מדרון סלול

סיפור צעיר

אֲנִי אַבִי קַרְנִיאֵל מֵאֳפָקִים, רָצִיתִי לְסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי, בְּתִקְוָה שֶׁתָּפִיקוּ מִמֶּנּוּ אֶת שְׁנֵי הַמְּסָרִים הַחֲשׁוּבִים שֶׁטְּמוּנִים בְּתוֹכוֹ…

אֲנִי יֶלֶד חָרוּץ מְאֹד. מִטֶּבַע הַדְּבָרִים אֲנִי אוֹהֵב לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר 'מַהֵר'. אוֹהֵב לַעֲמֹד בַּמַּטָּלוֹת שֶׁלִּי עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בַּזְּמַן הַקָּצָר בְּיוֹתֵר, אִם אַתֶּם מְבִינִים אֶת כַּוָּנָתִי.

בְּכָל אֹפֶן, הַפַּעַם עָלֶיהָ נָסוֹב סִפּוּרֵנוּ הָיִיתִי צָרִיךְ לַעֲרֹךְ קְנִיּוֹת נְחוּצוֹת. מִסְפַּר הַפְּרִיטִים שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לִסְחֹב הָיָה רָב וְכֵן הַמִּשְׁקָל שֶׁלָּהֶם, לְפִיכָךְ אִמָּא שֶׁלִּי אָמְרָה לִי לָקַחַת אֶת הָעֲגָלָה שֶׁל הַתִּינוֹק שֶׁלָּנוּ וְלָשִׂים בָּהּ אֶת הַמִּצְרָכִים. תָּבִינוּ שֶׁמְּדֻבָּר בַּעֲגָלָה חֲדָשָׁה וִיקָרָה מְאֹד וְרַק בְּלֵית בְּרֵרָה אִמָּא הִסְכִּימָה שֶׁאֶקַּח אוֹתָהּ… אֲנִי לֹא חָשַׁשְׁתִּי. 'מָה כְּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת?' חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי. אֲנִי יֶלֶד אַחֲרָאִי וְאֵין סִבָּה שֶׁיִּקְרוּ לִי תַּקָּלוֹת מִכָּל סוּג שֶׁהוּא.

בַּיְצִיאָה מֵהַסּוּפֶּר, כְּשֶׁהָעֲגָלָה עֲמוּסָה בַּעֲרֵמַת שַׂקִּיּוֹת מְרַשְׁרְשׁוֹת וּמְסֻדָּרוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ בְּסֵדֶר מוֹפְתִי, הִבְחַנְתִּי בִּקְצֵה עֵינִי בְּיִצְחָק, שֶׁהָיָה חָבֵר טוֹב שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לַלִּמּוּדִים כְּבָר כַּמָּה יָמִים וְלֹא הִסְפַּקְתִּי לְהִתְקַשֵּׁר אֵלָיו, כָּךְ שֶׁהָיְתָה זוֹ הִזְדַּמְּנוּת פַּז לִדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹמוֹ. לֹא תִכְנַנְתִּי לְהִתְעַכֵּב הַרְבֵּה זְמַן, רַק לְהִתְעַנְיֵן קְצָת וּלְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה.

