מחיר הטרחה

בית המדרש

מדי שנה היה נוהג מוטי לערוך אפיית מצות בבית עבור חג הפסח והכין את כל הציוד הדרוש לאפייה בחדר פנימי בבית. בדיוק באותו היום פנה אליו יוגב השכן וביקש: "הלכתי במיוחד למעיין כדי לשאוב 'מים שלנו' אבל אין לי מקום שמור בבית להניח את המים תוכל לשמור אותם אצלך ביחד עם כל הציוד של האפייה?" מוטי הסכים בשמחה. אלא שבאותו יום כשהתחיל באפייה, הביאו לו הילדים בטעות את המים של יוגב והוא השתמש בהם. כשיוגב דפק מאוחר יותר וביקש את ה'מים שלנו' גילה מוטי את הטעות ואמר לו: "אני מצטער, השתמשתי בהם בטעות אבל אין בעיה אני מיד מביא לך מים מהברז.." יוגב כעס ואמר: "אבל טרחתי הרבה בשביל המים האלה ועכשיו אתה מביא לי מים רגילים? תשלם לי לפחות את ההוצאות שהיו לי עבור המים!" אבל מוטי טען: "המים אותם מים, מה ההבדל? אני לא חייב לך כלום!" מה דעתכם?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט:

תשובה לשאלה "רשלנות לשמה" (שאלה מס' 633)

תקציר השאלה השבועית: דוד בעליה של חנות בגדים הזמין סחורה חדשה של בגדים מהמפעל. אלא שהקרטונים אזלו ועובדי המפעל ארזו את הבגדים החדשים בשקיות זבל שחורות. כשהגיע המשלוח הוריד נהג המשאית את השקיות בחזית החנות והחל להכניס אותן פנימה, אלא שתוך כדי שהוא מכניס את השקיות עברה במקום משאית זבל והפועלים שהיו עליה לא חשבו פעמיים ומיהרו להשליך פנימה את השקיות. רפי שהבחין בכך רץ החוצה, אבל כבר לא היה מה להציל. כעת דוד שהפסיד סחורה, לא ידע ממי לתבוע את הנזק. האם את רפי שהשאיר את השקיות בחוץ, או את פועלי הזבל? או שבכלל עליו לתבוע את עובדי המפעל שארזו את הסחורה בשקיות אשפה? מה דעתכם?

תשובה בקצרה: לכאורה גם השליח של המפעל וגם עובדי העירייה אשמים בנזק שנגרם לבעל החנות ונראה שעדיף שיתחלקו ביניהם בתשלום הנזק.

תשובה בהרחבה: במקרה שלנו מדובר על 'רשלנות שרשרת' שהתחילה בעובדי המפעל שארזו בגדים חדשים בשקיות אשפה, למרות שעל פי דין הם פטורים מתשלום כיוון שזה 'גרמא' לכל דבר ועניין ולא הייתה להם אפשרות לדעת מה יתרחש בהמשך. הרשלנות המשיכה בעצם המעשה של השליח שהניח את השקיות מחוץ לחנות, שדינו מוגדר כ'שומר שכר' כפי שמבואר בהלכה (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קפ"ה, סעיף ז') ש'תחילתו בפשיעה וסופו באונס' כיוון שלא היה עולה בדעתו שמשאית זבל תגיע בהפתעה ותאסוף את השקיות ישר לפח האשפה. אבל בכל מקרה מצד הדין ההלכתי הוא חייב מכיוון שהוא מוגדר כ'שומר שכר' (סימן ש"ג, סעיף י"ד) והיות והשליח פשע בעניין גניבה, אף על פי שלבסוף קרה 'אונס' עדיין דעת הפוסקים שחייב בתשלום כיוון שבלי מעשה הפשיעה שלו מלכתחילה, לא היה קורה כלום ('נתיבות המשפט' סעיף קטן י"א).

מה הדין לגבי עובדי העירייה?

עובדי משאית הזבל מוגדרים כ'מזיקים' בידיים, כיוון שלקחו בגדים חדשים והשליכו אותם לתוך המשאית וקלקלו אותם ואפילו שהם לא ידעו שיש בפנים בגדים חדשים, מכל מקום הדין הוא ש'אדם מועד לעולם' וחייב גם ב'שוגג' לשלם את הנזק. ולכן במקרה שלנו ישנם שני אנשים שכל אחד מהם חייב בתשלום מהסיבות שלו ובעל החנות יכול לגבות משניהם את הנזק, אבל ודאי שעדיף ששניהם יחלקו ביניהם את תשלום הנזק.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

בית המדרש

הצפה בלתי צפויה

בית המדרש

נזק כפול

בית המדרש

סדק בלתי צפוי

בית המדרש

טובה שעלתה ביוקר

בית המדרש

כשהיוקר מאמיר

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'