למה להתווכח כל הזמן?

שאלה: שלום הרב. התחלתי השנה ללמוד גמרא וגיליתי ספר מלא במחלוקות וויכוחים. אין כמעט נושא שאין עליו ויכוח: רבי אחד אומר ככה והרבי השני סובר אחרת. למה?!! הרי יש לנו אלוקים אחד ותורה אחת. מאיפה נולדו כל המחלוקות האלו? ואיך אפשר לדעת מי מביניהם צודק? אוף! יצאתי מבולבל…
צביקה.
תשובה: שלום צביקה.
באמת מוזר. הרי כל הרופאים תמיד מסכימים. כל אנשי הצבא חושבים אותו דבר. וכמובן הפוליטיקאים אוחזים תמיד באותה דעה. משום מה רק הרבנים מתווכחים וחולקים כל הזמן…
אתה כבר מבין לבד, צביקה, שהמשפט האחרון היה באירוניה. כן, בחיים יש חילוקי דעות וזה קורה בכל התחומים. הסיבה לכך פשוטה: הקדוש ברוך הוא ברא לנו עולם מורכב שיש בו צדדים שונים ונפשות שונות, ולכן טבעי מאוד שיתגלו חילוקי דעות. בבית קברות יש שקט וכל המצבות הלבנות מסודרות בשורות ישרות בלי שאף אחת מפריעה לשנייה. כיתה של ילדים, לעומת זאת, רועשת ומבולגנת, ואנחנו שמחים על כך. זה אומר שיש שם חיים.
גם התורה שלנו היא תורת חיים. וממילא טבעי הדבר שיתגלו בה מחלוקות. שאלת: איך אפשר לדעת מי מביניהם צודק?
ובכן, לא בהכרח שרק אחד צודק. אם למדת משנה וגמרא בטח נתקלת כבר בכמה מחלוקות בין חכמי בית שמאי לחכמי בית הלל. הגמרא אומרת עליהן כך: "אלו ואלו דברי אלוקים חיים, והלכה כבית הלל" (עירובין י"ג, ב'). כלומר, בכל אחת מהדעות יש נקודה של אמת והיא מגלה לנו את דבר ה', ובכל זאת מבחינה מעשית, נפסקה ההלכה בדרך כלל כבית הלל. יש להלכה היהודית "כללי פסיקה", ותלמידי חכמים שצריכים להכריע כיצד לנהוג נעזרים בהם כדי לפסוק מה לעשות בפועל, אך אין זה אומר שהדעה שלא נפסק כמותה היא שגויה.
הדבר החשוב ביותר צביקה הוא היחס הנפשי. שנשמור שחילוקי הדעות לא הופכים לחילוקי לבבות. זה בדיוק מה שהיה בין בית שמאי ובית הלל כמו שאומרת המשנה: "אף על פי שאלו אוסרין ואלו מתירין, אלו פוסלין ואלו מכשירין, לא נמנעו בית שמאי מלשאת נשים מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי" (יבמות א', ד'). כלומר, הוויכוחים העזים שהיו ביניהם בבית המדרש לא פגעו בכבוד ובאהבה שהיו ביניהם ולא מנעו מהם להתארח ואפילו להתחתן זה עם זה.
זוהי נקודה שעם ישראל צריך לשים לב אליה. בארצות הברית יש 330 מיליון תושבים ורק שתי מפלגות. לעומת זאת במדינת ישראל הקטנה יש עשרות מפלגות וחילוקי דעות קולניים ותקיפים. עלינו לדעת שלמרות הבדלי ההשקפות "אנשים אחים אנחנו" (בראשית י"ג, ח'). יש לנו אלוקים אחד ונשמה אחת, וגם אם יש דעות שונות – מותר להתווכח אבל אסור לשנוא. בוודאי כשמדובר במחלוקות בתוך בית המדרש שהצדדים השונים מגלים זוויות שונות בתורה ומקרבים אותנו להבנת רצון ה' באופן מלא. הנה לדוגמא, לפני כשלוש מאות שנה כשהופיעה תנועת החסידות בעולם, קמו לה מתנגדים שחששו מהדרך החדשה ומההשלכות שלה והיה מאבק רציני בין הצדדים. כיום אפשר לראות כיצד שתי התנועות החשובות – 'החסידות' ו'ההתנגדות' מביאות ברכה לעם ישראל וכל אחת מוסיפה יראת שמים בסגנונה וייחודה.