מבחן המנהלים

סיפור לשבת

אף אחד מעובדי בית החולים הפסיכיאטרי 'שערים' לא הופתע כאשר מנהל בית החולים פרופסור דן טוביאסקי הודיע להנהלה על סיום תפקידו. הפרופסור האהוב והמקצועי כבר חצה את גיל השמונים והיה ברור שבקרוב הוא יפרוש מתפקידו, אבל בקרב מאות העובדים נותרה הרגשה חמוצה מהפרידה הצפויה מהפרופסור, שאמנם היה מנהל מקצועי ולא מתפשר, אך יחד עם זאת אנושי ומתחשב בצורה בלתי רגילה.

חברי הוועדה המיוחדת שהוקמה לצורך בחירת מנהל חדש ידעו שהבחירה תהיה קשה, בפניהם היו מונחים תריסר שמות של מועמדים לתפקיד אבל לאחר ישיבה אחת היה ברור שרק שניים מתוכם יוכלו לעשות את תפקידם על הצד הטוב ביותר והם נותרו המועמדים לבחירה לתפקיד מנהל בית החולים.

ד"ר אמנון גלבוע היה אחד מהרופאים הראשונים שבאו בשעריו של בית החולים הפסיכיאטרי, וברבות השנים הוא התקדם מאוד עד שהגיע לתפקיד סגן מנהל בית החולים שאותו מילא בנאמנות בשבע השנים האחרונות. אך טבעי היה שהוא יהיה מועמד לתפקיד המנהל לאחר פרישתו של פרופ' טוביאסקי, אלא שמולו ניצב ד"ר אלעד מעוז מנהל המיון בבית החולים, שאמנם היה צעיר בעשור מד"ר גלבוע, אבל יודעי דבר טענו שהוא מתאים לתפקיד כמו כפפה ליד ויוכל להצעיד קדימה את בית החולים.

הצוות המיוחד קיים מספר ישיבות ודיונים והתקשה להכריע בין המועמדים, אבל לבסוף נפלה ההחלטה: ד"ר אלעד מעוז למרות גילו הצעיר ימונה למנכ"ל בית-החולים. ההודעה נמסרה לשני המועמדים אך הם התבקשו לשמור על סודיות ולא לפרסם אותה עד לטקס הפרידה המיוחד שאירגן בית החולים, בו התכוון להודיע על זהותו של המנהל החדש.

ד"ר גלבוע שהיה בטוח שהוא זה שימונה לתפקיד היה מאוכזב ברגע הראשון שבו קיבל את ההודעה על מינויו של ד"ר מעוז, אבל שניה לאחר מכן הכול נעלם. מאותו יום והלאה הוא הזכיר בכל מפגש עם צוות בית החולים את מקצועיותו של ד"ר מעוז והוסיף בלי טיפת ציניות שהוא בהחלט מתאים לתפקיד והוא יקבל כל החלטה בלב שלם למרות שידע בדיוק שההחלטה כבר נפלה.

היום הגדול הגיע, אולם הכנסים של בית החולים עוצב במיוחד לקראת הערב המיוחד, לבושים במיטב המחלצות התיישבו זה לצד זה מאות עובדי בית החולים, ושני המועמדים לתפקיד נראו נרגשים למרות שבמסדרונות בית החולים כבר החלה להתפרסם השמועה שד"ר מעוז הוא זה שיזכה להיכנס לנעליו של פרופ' טוביאסקי, אבל על פניו של ד"ר גלבוע לא היה ניתן לחוש אפילו בצל צילה של אכזבה או מרירות והוא התהלך שמח ומאושר בין קהל האנשים. אחד אחר השני עלו אל בימת הכבוד הנואמים שבירכו את פרופ' טוביאסקי בדרכו החדשה.

הערב היה מושקע במיוחד אבל רובו הכיל נאומים די משעממים וכולם המתינו לרגע הגדול בו יוכרז רשמית על זהות המנהל הבא של בית החולים. והנה סוף סוף הגיע הרגע הגדול, מר אלישע עדני, יו"ר הצוות המיוחד שהוקם לצורך הבחירה, עלה אל הבמה ונעמד מאחורי פודיום הזכוכית, באולם הושלך הס, וכולם המתינו לדבריו: "האמת היא שהבחירה לא הייתה קלה בכלל, שני המועמדים הם מוכשרים בצורה יוצאת דופן ולכל חברי הצוות שמונה לצורך הבחירה היה ברור ששני המועמדים ימלאו את התפקיד על הצד הטוב ביותר". הוא נעצר לרגע וכחכח בגרונו, היה ניתן לחתוך את המתח ששרר באולם ומר עדני המשיך: "לאחר דיונים רבים ומחשבה מעמיקה, אני מתכבד להזמין אל הבמה את המנהל החדש של בית החולים – ד"ר אמנון גלבוע, ולאחל לו בהצלחה!" לרגע השתרר באולם שקט מוחלט, אף אחד מהיושבים באולם לא ציפה שזאת תהיה ההכרזה, אבל מי שהרגיש שהוא עומד על סף עילפון היה ד"ר גלבוע עצמו. הוא ניסה לצעוד בצעדים קטנים לכיוון הבמה אך רגליו כאילו שותקו. קול מחיאות הכפיים שהרעיד את האולם העיר אותו ממחשבותיו והוא צעד לכיוון הבמה, בדרך עוד הספיק לקבל חיבוק חם מד"ר מעוז שלא היה נראה מופתע במיוחד.

הוא עלה אל הבמה לקול מחיאות הכפיים ונטל לידיו את המיקרופון. הוא היה כה נרגש עד שבקושי הצליח להוציא הגה מפיו. מי שהציל את המצב היה מר עדני שנטל את המיקרופון: "אני חייב לשתף את הקהל, במה שקורה כאן!" הקהל השתתק באחת: "אני מאמין שרובכם כבר שמעו שמי שימונה לתפקיד מנהל בית החולים הוא ד"ר מעוז, אבל האמת היא שלבסוף החלטנו שלניסיון של ד"ר אמנון גלבוע אין תחליף. אבל כדי להיות בטוחים במקצועיותו של ד"ר גלבוע ולוודא שהוא גם ניחן בנפש רגישה ומכבדת, החלטנו להודיע לד"ר גלבוע שמי שנבחר לתפקיד הוא דווקא מתחרהו ד"ר מעוז, ולבחון כיצד הוא יקבל זאת…" מר עדני עצר לרגע והביט לעבר ד"ר גלבוע. "אני חייב לומר לך שעמדת במבחן בהצלחה, אני בטוח שהרגישות והעזרה לאחר גם כאשר מדובר במישהו צעיר ממך יעמדו לך בתפקידך החדש, מזל טוב!" אמר מר עדני והאולם כולו רעד מרעם מחיאות הכפיים…

 

לאחר שבורא העולם מודיע למשה רבינו שהוא זה שנבחר להנהיג את עם ישראל, מתגנב לליבו של משה חשש כיצד יגיב על כך אחיו הגדול אהרן. אבל הקב"ה מודיע לו שאין לו ממה לחשוש: "וראך ושמח בלבו". ודווקא השמחה וטוב הלב של אהרן לאחיו הקטן הם אלו שהקנו לו לאחר מכן את תפקיד הכהן הגדול מאחיו…

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור לשבת

החלום שהתגשם

סיפור לשבת

שבועת התנינים

סיפור לשבת

אוהב את אלוקים

סיפור לשבת

הגנה אמיתית

סיפור לשבת

השקעה על הקרח

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'