לפני המלך שלמה, החכם מכל אדם, הגיעו לדיון שישה אחים כדי שיעזור להם בחלוקת הירושה. הם לא הצליחו להגיע להסכמה מפני שאחד האחים, שנולד עם שני ראשים, טוען שמגיע לו לקבל שני חלקים מהירושה, אחד לכל ראש. ואילו שאר האחים טוענים שהוא בן אדם אחד.
ציווה שלמה להביא קומקום עם מים רותחים ואמר לאח בעל שני הראשים: אני אשפוך על הראש השני קצת מים רותחים, ואם אתה לא תרגיש כלום, או אז תוכל לקבל שני חלקים בירושה.
קפץ האיש וצעק: "לא, אל תשפוך, אני אקבל כווייה! בוודאי שאם יכאב לראש השני גם אני ארגיש!"
וכך תם הדיון.
*
מה שבאמת מבדיל את האדם מכל בעלי החיים הוא היכולת המדהימה שלו להרגיש את הזולת.
והסיבה היא שכולנו ממש אותו דבר, הנפש שלנו בנויה בצורה דומה. כולנו מגיעים מאותו מקור, כולנו נבראנו בצלם אלוקים, ויש בנו דעת ותבונה, ולכן אנחנו מסוגלים להרגיש זה את זה.
*
מצד אחד, האדם יכול להרגיש את הזולת ולקנא בו, לרצות את מה שיש לו ולנסות לקבל את מה שלא שלו. זה השורש של הקנאה, וזה גם השורש של הרבה מאוד דברים רעים שבני אדם עושים זה לזה. דברים שגם בעלי החיים האכזריים ביותר לא עושים.
*
מתוך זה שאדם מרגיש את הזולת, הוא יודע גם מה הכי כואב לו, והוא מסוגל להשתמש בזה לרעתו, להציק לו במילים או במעשים ולגעת בנקודות הכי כואבות של הנפש. להשפיל, לרמוס, לבזות, ואפילו לפגוע פיזית חלילה.
*
על כל אלו אמר הלל הזקן: "מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך". דווקא מכיוון שאתה מסוגל להרגיש אותו, זה אומר שאתה יודע מה כואב לו. אל תעשה לו את זה.
*
אבל מהצד השני, האדם יכול להרגיש את זולתו, ומתוך כך לפעול בחמלה וברחמים. להקרין אהבה ולשמש אוזן קשבת וכתף תומכת כשהחבר זקוק לעזרה.
הוא יכול להרגיש את המצוקה של זולתו ולעזור לו בכל כך הרבה תחומים ומובנים, דווקא משום שהוא יודע איך השני מרגיש, וכמה כואב או מציק להיות במצב הזה.
*
ועל זה אומרת לנו התורה: "ואהבת לרעך כמוך". תרגיש את הזולת, הוא ממש כמוך. גם בעורקים שלו זורם דם. גם הלב שלו כואב כשפוגעים בו. ובדיוק כמוך, גם הוא רוצה שיאהבו אותו, שיעריכו אותו, שיכבדו, שיקבלו, שיכילו, שייתנו לו מקום. תן לו את האהבה שלך.
*
הפסוק של "ואהבת" מסתיים במילים "אני ה'". ללמד שכולנו אחד. כי כולנו באנו מהבורא האחד. כמו הקשת הצבעונית, כולנו צבעים שמגיעים ממקור אור אחד.
כאשר יהודי פוגע ביהודי אחר, הוא פוגע בצלם א־לוקים, הוא כביכול פוגע חלילה בבורא שנתן בו נשמה א־לוקית, שהיא חלק א־לוה ממעל.
*
אם אתה רוצה לעזור לעם ישראל, אתה חייב להרגיש את עם ישראל.
להרגיש את כאבו של הזולת ולא לפגוע בו חלילה בשום צורה.