תָּפַסְתִּי אֶת הָעֲגָלָה וְהִתְחַלְתִּי לָרוּץ אִתָּהּ בַּמּוֹרָד. כְּפִי שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִים לְנַחֵשׁ, בְּמַהֲלַךְ הַיְרִידָה הָעֲגָלָה, שֶׁהָיוּ לָהּ גַּלְגַּלִים קְטַנִּים יוֹתֵר וְלֹא מָסִיבִיִּים כְּמוֹ לָעֲגָלָה הַקּוֹדֶמֶת, נִתְקְלָה בְּשֶׁקַע קָטָן בַּמִּדְרָכָה וְהִתְהַפְּכָה. הִתְהַפְּכָה לַחֲלוּטִין. אִם זֶה הָיָה נִגְמָר בָּזֶה, הַמַּצָּב הָיָה מְצֻיָּן. אֲנִי נִתְקַעְתִּי בָּהּ, עַפְתִּי מֵעָלֶיהָ וְאַחַר כָּךְ נִגְרַרְתִּי בַּחֲבָטוֹת קְטַנּוֹת בַּמִּדְרוֹן בְּמֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה מֶטְרִים מֵהָעֲגָלָה. אֲנָשִׁים צָרְחוּ סְבִיבִי. בִּתְחִלָּה שָׁכַבְתִּי לְלֹא נִיעַ, הָמוּם וְחָבוּל, אַלְפֵי יַהֲלוֹמֵי זְכוּכִית קְטַנִּים שֶׁהָיוּ מִשְׁקָפַי הַמְנֻפָּצִים הָיוּ מְפֻזָּרִים מִסְּבִיבִי, כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁאֲנָשִׁים צוֹרְחִים שֶׁאִבַּדְתִּי אֶת הַהַכָּרָה, מִהַרְתִּי לִפְקֹחַ עֵינַיִם וּלְנַסּוֹת לֶאֱסֹף אֶת אֵבָרַי הַחֲבוּלִים. הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁחָשַׁבְתִּי עָלָיו, אַחֲרֵי שֶׁקַּמְתִּי וְרָאִיתִי שֶׁאֲנִי שָׁלֵם, הָיָה: מָה עִם הָעֲגָלָה. זוֹ עֲגָלָה שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי חָסְכָה בִּשְׁבִילָהּ סְכוּם גָּדוֹל שֶׁל כֶּסֶף וְהִיא סָמְכָה עָלַי שֶׁאַחֲזִיר אוֹתָהּ בְּשָׁלוֹם. מִישֶׁהוּ הֵבִיא לִי מַיִם, אַחֵר דָּחַף עֲדָשִׁים צִבְעוֹנִיִּים וּשְׁתֵּי יְלָדוֹת הֵבִיאוּ לִי חֲבִילַת טִישׁוּ לְנַגֵּב אֶת הַדָּם שֶׁזָּלַג מֵאַפִּי. הָיִיתִי בְּסֵדֶר, אַךְ הַמַּרְאֶה שֶׁלִּי הָיָה נוֹרָא: חֻלְצָה קְרוּעָה, מִכְנָסַיִם מְשֻׁפְשָׁפִים וְדָם אָדֹם הַמַּכְתִּים הַכֹּל.

אֵלֶּה שֶׁרָאוּ אוֹתִי הִתְעַקְּשׁוּ לְהַזְמִין מוֹנִית, הֵרִימוּ אֶת הָעֲגָלָה עַל מִצְרָכֶיהָ (תַּבְנִית בֵּיצִים אַחַת נִשְׁבְּרָה, שַׂקִּית חָלָב הִתְפּוֹצְצָה, וְכַמָּה חֲטִיפִים מָצְאוּ אֶת עַצְמָם מִדְרָס לְכַפּוֹת הָרַגְלַיִם…) מִישֶׁהוּ נָסַע אִתִּי הַבַּיְתָה וְרַק בְּנֵס הִצְלַחְתִּי לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ שֶׁאֲנִי מְסֻגָּל לַעֲלוֹת הַבַּיְתָה וּלְסַפֵּר לְאִמִּי בְּעַצְמִי אֶת קוֹרוֹת הַשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה.

אִמָּא שֶׁלִּי כַּמּוּבָן נִבְהֲלָה כַּהֹגֶן כְּשֶׁפָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת. לָקְחוּ כַּמָּה רְגָעִים עַד שֶׁהִצְלַחְתִּי לְהַסְבִּיר לָהּ מַה קָּרָה וְעַד כַּמָּה בֶּאֱמֶת נִזֹּקְתִי מֵהָעִנְיָן. אֲבָל הַמַּבָּט שֶׁשָּׁכַן עַל פָּנַי הִסְבִּיר לָהּ שֶׁקָּרָה עוֹד מַשֶּׁהוּ.

