ישראל הכין משלוח מנות מכובד לכבוד חג הפורים לְשָאול, חברו משכבר הימים. מלבד המוצרים היקרים שהיו במשלוח, הוא שם מעטפה ובה סכום כסף גדול כאות תודה לשאול על כל הטובות שעשה עבורו במשך השנה. שאול קיבל את המשלוח בהכרת תודה ומיהר להוריד את הפתק שעל המשלוח ולהעביר את המשלוח לדוד, חברו מהלימודים. דוד קיבל את משלוח המנות שקיבל, פתח אותו ומצא את המעטפה עם סכום הכסף הגדול שהיה שם בפנים. הוא הודה לשאול בכל ליבו שלא שכח את מצבו הכלכלי הקשה והעניק לו סכום כסף מכובד. לבסוף התבררה הטעות, ונשאלת השאלה מי זכה בכסף שהיה במעטפה – האם שאול או דוד? או שבכלל הכסף חוזר לישראל, השולח הראשון. מה דעתכם?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ר' סעיף ג' בדין: 'חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו'. סימן רמ"ג סעיף ט' ו'קצות החושן' סימן שס"ג סוף סעיף ט'.
תשובה לשאלה 'יד לוחצת יד' (שאלה מס' 788)
תקציר השאלה השבועית: הגיעו למערכת שלוש שאלות דומות שמתפרסמות היום במדור: א) ירון עובד כאיש תחזוקה במוסד אקדמי והיה לו הסכם עם נותני השירות: על כל קריאה הוא מפריש לו בצד עשרה אחוז מהחשבונית שתשולם על ידי המוסד. האם הוא נהג בצורה נכונה ומוסרית? ב) אסף הוא הקניין הראשי של רשת מעונות גדולה. בכל הזמנה שביצע עבור הרשת, הוא תמיד דאג להפריש לעצמו מעטפה או כמה ארגזי מוצרים מהחברה שממנה היה מזמין. האם היה מותר לו לעשות זאת? ג) שרונה אחראית על גני העירייה. באחד הימים הגיע אליה מנהל רשת גדולה של חנויות למוצרי כתיבה ואמר לה: "אם תעבדי איתי, אדאג לך למכשירי כתיבה בחינם עבור כל הילדים שלך". ואכן, הוא נבחר כספק. האם מותר לה להשתמש בטובת ההנאה שהיא מקבלת ממנו?
תשובה בקצרה: באופן עקרוני יש להחמיר ולא ליטול טובות הנאה בשום אופן כלשהו, אבל לגבי שאלה א' השליח צריך לחלוק את רווחיו עם בעל הבית או לטעון כדעת הפוסקים שהכסף שייך לו ולומר שהוא 'מוחזק' בכסף.
תשובה בהרחבה: לגבי שאלה א', ראינו בהלכה שפועל שעובד עבור בעל הבית והוא מעדיף בעל מקצוע מסוים שהוא ברמה פחותה ויש טובים ממנו בתחום או שהמחיר שהוא גובה על עבודתו גבוה לעומת מחיר השוק, זה נחשב למעילה בכספו ובאמונו של בעל הבית ואסור לו לעשות זאת. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן של"ז). אבל אם המחיר שווה לזה של שאר בעלי המקצוע גם מבחינה כספית וגם מבחינת איכות העבודה, ואם הוא מרוויח עמלות מאחד מהם, נראה שהדבר תלוי בדין 'שליח שהרוויח' שצריך לחלוק את רווחיו עם בעל הבית. (סימן קפ"ג סעיף ו') אלא אם כן הוא 'מוחזק' בכסף, ואז הוא יכול לטעון שהכסף שייך לו כדעת הפוסקים שסוברים שהכסף שייך לשליח. ולגבי שאלה ב' שהקניין מפריש לעצמו טובות הנאה ומוצרים לעצמו, אפשר לומר שהדין יהיה כמו בתשובה שהבאנו בשאלה הראשונה.
לגבי שאלה ג' חשוב להבהיר שיש איסור חמור לגברת שרונה לקחת לעצמה כל מיני מכשירי כתיבה שהיא מקבלת מהרשת, מכיוון שהיא עובדת ציבור ואסור לה לערב שיקולים זרים בבחירת ספקים כנגד טובות הנאה אישיות ('פתחי תשובה' סימן ט').
למעשה, אז מה הדין?
אפשר לומר שעצם ההרגל לתמחר כל דבר כנגד טובות הנאה מאחרים, גורם פעמים רבות לאבד את שיקול הדעת הנכון וגורם לרצות עוד ועוד, כמאמר חז"ל: "יש לו מנה, רוצה מאתיים". לכן בכל השאלות שהובאו לעיל אין לקחת טובות הנאה בשום פנים ואופן.
