלת פירמת ראיית החשבון 'ארנסט אנד יאנג' רוצה לבקר אותנו במשרד בעוד חודשיים ולשבת איתנו על הצעה למיזוג בינינו?"

שתיקה נשמעה מהצד השני וכעבור כמה רגעים ענה לו הנשיא נייג'ל סמית: "ג'יימס, אם זה עוד אחת מהבדיחות שלך אז שתדע שאני לגמרי לא במצב רוח עכשיו. אל תתלוצץ איתי בנושאים כאלו…"

אבל ג'יימס מיהר להבהיר לנשיא נייג'ל שהוא בכלל לא מתלוצץ :"להפך אדוני. אני רציני לגמרי. נצטרך לעשות ישיבה דחופה בשביל לראות איך אנחנו מרימים כאן הפקה מטורפת ומביאים מצגת מהאגדות. אדוני, זו הזדמנות של פעם בחיים!"

"אני מסכים", ענה לו נייג'ל סמית: "אני בהחלט מסכים"!

לצורך העניין הוקם בראשות מר ווטסון צוות ההפקה שהחל לעבוד במרץ, עד שכעבור חודש של עבודה קשה הכול היה מוכן. שיחת הטלפון מאנטוני מקדולנד, סמנכ"ל הכספים של חברת 'ארנסט אנד יאנג', הגיעה בשעה מוקדמת בבוקר: "האם זה מתאים לכם שבעוד שבוע, ביום שלישי בשעה שמונה בערב ניפגש, חברי ההנהלה הבכירים שלנו ושלכם בביקור אצלכם במשרד?"

"בוודאי", ענה לו ווטסון המנכ"ל: "לכבוד הוא לנו…"

אלא ששעה לפני הפגישה ג'יימס ווטסון חשב שהוא נמצא בחלום בלהות: פתאום ללא הכנה מוקדמת כל החשמל קרס. ווטסון חשב שהוא חוטף התקף לב. אחרי כל המשאבים והכסף שהשקיעה חברת 'אימפריאל' הוא לא האמין שגנרטור החירום יקרוס ברגע האמת. לאור המצב הם הבינו שאין להם גיבוי חשמל. אין מצגת. אין תאורה. אין חימום. אין כלום. והעסקה הגדולה ככל הנראה תתפוצץ.

ווטסון הנסער התקשר לנשיא נייג'ל ואמר לו בטון קודר: "אדוני, אין לי איך להגיד לך את זה, אבל נדמה לי שהפסדנו. הלך עלינו. אין לנו חשמל ובעוד פחות משעה אמורה להיות לנו הפגישה. אתה מבין שצוות הניהול של חברת 'ארנסט אנד יאנג' הגיעו בטיסה מיוחדת לקראת הפגישה הזאת, מה הם יחשבו עלינו עכשיו? שאנחנו חבורת חובבנים…"

ווטסון ציפה לשמוע איך נייג'ל משתתף איתו במצב הרוח הקודר אבל הוא נדהם כאשר הוא אמר לו: "אתה בטח חושב עכשיו שאני גם כן אשתתף בדיכאון שפקד אותך ואגיד לך שאתה צודק ובאמת הלך עלינו. אבל יודע מה? אותי לימדו בחיים לנסות ולמצוא תמיד את חצי הכוס המלאה. לראות איך אפשר להוציא מלימון לימונדה…"

"איך אפשר בכל זאת לחשוב מחוץ לקופסה ולנסות ולהוציא מהמצב את הבלתי אפשרי?!" שאל ווטסון המופתע, שלא הבין למה נייג'ל סמית המנכ"ל מתכוון. יש להם בעוד פחות משעה פגישה. על איזה לראות את הטוב בדיוק הוא מתכוון? במקום להבין את המצב, נייג'ל מדבר איתו עכשיו על חצי הכוס המלאה. "תן לי להוביל את הניהול של הערב!" אמר נייג'ל.

"אז מה אתה מציע לעשות?" שאל ווטסון המבוהל.

"פשוט מאוד", ענה נייג'ל: "פשוט נגרום להם לחשוב שהכול היה בכוונה, שהפסקת החשמל הזאת היא משהו מתוכנן שלנו. בוא נקנה מהר נרות מהודרים ויפים, שמיכות פוך מחממות, ונחשוב איך אנחנו הולכים להפוך את המפגש הזה לכמה שיותר נעים. במקום המרק החם שרצינו, נשיג מהר סושי משובח ויין. זה דווקא יכול להיות מפגש יוצא דופן… אל תדאג, תן לי להוביל את זה!". בתוך כמה דקות יצאו במהירות שליחים של החברה לקנות עשרים שמיכות פוך. במקביל הוזמנו מכמה סושיות כמה עשרות מנות של סושי, יין יקר הוזמן והכול היה מוכן לאווירה יוצאת הדופן שחיכתה לצוות הניהול במפגש.

מאחר שגם המעליות לא עבדו, הועברה הפגישה לקומת הכניסה ונרות פוזרו כבר מההתחלה. האורחים המופתעים, ביניהם סמנכ"ל הכספים מקדולנד, הביעו את פליאתם יוצאת הדופן על החשיבה מחוץ לקופסה שליוותה את כל הערב הזה. "כל כך מקורי ויפה!" אמר בהתפעלות אנטוני מקדולנד לווטסון: "איך חשבתם על הכול… הפתעתם אותי. כל הכבוד!". ואז התחיל החלק האומנותי של האירוע, כאשר נייג'ל הנשיא החל לבקש מכל אחד שיספר על הצלחה מיוחדת שקרתה לו בחייו וכן על כישלון. אווירת הנרות עשתה את שלה וכעבור חצי שעה כולם היו שקועים באווירה פתוחה וכנה של חשיפה אישית והעלאת סיפורים, עד שזה היה פשוט ערב בלתי נשכח.

בסוף הערב ניגש אנטוני מקדונלד לג'יימס ווטסון ונייג'ל סמית, לחץ את ידיהם ואמר להם: "חברים, זה היה פשוט בלתי נשכח. אני ממש מודה לכם. ההשראה והחשיבה ניכרה בכל פינה בערב הזה. תודה לכם. הנציגים שלנו יתחילו לעבוד על החוזה למיזוג המשותף שלנו. אנחנו מצפים לכך בהתרגשות…"

 

כולנו מכירים את המצבים בחיים בהם הכול נראה גרוע ואין לנו מה לעשות והמצב נראה אבוד. ברגעים אלו כדאי שנזכור שהחכמה האמיתית היא לראות איך אפשר בכל זאת לחשוב מחוץ לקופסה ולמצוא פתרון יצירתי שיציל את המצב. מדובר בתפיסת עולם שמאמינה שגם מבעד לעננים מוטל עלינו לחפש את הצבעים האופטימיים ושבאמצעות האמונה הזאת נוכל תמיד להגיע לתוצאות מפתיעות וחיוביות.

 

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

מבט אל החיים

שני צדדים לקשת

מבט אל החיים

המתורגמן

מבט אל החיים

ההבטחה

מבט אל החיים

מסלול האמת

מבט אל החיים

עניין של תדמית

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'