לקפוץ לחושך

סיפור צעיר

עָמַדְתִּי כְּמוֹ עִוֵּר. לֹא רָאִיתִי כְּלוּם. זֹאת הָיְתָה תְּחוּשָׁה נוֹרָאָה, שֶׁאֵין לִי מִלִּים לְתָאֵר. חֹסֶר אוֹנִים מֻחְלָט. אֲבָל מַה שֶּׁהָיָה הֲכִי נוֹרָא, זֶה הַפַּחַד שֶׁעָטַף אוֹתִי מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ. פָּשׁוּט פַּחַד מָוֶת. כִּי כְּשֶׁאַתָּה לֹא רוֹאֶה כְּלוּם, הַכֹּל נֶהְפַּךְ לִהְיוֹת מְאַיֵּם, אֵין לְךָ מֻשָּׂג מָה הוֹלֵךְ לָבוֹא מוּלְךָ, אוֹ בַּמֶּה אַתָּה עוֹד רֶגַע נִתְקָל. בְּקִצּוּר, פַּחַד מָוֶת. וּפִתְאֹם עָלָה חִיּוּךְ עַל שְֹפָתַי…

אֵיךְ הִגַּעְתִּי לַמַּצָּב הַזֶּה, אַתֶּם שׁוֹאֲלִים. כְּדֵי לְהָבִין אֶת הַסִּפּוּר בִּמְלוֹאוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר כַּמָּה שָׁנִים אָחוֹרָה. אָז נָעִים מְאֹד, שְׁמִי אֱלִיאוֹר. וְזֶה אוּלַי קְצָת מְשַׁעֲשֵׁעַ, כִּי הַסִּפּוּר שֶׁלִּי מְדַבֵּר בְּדִיּוּק עַל חֹשֶׁךְ. לְמַעֲשֶֹה, כָּל הַחַיִּים שֶׁלִּי הִשְׁתַּנּוּ – פַּעֲמַיִם! – בִּגְלַל חֹשֶׁךְ. אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁאוֹתִי זֶה אַף פַּעַם לֹא שִׁעֲשַׁע, גַּם אַחֲרֵי שֶׁעָבְרוּ מֵאָז כַּמָּה שָׁנִים.

הָיִיתִי אָז כְּבֶן חָמֵשׁ. זֶה גִּיל שֶׁאֵין זוֹכְרִים מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁעָבַרְתִּי טְרַאוּמָה חֲזָקָה, אֲנִי זוֹכֵר הֵיטֵב אֶת מַה שֶּׁקָּרָה בְּאוֹתוֹ לַיְלָה. לְאִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה מְכִירָה שֶׁל בְּגָדִים בַּמִּקְלָט שֶׁל הַבִּנְיָן שֶׁבּוֹ הִתְגּוֹרַרְנוּ. וְשֶׁלֹּא תַּחְשְׁבוּ, לֹא הָיָה מְדֻבָּר בְּמִקְלָט כְּמוֹ שֶׁזֶּה נִשְׁמָע, בַּעַל רֵיחַ שֶׁל טַחַב וְהַרְבֵּה חֲפָצִים יְשָׁנִים וּשְׁבוּרִים שֶׁמְּמַלְּאִים אוֹתוֹ, מַמָּשׁ לֹא. אִמָּא שֶׁלִּי שִׁפְּצָה אֶת הַמִּקְלָט וְהָפְכָה אוֹתוֹ לַחֲנוּת מְפֹאֶרֶת. מַה שֶּׁכֵּן נִשְׁאַר שָׁם כְּזֵכֶר לַמִּקְלָט זוֹ הַדֶּלֶת הַכְּבֵדָה שֶׁבַּכְּנִיסָה.

בְּאוֹתוֹ לַיְלָה יָרַדְתִּי לְבַקֵּר אֶת אִמִּי בִּשְׁעוֹת הַמְּכִירָה. הִיא הָיְתָה עֲסוּקָה עִם לָקוֹחוֹת, וְרַק חִיְּכָה אֵלַי לְרֶגַע וְחָזְרָה לְשָׁרֵת אוֹתָן. הִסְתּוֹבַבְתִּי לִי בֵּין מַדְּפֵי הַבְּגָדִים, בֵּין הָעֲמוּדוֹנִים וְהַמַּרְאוֹת, וּפִתְאֹם מָצָאתִי לִי פִּנָּה נִסְתֶּרֶת מִתַּחַת לְמַעֲמָד כָּזֶה שֶׁל שְׂמָלוֹת. נִדְחַפְתִּי פְּנִימָה וְהִסְתַּתַּרְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַבְּגָדִים. דִּמְיַנְתִּי לְעַצְמִי שֶׁאֲנִי מִתְחַבֵּא לְכָל מִינֵי אֲנָשִׁים רְשָׁעִים, כְּמוֹ יֶלֶד בֶּן חָמֵשׁ שֶׁאוֹהֵב לְדַמְיֵן.