"הָעֲגָלָה…" אָמַרְתִּי. וְהִיא הִסְּתָה אוֹתִי. "לֹא חָשׁוּב מַה קָּרָה לָעֲגָלָה, הָעִקָּר אַתָּה חַי וְנוֹשֵׁם…"

הֶעֱרַכְתִּי אֶת זֶה מְאֹד, וּבְכָל זֹאת, אַחֲרֵי שֶׁהֶחֱלַפְתִּי בְּגָדִים, יָרַדְתִּי לֶאֱמֹד אֶת הַנֶּזֶק. הוּא לֹא הָיָה נוֹרָא: שִׁפְשׁוּף מְכֹעָר בָּעוֹר הַמְצַפֶּה אֶת הַיָּדִית וְכֵן בְּמַעֲקֵה הַבְּטִיחוּת וְכַמָּה שְׂרִיטוֹת לַשִּׁלְדָּה. הָעֲגָלָה לֹא נִזּוֹקָה אֲבָל כֵּן הִתְכַּעֲרָה וְהָיָה לִי… לֹא נָעִים. אֲבָל אִמָּא אָמְרָה: "ה' הִשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וַאֲבָנִים. הַכֹּל לְטוֹבָה, אַבִי, וְתַפְסִיק לַחְשֹׁב עַל זֶה…" הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְהַקְשִׁיב לָהּ…

בְּכָל אֹפֶן, כַּמָּה חֳדָשִׁים אַחֲרֵי הַמִּקְרֶה הַזֶּה, אֲנִי הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב יַחַד עִם אַחַד הַחֲבֵרִים וּפִתְאֹם אֲנַחְנוּ מַבְחִינִים בְּפִילִיפִּינִי הַמַּבִּיט לַצְּדָדִים בַּמַּבָּט מְשֻׁנֶּה. צִמְצַמְתִּי אֶת מַבָּטִי כְּדֵי לִבְחֹן אוֹתוֹ וְרָאִיתִי שֶׁהוּא סוֹחֵב עֶגְלַת תִּינוֹק וְעָלֶיהָ תִּיק וָרֹד. שִׁמְעוֹן חֲבֵרִי אָמַר לִי: "מַשֶּׁהוּ חָשׁוּד עִם הַבֶּנְאָדָם הַזֶּה. נִרְאֶה לִי שֶׁהוּא פָּשׁוּט… גָּנַב אֶת הָעֲגָלָה הַזֹּאת!" הִבַּטְתִּי עוֹד קְצָת בִּתְכוּלַת סַל הָעֲגָלָה וְהִבְחַנְתִּי בְּעוֹד כַּמָּה תִּיקִים. פִּתְאֹם קָלַטְתִּי שֶׁהָעֲגָלָה הַזּוֹ מֻכֶּרֶת לִי… מֻכֶּרֶת מִדַּי. אִמַּצְתִּי אֶת עֵינַי וּבָחַנְתִּי אֶת הַשְּׂרִיטוֹת וְהַשִּׁפְשׁוּפִים עָלֶיהָ וְהִגַּעְתִּי לַמַּסְקָנָה הַבִּלְתִּי נִמְנַעַת: הָעֲגָלָה הַזֹּאת שֶׁלָּנוּ.

