שאלה: קוראים לי מרדכי ולא נעים לי לספר אבל אני ילד פחדן. מאז שהייתי קטן הייתי חושש מכל מיני דברים: מג'וקים, מדבורים, ממפלצות וכמובן מחושך. פעם איזה כלב התחיל לנבוח עליי ורק מהפחד ברחתי כמו טיל וכמעט דרסה אותי מכונית. היום אני כבר בן 13 ושולט יותר על הפחדים שלי. ועדיין, כל פעם שאני שומע חדשות על דברים קשים שקרו אני מפחד שמחר יקרה גם לנו דבר כזה. ההורים שלי גרים באחד היישובים, ובלילות לפעמים אני לא נרדם מחשש שפתאום יבוא מחבל ויהיה פיגוע. מה עושים? איך מתגברים על הפחדים האלו?
תשובה: מרדכי היקר.
אינני מכיר ילד שאינו מפחד ממשהו. כשאני הייתי קטן חששתי מאוד מרופא שיניים ועשיתי הכול כדי להתחמק ממפגש איתו. היה לי חבר שפחד מאוד מרעמים וכל פעם שירד גשם חזק הוא היה פוחד שפתאום יבוא קול של רעם. כל זה נורמלי ובלבד שזה לא מוגזם ולא גורם לאדם לשיתוק וחוסר תפקוד.
אם תסתכל בתנ"ך תגלה שם שני פסוקים המדברים על פחד. האחד אומר "פחדו בציון חטאים" (ישעיהו ל"ג, י"ד). כלומר, פחד הוא דבר שלילי שמאפיין אנשים חוטאים.
מצד שני שלמה המלך אומר: "אשרי אדם מפחד תמיד" (משלי כ"ח, י"ד). משמע, שפחד הוא דבר חיובי שצריך ללוות אותנו תמיד.
איך שני הפסוקים הסותרים האלו מסתדרים?
התשובה היא שיש שני סוגים של פחד. האחד חיובי והאחר שלילי.
הפחד החיובי הוא זה שהופך אותנו לזהירים יותר ועושה אותנו ערניים ודרוכים. הוא לא מונע מאיתנו לעשות דברים שאנחנו רוצים, אך שומר עלינו שנעשה אותם מבלי להיפגע.
הפחד השלילי, לעומת זאת, משתלט אלינו ומשתק אותנו. הוא מחליש ושואב כוחות ותוקע אותנו מבלי יכולת להתקדם.
ייתכן שזו הייתה כוונתו של רבי נחמן מברסלב במשפט המפורסם שגם הפך לשיר: "כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר שלא יתפחד כלל" (ליקוטי מוהר"ן תניינא מ"ח, ב'). שים לב, רבי נחמן לא אמר לא לפחד. כי מה לעשות, יש בעולם גם דברים מפחידים. הוא הזהיר לא 'להתפחד', שזו מילה בבניין התפעל שמתאר תמיד דברים שאדם עושה לעצמו: להתרחץ, להתלבש, להתעמל וכדומה. עלינו לשים לב לא להפחיד את עצמנו. לא לקחת את נקודת האמת שיש בפחד ולנפח אותה עד שתצא מפרופורציות ותגרום לנו לשיתוק וחרדה. מותר לפחד; לא כדאי להתפחד.
קח למשל את הפחד שתיארת מפני פיגוע. יש בו גרעין של אמת כיוון שלצערנו אכן מתרחשים פיגועים לפעמים. אך אם נרחיב את המבט על כלל המציאות נגלה שהפיגועים האלו הם די נדירים, וברוב המוחלט של הזמן ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם ליהודים להיות בו. יש לנו ברוך ה' צבא משלנו ומשטרה יהודית, והם עושים עבודה מדהימה במיגור הטרור. אם לא נתעקש להיכנס לתוך עיר ערבית אלא פשוט נחיה את חיינו כרגיל: נלך לבית הספר או לשחק במגרש עם חברים, הסיכוי שלנו להיתקל בפיגוע הוא אפסי ביותר.
כשאנחנו מזכירים לעצמנו את כל העובדות האלו, הפחד השלילי הדמיוני נעלם ואת מקומם של סרטי האימה שרצים לנו בראש תופסת המציאות הטובה והחיובית.
מי שלמרות כל זאת לא מצליח להשתחרר מהפחד והוא מטריד אותו מאוד, מומלץ שיפנה ליועץ מקצועי שייתן לו הדרכה מתאימה שתעזור לו. בהצלחה!