וּבְדִיּוּק אָז נִרְדַּמְתִּי. לֹא יוֹדֵעַ לְכַמָּה זְמַן, אֲבָל כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי הַמִּקְלָט הָיָה סָגוּר וְנָעוּל. אַתֶּם יְכוֹלִים לְתָאֵר לְעַצְמְכֶם מָה זֶה חֹשֶׁךְ שֶׁל מִקְלָט, שֶׁאָמוּר לִהְיוֹת אָטוּם לְגַמְרֵי… אִמָּא שֶׁלִּי פָּשׁוּט סִיְּמָה אֶת הַמְּכִירָה וְעָלְתָה הַבַּיְתָה, בְּלִי לְדַעַת שֶׁאֱלִיאוֹר שֶׁלָּהּ נִרְדַּם בְּתוֹךְ הַחֲנוּת. וְעַכְשָׁו אֲנִי בִּפְנִים בַּחֲשֵׁכָה מֻחְלֶטֶת.

הִתְחַלְתִּי לִבְכּוֹת, אֲבָל אִישׁ לֹא שָׁמַע. מִקְלָט, זוֹכְרִים? בֵּינְתַיִם הַהוֹרִים שֶׁלִּי חִפְּשֹוּ אוֹתִי בְּכָל מָקוֹם, וַאֲפִלּוּ הִזְמִינוּ מִשְׁטָרָה – כָּכָה הֵם סִפְּרוּ לִי אַחֲרֵי מַעֲשֶֹה – אֲבָל עָבַר דֵּי הַרְבֵּה זְמַן עַד שֶׁאִמִּי הֶעֶלְתָה בְּמַחֲשָׁבָה, שֶׁאוּלַי אֲנִי נִנְעַלְתִּי בְּתוֹךְ הַמִּקְלָט. בַּסּוֹף בָּאוּ אָמְנָם לְשַׁחְרֵר אוֹתִי, אֲבָל הָיִיתִי בִּפְנִים מַסְפִּיק זְמַן בִּשְׁבִיל לְפַתֵּחַ טְרַאוּמָה אֲיֻמָּה. חֹשֶׁךְ הָיָה בִּשְׁבִילִי הַדָּבָר הֲכִי מַפְחִיד בָּעוֹלָם.

כָּךְ גָּדַלְתִּי, וְכָל הַזְּמַן הַטְּרַאוּמָה הַזֹּאת לִוְּתָה אוֹתִי. נִסּוּ לְטַפֵּל בִּי, שָׁלְחוּ אוֹתִי לִפְּסִיכוֹלוֹגִים וּלְכָל מִינֵי כָּאֵלֶּה אֲנָשִׁים, אֲבָל הֵם לֹא מַמָּשׁ עָזְרוּ לִי. אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת הַסִּבָּה: כִּי לֹא רָצִיתִי לַעֲזֹר לְעַצְמִי. אֶחָד מֵהֶם הָיָה מְנֻסֶּה מַסְפִּיק בִּשְׁבִיל לְהָבִין אֶת זֶה, וְהוּא אָמַר זֹאת לַהוֹרִים שֶׁלִּי בְּאָזְנַי. "אֱלִיאוֹר לֹא רוֹצֶה לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהַטְּרַאוּמָה, עַל אַף שֶׁהוּא יָכוֹל", אֵלּוּ הָיוּ מִלּוֹתָיו. "הָעֵצָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר שֶׁאֲנִי יָכוֹל לָתֵת לָכֶם וְלוֹ הִיא לְהִתְמוֹדֵד מוּל הַטְּרַאוּמָה פָּנִים אֶל פָּנִים. פָּשׁוּט לְהִתְמוֹדֵד מוּל הַחֹשֶׁךְ פַּעַם נוֹסֶפֶת, וְהַפַּעַם כְּמוֹ גָּדוֹל".

אֲבָל אֲנִי, רַק מִלִּשְׁמֹעַ אֶת הַמִּלָּה 'חֹשֶׁךְ' נִהְיֶה לִי חֹשֶׁךְ בָּעֵינַיִם. אָז הִמְשַׁכְתִּי בְּחַיַּי בְּלִי לַעֲשֹוֹת בָּהֶם שִׁנּוּי. וְכָכָה הִגַּעְתִּי לְגִיל אַחַת עֶשְֹרֵה, סוֹחֵב אִתִּי חֲרָדָה שֶׁגּוֹרֶמֶת לִי לְהַרְבֵּה צָרוֹת. בַּזְּמַן הַזֶּה נוֹלַד הָאַחְיָן הֶחָמוּד שֶׁלִּי, שַׁי. לַמְרוֹת שֶׁהוּא הָיָה קָטָן מִמֶּנִּי בְּשֵׁשׁ שָׁנִים, הָיָה לָנוּ קֶשֶׁר מְצֻיָּן. הָיִינוּ כְּמוֹ אַחִים. בִּקַּרְתִּי אֵצֶל אֲחוֹתִי הַרְבֵּה פְּעָמִים, וְהוּא כַּמּוּבָן הִגִּיעַ לַהוֹרִים שֶׁלִּי, שֶׁהֵם הַסַּבָּא וְהַסַּבְתָּא שֶׁלּוֹ. שִׂחַקְנוּ בְּיַחַד וְנֶהֱנֵינוּ לִהְיוֹת חֲבֵרִים.