הָיִינוּ מֻכְרָחִים לַעֲצֹר אוֹתוֹ, הוּא כְּבָר יָשַׁב בַּתַּחֲנָה וְהִמְתִּין לְאוֹטוֹבּוּס שֶׁיִּקַּח אוֹתוֹ הַרְחֵק מִמְּקוֹם הַפֶּשַׁע, אַךְ יָדַעְנוּ שֶׁאָסוּר לָנוּ לְסַכֵּן אֶת עַצְמֵנוּ וְעָלֵינוּ לִפְנוֹת לְעֶזְרַת מְבֻגָּר. לֹא יָדַעְנוּ מַה לַּעֲשׂוֹת. פִּתְאֹם הֵאִיר ה' אֶת עֵינַי: אִם אֲנִי צוֹדֵק, הֲרֵי שֶׁאֲחוֹתִי לָקְחָה אֶת הָעֲגָלָה וְלֹא הֶחֱזִירָה אוֹתָהּ לִמְקוֹמָהּ בַּחֲדַר הָעֲגָלוֹת, אֶלָּא הִשְׁאִירָה אוֹתָהּ בָּרְחָבָה בַּחוּץ. וְאִם אֲנִי צוֹדֵק, הֲרֵי שֶׁהַפֶּלֶאפוֹן נִשְׁאַר בַּגַּגּוֹן שֶׁל הָעֲגָלָה, מַה שֶּׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל קוֹרֶה כְּשֶׁהִיא עוֹשָׂה קְנִיּוֹת…

בִּקַּשְׁתִּי פֶּלֶאפוֹן מֵאָדָם שֶׁעָבַר בָּרְחוֹב, הִמְתַּנְתִּי דַּקָּה עַד שֶׁעָבְרָה קְבוּצַת אַבְרֵכִים חֲסִידִיִּים וְאָז חִיַּגְתִּי מַהֵר. לֹא טָעִיתִי, מֵהָעֲגָלָה עָלָה צִלְצוּל יְהוּדִי. שִׁירַת 'בַּר יוֹחָאי' הֵחֵלָּה לְהִתְנַגֵּן בָּרְחוֹב. חָסִיד אֶחָד הִבִּיט בַּחֲשָׁד בַּגּוֹי הַזֶּה שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ עִבְרִית וְלֹא הֵבִין מַה לּוֹ וּלְשִׁירַת 'בַּר יוֹחָאי'… הוּא נֶעְצַר וְשָׁאַל אוֹתוֹ מֵהֵיכָן הָעֲגָלָה הַזּוֹ וּמָה הַקֶּשֶׁר שֶׁלּוֹ אֵלֶיהָ. הַפִּילִיפִּינִי בָּחַן אוֹתוֹ, אֶת הָעֲגָלָה וְהֶחְלִיט שֶׁהוּא הִסְתַּכֵּן יוֹתֵר מִדַּי. בְּאַחַת עָזַב אֶת מְקוֹמוֹ וְהֵחֵל לִבְרֹחַ…

זֶה הָיָה נֵס, כִּי אִם לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהָעֲגָלָה בְּוַדָּאוּת שֶׁלָּנוּ, לֹא הָיִיתִי מֵעֵז לַחְשֹׁד בּוֹ. ה' סָלַל לָנוּ אֶת הַמִּדְרוֹן הַזֶּה כְּדֵי לְגַלְגֵּל אֶת הַיְשׁוּעָה אַחַר כָּךְ… (הָיָה שָׁם גַּם תִּיק עִם כַּמָּה אַלְפֵי שְׁקָלִים שֶׁנִּגְנַב מִגְּבֶרֶת בַּחֲנוּת תַּכְשִׁיטִים) וּמֵהַסִּפּוּר הַזֶּה לָמַדְתִּי שְׁנֵי דְּבָרִים מֶרְכָּזִיִּים: הָאֶחָד, כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה ה' הַכֹּל, אֲבָל הַכֹּל, לְטוֹבָה. הַשֵּׁנִי, אַף פַּעַם אַל תָּרוּצוּ בְּמִדְרוֹן תָּלוּל בְּלִי לְהִסְתַּכֵּל אֵיךְ וּלְאָן אַתֶּם רָצִים…

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור צעיר

רב קו אנונימי

סיפור צעיר

הלם קרב

סיפור צעיר

העסקה שלא התבצעה

סיפור צעיר

מדרון חלקלק

סיפור צעיר

אש יוקדת

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'