מכתבי האחדות

"תַּלְמִידִים", פָּתַח הַמּוֹרֶה אֶת תְּחִלַּת הַשִּׁעוּר, "כְּפִי שֶׁאַתֶּם בְּוַדַּאי יוֹדְעִים, עַם יִשְׂרָאֵל נִמְצָא בְּמִלְחָמָה נֶגֶד אוֹיְבֵינוּ הָרָעִים, וּמוּלָם נִצָּבִים בְּעֹז וּבְאֹמֶץ – מִתּוֹךְ תְּחוּשַׁת שְׁלִיחוּת וְאַהֲבָה – הַחַיָּלִים הַיְּקָרִים שֶׁלָּנוּ, בָּהֶם אָבוֹת, אַחִים, מִשְׁפָּחוֹת שְׁלֵמוֹת, חֲבֵרִים טוֹבִים. פָּשׁוּט כָּל עַם יִשְׂרָאֵל הִתְגַּיֵּס לִשְׁמֹר עָלֵינוּ וּלְשַׁחְרֵר אֶת הַחֲטוּפִים".
הַתַּלְמִידִים הִנְהֲנוּ בְּהַסְכָּמָה. כָּל אֶחָד הִכִּיר לְפָחוֹת אָדָם אֶחָד שֶׁקְּרוֹב מִשְׁפַּחְתּוֹ הִתְגַּיֵּס לְמִלּוּאִים בַּצָּבָא.
"וְלָכֵן", הַמּוֹרֶה הִמְשִׁיךְ, "בֵּית סִפְרֵנוּ מְקַדֵּם יָזְמָה חֲדָשָׁה, בְּאִשּׁוּר וּבְעִידוּד הַמְּנַהֵל. כָּעֵת, בַּשִּׁעוּר הַקָּרוֹב, יְחֻלְּקוּ דַּפִּים וּכְלֵי כְּתִיבָה צִבְעוֹנִיִּים, וְכָל אֶחָד יוּכַל לִכְתֹּב מִכְתָּב פְּרָטִי מִשֶּׁלּוֹ לַחַיָּלִים שֶׁנִּמְצָאִים בַּשֶּׁטַח", גַּל שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת שָׁטַף אֶת הַכִּתָּה. כָּל אֶחָד דִּמְיֵן בְּעֵינֵי רוּחוֹ אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁהוּא יִכְתֹּב. דָּנִי, הַצַּיָּר הֲכִי אַלּוּף בַּכִּתָּה וַאֲפִלּוּ בְּבֵית הַסֵּפֶר, כְּבָר הֵחֵל לְדַמְיֵן אֵיךְ הוּא יְקַשֵּׁט אֶת הַמִּכְתָּבִים…
הַמּוֹרֶה הֵבִיא חֲבִילַת דַּפִּים וְאֶת שְׁאַר הַצִּיּוּד, וְהַתַּלְמִידִים הֵחֵלּוּ בְּמֶרֶץ לְהָכִין אֶת הַפְּתָקִים הַשּׁוֹנִים. הָיוּ כָּאֵלּוּ שֶׁצִּיְּרוּ סְמַיְלִי קָטָן, הָיוּ כָּאֵלּוּ שֶׁהִשְׁקִיעוּ בַּמִּלִּים וּבַתֹּכֶן שֶׁהֵם כָּתְבוּ, וְהָיוּ אֵלּוּ שֶׁשִּׁלְּבוּ גַּם וְגַם אוֹ הִמְתִּינוּ בְּתוֹר קָצָר לְדָנִי, שֶׁיְּעַטֵּר לָהֶם אֶת הַמִּכְתָּב.
