במשך כל חייו עבד ג'ון במטעים ובפרדסים שבבעלותו. בכל שנה הוא חרש וקצר וזרע, ובמשך השנים רכש ניסיון חסר תקדים שבאמצעותו הצליח לייצר את התוצרת הטובה ביותר.
לאחר שנים ארוכות של עבודה הזדקן ג'ון, שערותיו הלבינו וגבו התעקם מרוב העבודה הקשה. הוא רצה לפעול לטובת האנשים שמסביבו, אבל גוו הכפוף ומצבו הבריאותי לא אפשרו זאת.
באחד הימים עלה בראשו רעיון מיוחד שרק אדם זקן כמוהו יכול לבצע.
הוא החל להסתובב בין בתי הכפר וביקש מכל כפרי שראה: "תוכל בבקשה להביא לי שלושה או ארבעה תפוחים?" האיכרים הביאו לו ברצון רב את התפוחים, ותוך זמן קצר התמלא התרמיל הגדול שעל גבו.
ג'ון צעד לעבר הנחל, התיישב על שפתו, שלף את אולרו והחל להוציא את החרצנים מהתפוחים שבשק. אחר כך חיבר למקלו את חפירה, חפר בורות קטנים לאורך אדמת הנחל , השליך פנימה את החרצנים וכיסה אותם בעפר. בכל פעם שהתרוקן השק, ביקש מהאיכרים תפוחים נוספים.
עם הזמן החלו לצמוח עצי פרי לאורך שפת הנחל. האיכרים שמרו עבורו את התפוחים הטובים ביותר. הם שמרו לו גם מעצי המנגו והשזיפים. בכל בית שעבר בו התקבל בכבוד מלכים. הם קראו לו "ג'ון איש התפוחים".
תוך שנים אחדות כוסה כל העמק שמסביב לכפר בעצי פרי שכרעו תחת עומס המשא. כל מי שהיה רעב הוזמן לקטוף פרי בשל ולהשביע את רעבונו.
באחד הימים הגיעו לכפר בתו ונכדו של ג'ון. שמו של הנכד היה אדם.
צעירי הכפר פגשו את אדם וסיפרו לו: "כל העצים הללו שמסביב הם בזכות סבא שלך, הוא נטע אותם!" אדם חזר הביתה בעיניים מלאות הערצה, ניגש לסבו ושאל: "סבא, את כל העצים כאן מסביב – אתה נטעת?"
"כן נכדי היקר, אני עשיתי זאת", השיב ג'ון.
"מדוע, סבא? אם היה בך עוד כוח לנטוע עצים, למה לא המשכת לעבוד במטעים שלך ולהרוויח עוד קצת כסף לפרנסתך?"
ג'ון חייך חיוך רחב, הניח בחביבות את ידו על כתפו של נכדו, יצא איתו החוצה לאוויר הצח ואמר: "תגיד לי אדם יקירי, את מה לא ניתן לקנות בכסף?"
אדם הביט בו בתמיהה והשיב: "מה זאת אומרת? אם יש לך כסף אתה יכול לקנות הכול!" ג'ון נענע בראשו לשלילה ואמר: "אתה טועה יקירי, הערכה וחברות אמיתית לא ניתן לקנות בכסף. כאשר אתה נותן מעצמך כלפי האחרים, אתה מקבל מהם כבוד הדדי והערכה אמיתית מלב אל לב. אז אולי הייתי משקיע עוד קצת במטעים שלי והייתי מרוויח עוד כמה דולרים. אבל מה אעשה בכסף הזה? האם חסר לי מה לאכול? נטעתי את העצים הללו סביב הכפר, ועכשיו כל העמק ירוק ומלבלב, נעים להסתובב בחוץ ולראות את עצי הפרי הפורחים עם הפירות הבשלים. אני נהנה לראות את ההנאה של אנשי הכפר כשהם מטיילים ליד העצים הללו. כשאתה נותן טוב לאחרים, אתה מקבל אותו בחזרה. לא סתם קוראים לי כאן אנשי הכפר 'ג'ון איש התפוחים'. אני אדם זקן, בוודאי לא אשאר כאן לנצח. אבל תמיד כל מי שיעבור כאן ויאכל או ייהנה מצל העצים שנטעתי יאמר לעצמו 'זה המטע של ג'ון איש התפוחים'. ואת הטוב הזה שאני נותן לאחרים, אף אחד לא יוכל לשכוח לעולם…"
דבריו של סבו נטעו באדם רושם עמוק. "אז בעצם מה אני יכול לעשות למען הסביבה?"
ג'ון חייך והשיב: "אתה עדיין צעיר ועתידך לפניך. זכור את המסר שהעברתי לך באמצעות עצי התפוחים. ולא רק לך, אלא לכל מי שרואה אותם. 'כשאתה עושה טוב, אתה מקבל אותו בחזרה'. תמיד תשאל את עצמך כיצד ניתן לעשות טוב לסובבים אותך, החיים שלך יהיו טובים הרבה יותר אם תתרגל תמיד לתת לאחרים…"
כשאדם מרגיל את עצמו לעזור לסביבתו, הסביבה משיבה לו באותו מטבע. 'טוב לעשות טוב'! הבה נחפש מסביבנו כיצד נוכל להועיל לזולת, וברגע האמת, כשנצטרך עזרה, הם יעניקו לנו בחזרה.
