ליל הגאולה

הַסִּפּוּר שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לְסַפֵּר לָכֶם כָּעֵת הוּא פָּשׁוּט נֵס. הוּא הִתְחִיל בְּכָךְ שֶׁבְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן נָסַעְנוּ כֻּלָּנוּ, כָּל הַמִּשְׁפָּחָה, לְפַארְק בְּבֵית שֶׁמֶשׁ. זֶה הָיָה מָקוֹם עֲנָקִי, עִם מִדְשָׁאוֹת, מִתְקָנִים וּמֶרְחָבִים. אַבָּא הֶעֱמִיס עַל הָרֶכֶב אֶת הָאוֹפַנַּיִם שֶׁלָּנוּ, וְתֻכְנַן אַחַר צָהֳרַיִם נֶחְמָד בִּמְיֻחָד.
בַּתְּחִלָּה הַכֹּל הִתְנַהֵל כַּמְּתֻכְנָן: הוֹצֵאנוּ אֶת הָאוֹפַנַּיִם, אֶת הַתִּיקִים מְלֵאֵי הַמַּטְעַמִּים שֶׁאִמָּא אָרְזָה, מָצָאנוּ פִּנַּת יְשִׁיבָה מוּצֶלֶת שֶׁמַּשְׁקִיפָה לְנוֹף טוֹב, הִתְיַשַּׁבְנוּ בָּהּ, וּלְאַחַר אֲרוּחָה קַלָּה הַבָּנוֹת הָלְכוּ לַמִּתְקָנִים, וַאֲנַחְנוּ – יוֹסֵף, מָרְדְּכַי וְאוּרִיאֵל, שְׁלֹשֶׁת הַבָּנִים – עָלִינוּ עַל הָאוֹפַנַּיִם וְ – – – פָּתַחְנוּ בְּתַחֲרוּת מְטֹרֶפֶת.
דָּהַרְנוּ בַּשְּׁבִילִים שֶׁהָיוּ רֵיקִים יַחֲסִית, עָלִינוּ עַל גְּבָעוֹת, וְאַט אַט הֵחֵל לְהִסְתַּמֵּן נִצָּחוֹן לְאוּרִיאֵל, קְטַן הַבָּנִים. הָיָה זֶה לְמַעְלָה מִכֹּחוֹתַי לִרְאוֹת אוֹתוֹ מְנַצֵּחַ אוֹתִי בַּתַּחֲרוּת. אִמַּצְתִּי רַגְלַיִם וְהֶחְלַטְתִּי שֶׁאֲנִי מְנַצֵּחַ אוֹתוֹ. רָצִיתִי לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ קְצָת, וְקָרָאתִי לְעֶבְרוֹ: "אוּרִיאֵל, הַמָּשִׁיחַ!" הוּא הִתְבַּלְבֵּל לְרֶגַע וְנִכְנַס יַחַד עִם הָאוֹפַנַּיִם לְתוֹךְ סַפְסַל אֶבֶן.
צָרַחְתִּי: "לֹא!!" זֶה לֹא עָזַר. רָאִיתִי אֶת רַגְלָיו נָעוֹת נוֹאָשׁוֹת, אֶת יָדָיו מְנַסּוֹת לַעֲצֹר בְּעַד הַזְּוָעָה, אַחַר כָּךְ הוּא פָּשׁוּט דָּמַם.
צָרַחְתִּי שׁוּב, הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי מֵת. מִשְׁפָּחָה כָּלְשֶׁהִי שֶׁהָיְתָה בָּאֵזוֹר וְהָיְתָה עֵדָה לַהִתְרַחֲשׁוּת, הִצְטָרְפָה לִצְרָחוֹתַי. אֲחֵיהֶם הַגָּדוֹל קָפַץ עַל רַגְלָיו וְרָץ לְכִוּוּנוֹ שֶׁל אוּרִיאֵל, הוּא הוֹצִיא מִכִּיסוֹ פֶּלֶאפוֹן וְנָבַח לְתוֹכוֹ כַּמָּה מִשְׁפָּטִים קְצָרִים. אַחַר כָּךְ הִשְׁכִּיב אֶת אוּרִיאֵל עַל הַמִּדְרָכָה וְהֵחֵל לְעַסּוֹת אֶת לִבּוֹ.
