מחיר הגאווה

סיפור לשבת

"נו, אז איך התרשמת מהמושל? בכל זאת, פעם ראשונה שלך". קווין חייך ביובש, הוא החל לשחרר את החבל שקשר את סוסו לשוקת וענה בכנות: "שעמום אחד גדול, שריף. חוץ מהסקירה השבועית של המבוקשים אותם עלינו לתפוס במידה ויגיעו לאזורנו לא היה שום דבר מעניין".

השריף הנהן בראשו, קווין בעט קלות בצלעותיו של בלאק – סוסו האפרפר, והשניים החלו בדהרה לעבר העיירה.

כשהגיעו למרכז העיירה, כבר התקבצו שם רבים. בכל שבוע נוהגים להצטופף ולהאזין לעדכוני השריף על המתרחש בשאר המחוז אך השבוע היו מאזינים רבים מתמיד שכן כולם התרגשו לשמוע אם יש חדש סביב תחרות הקליעה למטרה שעמדה להתקיים בעיירה בעוד יומיים. השריף נתן את עדכוניו, סיפר על כמה שמות בולטים ומפורסמים של אקדוחנים אשר מתכוננים להגיע לתחרות והציג בפני כולם את סגן השריף החדש. קווין אמר מספר מילים על התרגשותו ועל ציפיותיו ולאחר מכן עבר לעניין הטכני של תליית הקלסתרונים של הפושעים המבוקשים. "המושל העלה חשש כי סביב התחרות ינסו להגיע לכאן לא מעט פושעים" אמר השריף אוסטין, "מי כדי להתמודד בשם בדוי ולזכות בפרס הגדול ומי כדי לנסות ולגנוב אותו. עלינו לשנן את הפרצופים ולהיות זהירים מול כל אדם שאיננו מכירים".

כצפוי, מהר מאד הגיעה שאלה מתבקשת מאחד הצופים: "קווין, אוסטין, יש כאן משהו לא ברור… איך זה שיש כאן שלושה פרצופים שונים לחלוטין תחת אותו שם? זו טעות?".

"אתה מדבר על וולטר קריפס, המכונה 'יד הברונזה'. זו לא טעות, אכן יש שלושה פרצופים שונים. העניין הוא שמדובר בפושע מבוקש מאד עם עבר של עשרות מעשי שוד וגניבה שעד היום לא נתפס בזכות יכולותיו המצוינות בתחום ההסוואה!" השיב השריף. "הוא פשוט מתחבא?!", שאל מישהו אחר מהקהל. "להפך!", ענה סגן השריף קווין: "הוא ממש לא מתחבא!"

"מה הכוונה?". סגן השריף שילב את אצבעותיו ממול החזה והסביר בעיניים בורקות וגבות מורמות: "הוא לא מתחבא כלל. הוא מתחפש! בכל מעשה שוד שביצע הוא לבש זהות אחרת לחלוטין. הוא פשוט אלוף התחפושות! המושל אמר כי מעולם עוד לא היה במחוזנו פושע כה מוכשר וקשה לאיתור!".

"המושל בטוח…" נכנס לדבריו השריף והוסיף: "שהוא ינסה להגיע הנה על מנת להתמודד בתחרות או לגנוב את הפרס. חייבים להיות ערניים!"

עברו יומיים והעיירה התמלאה במאות פרצופים, סוסים ואקדחים. השריף, סגנו ועוד כמה שומרים שהגיעו לתגבור היו עסוקים בלמנוע מסכסוכים קטנים לפתח מהומה שעלולה להיות מסוכנת במקום עם כל-כך הרבה חימוש. אך כמיטב המסורת הם גם מצאו את הזמן להשתתף בתחרות, כמו רבים אחרים, ואף עלו לשלב הגמר יחד עם עוד ארבעה אנשים: שליח המושל אשר נהג להגיע לעיירה פעם בחודש ולגבות את המיסים, אינדיאני שעזב לפני כמה שנים את משפחתו ואת שבטו ועבר לגור בעיירה, פושע לשעבר שישב בכלא כמה שנים על מעשי שוד שביצע וכיום עובד במכירת אוכל לסוסים ו'הדוהרת המשוגעת' – שמנצחת כבר שבע שנים ברציפות בתחרות הסוסים. והיה נראה שאין משהו שאמור להפריע להמשך מהלכה התקין של התחרות.