יוֹם אֶחָד הָיִינוּ לְבַד בַּבַּיִת וְשִׂחַקְנוּ בְּמִשְֹחַק קֻפְסָא. וְאָז, זֶה קָרָה – הַפְסָקַת חַשְׁמַל בְּכָל הָאֵזוֹר! נִהְיָה מַמָּשׁ חֹשֶׁךְ מִצְרַיִם. עָמַדְתִּי כְּמוֹ עִוֵּר. לֹא רָאִיתִי כְּלוּם. זֹאת הָיְתָה תְּחוּשָׁה נוֹרָאָה, שֶׁאֵין לִי מִלִּים לְתָאֵר. חֹסֶר אוֹנִים מֻחְלָט. אֲבָל מַה שֶּׁהָיָה הֲכִי נוֹרָא, זֶה הַפַּחַד שֶׁעָטַף אוֹתִי מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ. פָּשׁוּט פַּחַד מָוֶת. כִּי כְּשֶׁאַתָּה לֹא רוֹאֶה כְּלוּם, הַכֹּל נֶהְפַּךְ לִהְיוֹת מְאַיֵּם, אֵין לְךָ מֻשָּׂג מָה הוֹלֵךְ לָבוֹא מוּלְךָ, אוֹ בַּמֶּה אַתָּה עוֹד רֶגַע נִתְקָל. בְּקִצּוּר, פַּחַד מָוֶת. וּפִתְאֹם עָלָה חִיּוּךְ עַל שְֹפָתַי…

זוֹכְרִים אֶת הַתֵּאוּר הַזֶּה? עַכְשָׁו אַתֶּם מְבִינִים אֶת הַפַּחַד שֶׁלִּי. אֲבָל לָמָּה חִיַּכְתִּי לְפֶתַע? לֹא תַּאֲמִינוּ, אֲבָל זֶה בִּגְלַל שַׁי, הָאַחְיָן שֶׁלִּי. הוּא הִתְחִיל לִבְכּוֹת. "אֲנִי מְפַחֵד, אֱלִיאוֹר… תִּשְׁמֹר עָלַי…" הוּא אָמַר וְנִצְמַד אֵלַי. הָיִיתִי חַיָּב לִהְיוֹת הַדּוֹד הַבּוֹגֵר, שֶׁלֹּא מְפַחֵד, אֶלָּא לְהֶפֶךְ, שֶׁמַּרְגִּיעַ וּמֵגֵן. זֶה קְצָת הִצְחִיק אוֹתִי שֶׁבְּדִיּוּק אֲנִי, הַפַּחְדָּן הַגָּדוֹל מֵחֹשֶׁךְ, נִהְיֵיתִי הַשּׁוֹמֵר בְּהַפְסָקַת הַחַשְׁמַל הַזֹּאת. אֲבָל לֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה. גַּם לֹא רָצִיתִי לְהָבִיךְ אֶת עַצְמִי.

הִתְחַלְתִּי פָּשׁוּט לְהַרְגִּיעַ אוֹתוֹ. "בּוֹא נְשַֹחֵק מִשְֹחָק", הִצַּעְתִּי. "נַעֲצֹם עֵינַיִם וְנַתְחִיל לְהִזָּכֵר אֵיפֹה נִמְצָא כָּל דָּבָר". וְכָכָה לְאַט לְאַט הֶרְאֵיתִי לוֹ שֶׁהַחֹשֶׁךְ לֹא בֶּאֱמֶת כָּזֶה מַפְחִיד, אֲבָל בְּעֶצֶם הוֹכַחְתִּי אֶת זֶה לְעַצְמִי. וּכְשֶׁהָאוֹר חָזַר, לָמַדְתִּי כַּמָּה דְּבָרִים מְאֹד חֲשׁוּבִים לַחַיִּים. הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב שֶׁלָּמַדְתִּי הוּא שֶׁהַדֶּרֶךְ לְהִתְמוֹדֵד מוּל הַפְּחָדִים שֶׁלָּנוּ הוּא פָּשׁוּט לִקְפֹּץ לַמַּיִם, אוֹ לַחשֶׁךְ, בַּמִּקְרֶה שֶׁלִּי.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור צעיר

בארץ הפאפים

סיפור צעיר

והדרת פני זקנה

סיפור צעיר

צחוק הגורל

סיפור צעיר

סוף דב

סיפור צעיר

בחזרה למסלול

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'