שמואל, שהתגורר במיקום 'אסטרטגי', התקין מצלמות משוכללות במרפסות הבית. באחד הימים הגיע לשמואל דוד שהתגורר באחד הבניינים הסמוכים וביקש ממנו לצפות במצלמות כיוון שמישהו פגע לו ברכב במשך שעות היום. שמואל נתן לו גישה למצלמות, אבל דוד הבחין במהלך החיפושים במשהו מנצנץ מכיוון הגינה הציבורית לעבר המצלמה. הוא חישב את המיקום וירד לגינה ולהפתעתו מצא שם יהלום שכנראה נפל מאיזו טבעת בגינה.
מובן שלא היו סימנים ודוד לקח לעצמו את היהלום, אבל אז שמואל תבע ממנו להביא לו את היהלום מכיוון שהוא מצא אותו בזכות המצלמות וגם אם לא את כל היהלום, אז לפחות חצי מהשווי שלו. אבל דוד טען: "נכון שמצאתי בזכות המצלמה את המיקום של היהלום, אבל למה אני צריך להביא לך אותו או חצי מהשווי שלו?"
מה דעתכם? האם דוד צריך לתת לשמואל את היהלום או חצי ממנו?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'נדרים' דף נ' עמוד ב' בסיפור של הקוף שמצא מציאה. או גמרא במסכת 'בבא מציעא' דף י' עמוד א' בדין: 'מצא את המציאה ונפל עליה'.
תשובה לשאלה "גרר בתנועה" (שאלה מס' 749)
תקציר השאלה השבועית: המכונית של אלי נתקעה בכניסה לשכונה, והוא ניגש לחנות ה'טמבור' וביקש שרשרת עבה כדי לגרור את הרכב. מוכר ה'טמבור' הביא שרשרת עבה במיוחד ואלי הצליח לגרור את הרכב. באמצע העלייה נקרעה השרשרת והרכב הידרדר בעוצמה לתוך אחת החנויות וגרם לנזקים גדולים. בעל החנות תבע מאלי לשלם על הנזקים שנגרמו, אבל אלי טען: "אני לא אשם, תתבע את בעל חנות ה'טמבור' שלא הביא לי שרשרת טובה דייה בשביל לגרור את הרכב!" אבל גם שמשון התנער מאחריות וטען שזאת בעיה של אלי. האם הוא צריך לשלם את הנזק שנגרם לחנות, או שאולי אף אחד מהם לא צריך לשלם?
תשובה בקצרה: אם שמשון או אלי לא ידעו שהשרשרת לא די חזקה, הם פטורים ובעל חנות ה'טמבור' צריך לשלם את הנזקים.
תשובה בהרחבה: ברור לכל בר־דעת שאם המוכר ב'טמבור' ידע שהם צריכים שרשרת כדי לגרור רכב ונתן להם את השרשרת, אף שהיא לא מתאימה מבחינת החוזק שלה לגרירת רכב – הוא חייב לשלם את הנזקים אפילו ב'דיני אדם', מכיוון שאלי סמך על דבריו, והנזק נעשה באופן מיידי וישיר. דומה לזה מקרה של אדם שהראה שטר מזויף לצ'יינג', והחלפן נתן לו חוות דעת שהשטר אינו מזויף והתגלה שהוא מזויף. מי שגרם לו את הנזק הוא בעל הצ'יינג' בחוות דעתו השגויה. אבל במקרה שגם המוכר לא ידע שהשרשרת אינה מתאימה לגרירת הרכב, הוא יהיה פטור גם ב'דיני שמיים', מכיוון שההגדרה ההלכתית היא שזה נחשב למזיק ב'גרמא' ובשוגג.
האם אלי, שחיבר את הרכב לשרשרת, חייב בחלק מהנזקים?
אם אלי היה יכול לדעת מראש שהשרשרת לא חזקה דייה, לדוגמה: במקרה שהיו סימנים מקדימים לכך שהיא לא די חזקה, הוא יהיה חייב בתשלום הנזקים כיוון שמבחינה הלכתית הוא מוגדר כ'מזיק בכוחו', שאפילו אם הנזק לא התבצע בצורה ישירה אלא התבצע מכוחו, הוא עדיין מתחייב בתשלום הנזקים. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן תכ"א סעיף י') ואם הוא לא היה יכול לדעת מראש שהשרשרת לא חזקה דייה, הוא לא נחשב כמזיק בפועל, והנזק הזה מוגדר עבורו כ'אונס', אבל מכל מקום הוא יהיה פטור רק במקרה שהיה לו 'אונס גמור' לכל הדעות.