לֹא הָיִיתִי מְסֻגָּל לִרְאוֹת אֶת זֶה. בִּשְׂפָתַיִם לְבָנוֹת צָרַחְתִּי: "תִּתְפַּלְּלוּ, תַּעֲשׂוּ מַשֶּׁהוּ, נוּ!!! זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת!!!" מִישֶׁהוּ דָּחַס לְפִי בַּקְבּוּק מִיץ מַנְגּוֹ, אַחֵר נִסָּה לְהוֹשִׁיב אוֹתִי עַל כִּסֵּא גִּנָּה מִתְקַפֵּל, אַבָּא וְאִמָּא הִגִּיעוּ חִוְּרִים מִקְּצֵה הַשְּׁבִיל בְּדִיּוּק כְּשֶׁפָּרָמֵדִיקִים הִגִּיעוּ לַזִּירָה וְהֵחֵלּוּ לְחַבֵּר אוֹתוֹ לְדַפִּיבְּרִילְטוֹר.
לֹא אַלְאֶה אֶתְכֶם בַּפְּרָטִים. אוּרִיאֵל פֻּנָּה לְבֵית הַחוֹלִים עִם פְּגִיעַת רֹאשׁ קָשָׁה, הוּא עָבַר זַעֲזוּעַ מֹחַ וְהָיָה מְחֻסַּר הַכָּרָה בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב. לְאַחַר שָׁבוּעַ וָחֵצִי, כַּמָּה יָמִים לִפְנֵי הִתְקַדֵּשׁ הַחַג, הוּא פָּקַח אֶת עֵינָיו. הָיִינוּ מְאֻשָּׁרִים, לֹא הֵבַנּוּ עֲדַיִן שֶׁזֶּה שֶׁהוּא פָּקַח אֶת עֵינָיו לֹא אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל אִתּוֹ בְּסֵדֶר. כִּי הַכֹּל לֹא הָיָה בְּסֵדֶר בִּכְלָל. הוּא לֹא זָכַר כְּלוּם.
הָרוֹפֵא נִסָּה לְהַסְבִּיר לָנוּ עַל נִפְלָאוֹת הַמֹּחַ וּבִקְּשׁוּ שֶׁנְּנַסֶּה בַּעֲדִינוּת לְגָרוֹת אֶת זִכְרוֹנוֹ, נָבִיא לוֹ רֵיחוֹת שֶׁאָהַב אוֹ שֶׁלֹּא, נְסַפֵּר לוֹ סִפּוּרִים שֶׁחָשׁ אֲלֵיהֶם קֶשֶׁר רִגְשִׁי, נַעֲשָׂה כָּל דָּבָר שֶׁעָשׂוּי לְגָרוֹת אֶת הַזִּכָּרוֹן. לְהָשִׁיב אוֹתוֹ.
מֵאָז שֶׁהוּא נָפַל כָּכָה, בְּאַשְׁמָתִי, לֹא הָיָה לִי לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה. חַשְׁתִּי כְּאִלּוּ אִם הוּא לֹא יַחֲזֹר לִהְיוֹת מָה שֶׁהָיָה – גַּם אֲנִי לֹא. בְּכָל כֹּחִי הִתְמַסַּרְתִּי לַמְּשִׂימָה הַזֹּאת. הִקְלַטְתִּי מוֹרִים וַחֲבֵרִים וְדוֹדִים רְחוֹקִים, אֲפִלּוּ לַשָּׁרָת הַקּוֹדֵם שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר, שֶׁאוּרִיאֵל רָחַשׁ לוֹ חִבָּה, הִגַּעְתִּי. אֲבָל כְּלוּם לֹא עָזַר. הוּא שכב עַל הַמִּטָּה וְלֹא הִכִּיר אַף אֶחָד מֵאִתָּנוּ.
וְאָז הִגִּיעַ לֵיל הַסֵּדֶר. אוּרִיאֵל שֻׁחְרַר הַבַּיְתָה רַק לְלֵיל הַסֵּדֶר בְּתִקְוָה שֶׁלַּיְלָה מְיֻחָד זֶה יְעוֹרֵר אֶת מוֹחוֹ הָרָדוּם. שָׁכַבְתִּי עַל הַמִּטָּה בַּחֶדֶר, וְלָרִאשׁוֹנָה מֵאָז שֶׁזֶּה קָרָה – בָּכִיתִי. בְּמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת רַק בָּכִיתִי. אַחַר כָּךְ אָמַרְתִּי: 'בּוֹרֵא עוֹלָם! אֲנִי הָרַסְתִּי, תֵּן לִי הִזְדַּמְּנוּת לְתַקֵּן. בְּבַקָּשָׁה, עֲשֵׂה לָנוּ נֵס!' וּפִתְאוֹם הִתְפּוֹצֵץ בָּרָק בְּמוֹחִי: 'הַמָּשִׁיחַ'. לֹא סְתָם בִּלְבַּלְתִּי אֶת אוּרִיאֵל בַּמִּלָּה 'מָשִׁיחַ'. הוּא כָּל כָּךְ הִמְתִּין וְצִפָּה לַמָּשִׁיחַ, בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת דִּבֵּר עָלָיו, הָיוּ לוֹ בְּגָדִים מְיֻחָדִים לְיוֹם בּוֹאוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ מְקֻפָּלִים וּנְקִיִּים בָּאָרוֹן, גַּרְבַּיִם חֲדָשִׁים, כִּפָּה חֲדָשָׁה, הַכֹּל. הַגְּאֻלָּה לָהֲטָה בְּנִשְׁמָתוֹ.
