השנה, בפורים משולש, העומס הרב בהכנת סעודת החג ומשלוחי המנות הוביל את משפחת כהן להחלטה לקיים את מצוות משלוחי המנות באמצעות שליח. הם הכינו את המשלוחים מראש, הזמינו שליח ומסרו לו שלוש כתובות למשלוח. אולם השליח, שהיה עמוס במיוחד, סבר בטעות שגם ביום ראשון עדיין פורים וחילק את המשלוחים במוצאי שבת.
ביום ראשון בבוקר התקשרו למר כהן להודות על המשלוחים, ואז הבין שככל הנראה לא קיים השנה את מצוות משלוח מנות כהלכתה. הוא פנה לרב כדי לברר האם יצא ידי חובה והאם יוכל לתבוע את השליח על ביטול המצווה שנגרם בשל התרשלותו. מה לדעתכם השיב לו הרב?!
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט:
לכבוד הפורים אנו מצרפים את השאלה יחד עם התשובה:
המושג ההלכתי: שליח שלא עשה שליחותו
תשובה בקצרה: אם השליח התרשל ולא עשה שליחותו, רשאי מר כהן להקפיד עליו, אך אינו יכול לתבוע ממנו פיצוי על הנזק. ואם נאנס השליח, אין מר כהן רשאי אפילו להקפיד עליו.
תשובה בהרחבה: ההלכה קובעת שמי שחוגג השנה את הפורים ביום שישי (ב'פורים משולש') חייב לתת משלוח מנות רק למי שחוגג את פורים כמותו ביום שישי (שולחן ערוך 'אורח חיים' סימן תרצ"ה סעיף ד'). כאשר הוא שולח ביום שישי למי שחוגג ביום ראשון, כירושלמי למשל, נחלקו הפוסקים אם יצא ידי חובה. אך אם נתן את משלוח המנות רק ביום ראשון, לכל הדעות לא יצא ידי חובת המצווה. לפיכך, במקרה שלנו ודאי שמר כהן לא יצא ידי חובה, שכן השליח מסר את המשלוחים רק במוצאי שבת.
באיזה מקרה חלה 'קפידא'? מקובל בשם גדול בעלי המוסר, רבי ישראל סלנטר זצוק"ל, שכדי להקפיד על אדם אחר נדרשת סיבה המעוגנת לפחות בסעיף ב'שולחן ערוך'. משמע, לא כל הקפדה שאדם מביע כלפי חברו נחשבת לקפידא אמיתית, אלא רק זו שיש לה גיבוי הלכתי. לדוגמה: אדם ששלח שליח לקנות יין בעת שמחירו היה נמוך, והשליח התמהמה ברכישה עד שהמחיר עלה – רשאי המשלח להקפיד על השליח שלא עשה שליחותו. כך גם במקרה שלנו, שבגלל השליח התבטלה מצוות משלוח מנות.
קיים מושג נוסף הנקרא 'תרעומת' – כעס של אדם על חברו, המחייב את המתלונן לפייס ולפצות את המתרעם. אולם במקרה שלנו, מר כהן רשאי רק להקפיד על השליח שלא עשה שליחותו, אך אין לו עליו תרעומת.