"הַמּוֹרֶה", יוֹחַאי הִצְבִּיעַ, "אֵיךְ הַפְּתָקִים יַגִּיעוּ לַחַיָּלִים?" הַמּוֹרֶה חִיֵּךְ וְעָנָה: "שְׁאֵלָה טוֹבָה. אַתֶּם. פָּשׁוּט אַתֶּם", הַמּוֹרֶה הֶחֱוָה עַל הַתַּלְמִידִים שֶׁהֻפְתְּעוּ בְּמִקְצָת, "כֵּן, כֵּן, יֵשׁ בָּסִיס צְבָאִי בְּקִרְבַת בֵּית הַסֵּפֶר, וְאִם יִרְצֶה ה', נִצְעַד לְשָׁם בַּהַפְסָקָה וְאַתֶּם תְּחַלְּקוּ אֶת הַפְּתָקִים שֶׁלָּכֶם לַחַיָּלִים".
בְּקֹשִׁי הִסְפִּיקוּ הַחֲבֵרִים לְהִתְרַגֵּשׁ, וּכְבָר הֵם מָצְאוּ אֶת עַצְמָם צוֹעֲדִים לְעֵבֶר הַבָּסִיס. כָּל מִכְתָּב הֻכְנַס לְשַׂקִּית נַיְלוֹן מֻכְבֶּדֶת בְּצֵרוּף מַמְתָּק קָטָן.
כַּעֲבֹר שָׁעָה וָחֵצִי, בְּתוֹךְ הַכִּתָּה, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְפַסְפֵס אֶת הַצְּעָקוֹת: "אֲנַחְנוּ חִלַּקְנוּ הֲכִי הַרְבֵּה מִכְתָּבִים!" "וַאֲנַחְנוּ יוֹתֵר!" הָיוּ אֵלּוּ שְׁתֵּי הַקְּבוּצוֹת שֶׁהִתְוַכְּחוּ 'מִי חִלֵּק יוֹתֵר מִכְתָּבִים'. הַקְּבוּצָה שֶׁל יוֹחַאי מוּל הַקְּבוּצָה שֶׁל מוֹטִי. הָיָה נִדְמֶה שֶׁעוֹמֶדֶת לִפְרֹץ מִלְחֶמֶת מִכְתָּבִים בַּכִּתָּה.
כְּבָר נִשְׁמְעוּ דִּבּוּרִים וּקְרִיאוֹת עַל 'תַּחֲרוּת כְּתִיבַת מִכְתָּבִים', וְהַצְּעָקוֹת וְהַדִּבּוּרִים הַקּוֹלָנִיִּים כִּמְעַט נִגְרְרוּ לְשָׂפָה לֹא נְאוֹתָה, אַךְ אָז בְּדִיּוּק נִכְנַס הַמּוֹרֶה לַכִּתָּה.
"הִסְפַּקְתִּי לִשְׁמֹעַ אֶת מָה שֶׁהִתְרַחֵשׁ כָּאן מִקֹּדֶם", הַמּוֹרֶה לָגַם לְגִימָה קְטַנָּה מִכּוֹס הַקָּפֶה שֶׁלּוֹ, "וְחוֹשְׁשַׁנִי שֶׁהַדְּבָרִים קְצָת יָצְאוּ מִשְּׁלִיטָה, וַאֲנִי אַסְבִּיר", הַמּוֹרֶה לָגַם שׁוּב, הִנִּיחַ אֶת הַכּוֹס, הִתְיַשֵּׁב בִּמְקוֹמוֹ וּפָנָה לְמוֹטִי.