כל העולים לגמר היו מהירים, מוכשרים ובעלי יכולת קליעה מרשימה ביותר. אך בשלב כזה מתקדם מתגלים גם הפערים הקטנים שבין מקצוען למקצוען וקווין, סגן השריף הטרי, התעלה מעל כולם. כשעמד לירות במקצה הגמר מול השניים האחרים שנשארו בתחרות – שליח המושל ו'הדוהרת המשוגעת', הפתיע השריף את כולם כשעלה על הבמה המרכזית וביקש לומר מספר מילים. שקט פתאומי ירד על מרכז העיירה והרוח החמימה והתמידית הייתה הדבר היחיד שהשמיע רעש, למרות מאות האנשים שהצטופפו יחד תחת כיפת השמים. "רגע לפני הגמר", פתח השריף: "אני רוצה לקרוא לקווין סגני החדש, ולהציג אותו בפורום הרחב הזה כאן – לפני כולם". קווין הנבוך עלה ועמד ליד השריף. "עכשיו!", המשיך השריף: "כשאתה על הבמה מול כולם – אין חשש שתברח". קווין הרגיש כיצד זוג ידיים כבדות מונחות מאחור על כתפיו בעוד ידיים אחרות תופסות את ידיו מאחור ואוזקות אותן. "אני שמח לבשר לכם על תפיסתו של וולטר קריפס 'יד הברונזה', הפושע המבוקש אשר התחזה בימים האחרונים לקווין, סגני החדש שנשלח אלינו מדרום טקסס ונמצא לפני דקות אחדות כלוא במרתף ביתו של האיש שעצרנו כרגע. עכשיו, אפשר לגשת למקצה הגמר…".

בשעה שהעבירו את וולטר קריפס הפושע לכלוב שעל מרכבתו של השריף פנה אל השריף ושאל מבעד לסורגים: "שריף, אני חייב לדעת: איך זיהית אותי?! כבר הצלחתי לשקר בכל-כך הרבה מקומות ולהופיע בזהות בדויה אמינה לחלוטין. איך גילית שאני לא קווין אלא וולטר?!".

"אני אגיד לך!", הסביר השריף הוותיק: "כשסיפרת לאנשי העיירה על יכולותיו של 'יד הברונזה' ציפיתי לראות על פרצופך דאגה וחשש, כיאה לאדם האמון על שלטון החוק ומדבר על אדם אשר מאיים על שלום הציבור והסדר הכללי, אך במקום זאת ראיתי עיניים בורקות בהתלהבות ותנועות של גאווה עצמית רבה. לאור העובדה שהייתי, כמו שגם בקשתי מאנשי העיירה להיות, זהיר כלפי כל מי שאינני מכיר – הגאווה שהקרנת בשפת הגוף שלך הדליקה אצלי מיד נורת אזהרה ושלחתי אליך לבית שומרים שיעשו סריקות בזמן היותך בתחרות. כנראה שזהו המחיר של הגאווה…"

 

בפרשתנו מופיע סיפור 'מגדל בבל' שבו מידת הגאווה מביאה את האנשים לנסות למרוד בקב"ה. מידת הגאווה היא מידה קשה ומזיקה אשר פוגעת ברושם שאותו אנו משאירים על הסובבים אותנו ומביאה אותנו למקומות של פגיעה וזלזול באחר ובדעותיו. עלינו להיזהר ממידה זו ולזכור שגאווה והתנשאות רק ישניאו אותנו על הסביבה ויחשפו את המידות הרעות שטמונות בתוכנו.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור לשבת

החלום שהתגשם

סיפור לשבת

שבועת התנינים

סיפור לשבת

אוהב את אלוקים

סיפור לשבת

הגנה אמיתית

סיפור לשבת

השקעה על הקרח

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'