מתנה לא רצויה

בית המדרש

שמואל חיתן את בתו במזל טוב. מכיוון שהוא היה מגיד שיעור מסור ומוערך בישיבה, החליטו התלמידים להזמין עבורו כאות הוקרה מגש יפה ומעוצב, מלא בשוקולדים ופרלינים יוקרתיים. לאחר ששילמו על המגש המעוצב, ביקשו התלמידים לשלוח את המגש ישירות לחתונה. המגש אכן הגיע בעיצומה של החתונה, אבל המשגיח של האולם שעבר במקרה ליד מגש השוקולדים שעמד על הבר, שם לב שהשוקולדים חלביים ומייד זרק את המגש מחוץ לאולם, והוא נהרס והתלכלך. כשבעל החנות דרש תשלום עבור המגש המעוצב, טענו התלמידים ששמואל לא קיבל את השוקולדים. בסופו של דבר תבעו גם התלמידים וגם בעל החנות את המשגיח שזרק את המגש מחוץ לאולם, ודרשו שישלם להם את הנזק. מה דעתכם? האם המשגיח צריך לשלם את הנזקים?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רל"ב סימן י"ט והאם זה מקח טעות. ובסימן רצ"א לגבי המשגיח האם חייב בתשלום.

תשובה לשאלה עלון ואתחנן (שאלה מס' 754):

תקציר השאלה השבועית: צחי היה רעב. הוא הזמין לעצמו ממסעדת שף פלטת בשרים גדולה בשווי ארבע מאות שקלים וביקש לשלוח אותה אליו הביתה. השליח שיצא מהמסעדה לכיוון ביתו של צחי, הגיע לכתובת, פתח את דלת השער של החצר ונכנס פנימה כדי לדפוק בדלת, אלא שאז חיכתה לו הפתעה: הכלב של צחי הריח את הבשרים והתנפל על השליח. מרוב בהלה עזב השליח את השקית על הקרקע וברח מהמקום. הכלב המורעב חיסל את פלטת הבשרים בתיאבון רב. צחי זעם על הכלב אבל יותר על השליח. הוא התקשר למסעדה ואמר: "תחזירו לי את הכסף בבקשה, או שתשלחו לי פלטת בשרים חדשה!" ואילו הנציג מטעם המסעדה השיב: "היית צריך לעדכן מראש שיש לך כלב בכניסה!" אבל צחי טען: "הכלב שלי לא נושך, הוא רק נובח, וזאת בעיה של השליח שהוא נבהל!" מה דעתכם? האם המסעדה צריכה להחזיר את הכסף או לשלוח מנה חדשה לצחי?

תשובה בקצרה: נראה שהשליח חייב בתשלום המנה, כיוון שהיה לו להיזהר ולא להשאיר את האוכל בחצר.

תשובה בהרחבה: בגמרא מסופר על פועלים שבאו לתבוע את השכר היומי שלהם מבעל הבית וברגע שנכנסו לחצר, נשך אותם כלבו של בעל הבית וגרם להם נזק. במקרה כזה, אומרת הגמרא, הדבר תלוי בסיטואציה שקרתה: אם לא הייתה להם ברירה אחרת והם היו חייבים להיכנס לחצר, חייב בעל הבית לשלם להם את הנזק. אבל אם הם יכלו לעמוד מחוץ לחצר ולקרוא משם לבעל הבית שיבוא לשלם את שכרם – פטור בעל הבית מתשלום, כיוון שלא היו צריכים להיכנס לחצרו הפרטית. (תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא דף ל"ג עמוד א')

להלכה הטור מביא את דעת אביו – הרא"ש, שסובר שהיום המנהג הוא להיכנס לחצר בעל הבית כדי לדפוק בדלת ולבקש ממנו את השכר ולא ניתן לעמוד בחוץ ולקרוא משם לבעל הבית. ולכן לדעת הרא"ש בעל הבית יהיה חייב בנזק שנגרם לפועלים.

מה הדין במקרה שלנו?

היה מקום לומר שהשליח נבהל מהכלב ולכן נוכל להגדיר את הסיטואציה כ'אונס', אבל כיוון שבפועל הוא ברח והיה יכול לקחת איתו את השקית של האוכל, הוא מוגדר כ'מזיק' כיוון שאם כבר ברחת מהחצר, בהחלט היית יכול לקחת את האוכל איתך. ולגבי הטענה שכלבו של צחי אכל את האוכל, זהו נזק שמוגדר כ'שן', וההלכה היא שנזק שמוגדר כ'שן' שאוכלת ברשות המזיק פטורה מתשלום הנזק, כיוון שגם לשליח וגם לכלב הייתה רשות להיות בחצר ולכן השליח חייב לשלם את עלות הארוחה, אבל הוא יוכל לקזז מהמחיר את עלות ההנאה מהארוחה של הכלב מדין 'נהנה'.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

בית המדרש

עירבון מוגבל (ב')

בית המדרש

חנות זה לא מחסן

בית המדרש

להחזיר טובה

בית המדרש

חנות זה לא מחסן

בית המדרש

המעקה שהתעקם

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'