"מוֹטִי, אִם בַּמִּלְחָמָה הָיְתָה קְבוּצָה שֶׁל חַיָּלִים שֶׁמַּחְלִיטִים לְהִלָּחֵם לְבַד, אַךְ וְרַק הֵם, מָה הָיָה קוֹרֶה?" מוֹטִי חָשַׁב כַּמָּה רְגָעִים וְאָז עָנָה: "כָּל הַסַּיָּרוֹת וְהַחַיָּלִים הָיוּ מִתְבַּלְבְּלִים, לֹא הָיָה סֵדֶר, וְהֵם לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְנַצֵּחַ". "מִי יוֹדֵעַ לָמָּה?" הַמּוֹרֶה שָׁאַל. "מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?" יוֹחַאי עָנָה רִאשׁוֹן, "כִּי הֵם לֹא הָיוּ בְּיַחַד, כֻּלָּם צְרִיכִים לְהִלָּחֵם בְּיַחַד, לַעֲזֹר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ", הַמּוֹרֶה חִיֵּךְ חִיּוּךְ נִצָּחוֹן וְהִבִּיט עַל תַּלְמִידָיו הַיְּקָרִים, "בְּבַקָּשָׁה, נִרְאֶה לִי שֶׁפְּתַרְתֶּם אֶת הַוִּכּוּחַ שֶׁהָיָה כָּאן מִקֹּדֶם". כַּמָּה תַּלְמִידִים הִנְהֲנוּ לְחִיּוּב, אַךְ הַמּוֹרֶה הִמְשִׁיךְ לְהַסְבִּיר, "כְּשֶׁחִלַּקְנוּ מֻקְדָּם יוֹתֵר אֶת הַמִּכְתָּבִים לַחַיָּלִים, כָּל קְבוּצָה חָשְׁבָה עַל עַצְמָהּ, בִּמְקוֹם לַחְשֹׁב עַל הַמַּטָּרָה הָעִקָּרִית שֶׁל הַפְּעִילוּת הַיּוֹם, וְהִיא – לְשַׂמֵּחַ אֶת הַחַיָּלִים. אַתֶּם זוֹכְרִים אֵיךְ הַחַיָּלִים אָמְרוּ בְּיַחַד וּבְתִזְמוּן מֻשְׁלָם 'תּוֹדָה רַבָּה לָכֶם', נָכוֹן?" כַּמָּה רָאשִׁים הִנְהֲנוּ בְּהַסְכָּמָה, "כְּמוֹ שֶׁיּוֹחַאי אָמַר, צָרִיךְ לַעֲזֹר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, רַק כָּכָה מְנַצְּחִים בַּקְּרָב".
יוֹחַאי הֵרִים אֶת יָדוֹ, וְהַמּוֹרֶה אִשֵּׁר לוֹ לְדַבֵּר. "מוֹטִי", יוֹחַאי פָּנָה בְּקוֹל שָׁקֵט, "אֲנִי מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה שֶׁסְּתָם הִתְחַלְנוּ לְהִתְגָּאוֹת שֶׁחִלַּקְנוּ יוֹתֵר, אוֹ שֶׁהִתְחַלְנוּ מִלְּכַתְּחִלָּה אֶת הַתַּחֲרוּת הַזּוֹ", "אֲנִי גַּם מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה", הִתְנַצֵּל מוֹטִי אַף הוּא.
"מְעֻלֶּה", קָרָא הַמּוֹרֶה בְּקוֹל, "כָּעֵת, כְּשֶׁכָּל הַצְּדָדִים מְרֻצִּים, אֲנִי שָׂמֵחַ לְבַשֵּׂר לָכֶם שֶׁהַמְּנַהֵל הֶחְלִיט לְקַיֵּם גַּם מָחָר בַּבֹּקֶר סַדְנַת כְּתִיבַת מִכְתָּבִים לַחַיָּלִים".
הַפַּעַם שָׁטַף אֶת הַכִּתָּה גַּל שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת וְשִׂמְחָה, וְהָיָה נִרְאֶה שֶׁהַגַּל גַּם שָׁטַף אִתּוֹ אֶת הָרְגָשׁוֹת הַלֹּא־טוֹבִים, אֶת הַתַּחֲרוּת, אֶת הַקִּנְאָה, וּבִמְקוֹם זֹאת הֵבִיא לַכִּתָּה רוּחַ רַעֲנָנָה שֶׁל אַחְדוּת.