אָמַרְתִּי: הַלַּיְלָה זוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁלִּי. אוּרִיאֵל יָבוֹא הַבַּיְתָה, וּבַחֵלֶק שֶׁפּוֹתְחִים אֶת הַדֶּלֶת לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְקוֹרְאִים לוֹ לְהִכָּנֵס פְּנִימָה, הוּא יַעֲמֹד מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, עִם שׁוֹפָר גָּדוֹל, וְיַגִּיד: 'הִגִּיעַ זְמַן גְּאֻלַּתְכֶם!' לֹא סִפַּרְתִּי לְאַף אֶחָד עַל הַתָּכְנִית שֶׁלִּי.
אִרְגַּנְתִּי בְּגָדִים לְבָנִים, הוֹרַדְתִּי מֵאֲרוֹן הַתַּחְפּוֹשׂוֹת גְּלִימָה לְבָנָה, וְלָקַחְתִּי אֶת הַשּׁוֹפָר הַמִּסְתַּלְסֵל מִמְּגֵרָתוֹ שֶׁל אַבָּא. אַחַר כָּךְ חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּלַי אָסוּר לִי לִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר בְּלֵיל הַסֵּדֶר, לֹא הָיָה לִי זְמַן לְבָרֵר אֶת זֶה, אָז הֶחְזַרְתִּי אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ.
אַף אֶחָד לֹא הֵבִין לָמָּה אֲנִי עַל קוֹצִים. כַּמָּה דַּקּוֹת לִפְנֵי הָרֶגַע הַמְּכוֹנֵן דָּאַגְתִּי שֶׁהוּא יֵשֵׁב מוּל הַדֶּלֶת, קָפַצְתִּי מֵהַחַלּוֹן וְעָבַרְתִּי דֶּרֶךְ הַשְּׁכֵנִים לַחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הָרֶגַע וּמָרְדְּכַי פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת בַּקְּרִיאָה הָרְגִילָה "אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בּוֹא וְהִכָּנֵס", נִכְנַסְתִּי.
הֶלֶם אָחַז בִּבְנֵי הַבַּיִת. אוּרִיאֵל זָע בְּאִי נוֹחוּת בְּכִסְאוֹ. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו, אָמַרְתִּי לוֹ: "בְּנִי, הִגִּיעַ זְמַן הַגְּאֻלָּה, הֵיכָן בְּגָדֶיךָ?" הוּא הִבִּיט בִּי בְּבִלְבּוּל מָה, אַחַר כָּךְ קָם וְהָלַךְ לְחַדְרוֹ, הֵבִיא מֵהָאָרוֹן אֶת הַבְּגָדִים, וְאָז נִכַּר שֶׁעֵינָיו מִצְטַלְּלוֹת, הוּא הֵשִׁיט מַבָּטוֹ סָבִיב סָבִיב וְשָׁאַל: "מָה, כְּבָר לֵיל הַסֵּדֶר? אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?" נִגַּשׁ לְאַבָּא וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "אַבָּא, לָמָּה לֹא בֵּרַכְתָּ אוֹתִי?"
זוֹ הָיְתָה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא אָמַר 'אַבָּא' מֵאָז שֶׁזֶּה קָרָה. רְגָעִים סְפוּרִים עָבְרוּ עַד שֶׁכֻּלָּם קָלְטוּ מָה קוֹרֶה וְהֵחֵלּוּ לְהִתְיַפֵּחַ מֵאֹשֶׁר, לְהַסְבִּיר לְאוּרִיאֵל הַמְּבֻלְבָּל שֶׁכְּבָר כִּמְעַט שְׁבוּעַיִם שֶׁהוּא לֹא יוֹדֵעַ מִיהוּ. הַלַּיְלָה הַזֶּה אָכֵן הָיָה לֵיל הַגְּאֻלָּה. הַגְּאֻלָּה הַפְּרָטִית שֶׁל אוּרִיאֵל, הַגְּאֻלָּה הַפְּרָטִית שֶׁלִּי וְהַגְּאֻלָּה הַפְּרָטִית שֶׁל כֻּלָּנוּ, כָּל הַמִּשְׁפָּחָה.