נחש מתחת לקש

סיפור צעיר

שְׁמִי אֲיָלָה, וַאֲנִי גָּרָה בְּמֶרְכַּז הָאָרֶץ. הַסִּפּוּר שֶׁלִּי קָרָה כְּשֶׁהָיִיתִי בְּכִתָּה ד'. אֲנִי בְּכוֹרָה בַּבַּיִת, וּמִטֶּבַע הַדְּבָרִים, כְּשֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר עַל הַיְלָדִים מִכָּל סִבָּה שֶׁהִיא, הַתַּפְקִיד מֻטָּל עָלַי. בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת זֶה, וְאֵין לִי שׁוּם בְּעָיָה לִשְׁמֹר עַל הָאַחִים הַקְּטַנִּים שֶׁלִּי.

כְּדֵי לְהָבִין אֶת הַסִּפּוּר הֵיטֵב אֲנִי מֻכְרָחָה לְהַקְדִּים שְׁתֵּי הַקְדָּמוֹת חֲשׁוּבוֹת, אַחַת: אָחִי חַיִּים הוּא יֶלֶד יְצִירָתִי וּמָתוֹק מֵאֵין כְּמוֹתוֹ. שְׁתַּיִם: הוּא הָיָה בְּעִצּוּמָם שֶׁל יְמֵי בְּנִיַּת הַ'מַּחֲנֶה' בְּסוֹף הַגִּנָּה. סוֹף הַגִּנָּה זֶהוּ כִּנּוּי לַחֵלֶק הָאֲחוֹרִי וְהַלֹּא מְרֻצָּף בֶּחָצֵר שֶׁלָּנוּ, חֵלֶק שֶׁפּוֹנֶה אֶל חֶלְקַת אֲדָמָה פְּרָאִית מְלֵאָה בְּקוֹצִים, בְּדַרְדָּרִים וּבְצִמְחִיָּה סְבוּכָה. רַק גָּדֵר קְטַנָּה מַפְרִידָה בֵּין הַחֶלְקָה הַקְּטַנָּה הַלֹּא מְרֻצֶּפֶת שֶׁלָּנוּ לַיַּעַר הַקָּטָן שֶׁל הָעִירִיָּה.

יוֹם אֶחָד אָחִי חוֹזֵר מִן הַתַּלְמוּד תּוֹרָה וְצוֹעֵק: "יֵשׁ לִי נְחָשִׁים בַּכִּיס!" כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ נִבְהַלְנוּ וְהֵבַנּוּ שֶׁהוּא זוֹמֵם אֵיזֶה שֶׁהוּא תַּעֲלוּל. הוּא הוֹצִיא מִכִּיסוֹ מִין עָלִים – עֲנָפִים דַּקִּים וְדוֹקְרָנִיִּים בְּצֶבַע יָרֹק (שֶׁבֶּאֱמֶת מַזְכִּירִים קְצָת נְחָשִׁים), וְהִתְחִיל 'לַעֲקֹץ' אוֹתָנוּ.

זֶה הָיָה מִן מִשְֹחָק כָּזֶה. הוּא מַכִּישׁ אוֹתָנוּ עִם הַ'נְּחָשִׁים' שֶׁלּוֹ, וְכֻלָּם צוֹעֲקִים "הַצִּילוּוּוּ… נָחָשׁ".

לְאַחַר זְמַן מָה הוּא עָצַר אֶת הַמִּשְֹחָק כִּי חָבֵר שֶׁלּוֹ הִגִּיעַ לַעֲזֹר לוֹ לִבְנוֹת אֶת הַ'מַּחֲנֶה'. הַבָּנִים יָצְאוּ הַחוּצָה לִבְנוֹת אֶת הַמַּחֲנֶה (חַיִּים וְהֶחָבֵר שֶׁלּוֹ), וַאֲנַחְנוּ הַבָּנוֹת וְעוֹד אָח קָטָן שֶׁטֶּרֶם מָלְאוּ לוֹ שָׁלֹשׁ נִשְׁאַרְנוּ לְשַֹחֵק קְלָפִים עַל הָרִצְפָּה בַּסַּלּוֹן.

הַהוֹרִים שֶׁלִּי נָחוּ, וַאֲנִי שָׁמַרְתִּי עַל הַיְלָדִים.

בְּאֶמְצַע שֶׁאֲנַחְנוּ מְשַׂחֲקוֹת לַהֲנָאָתֵנוּ, אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעוֹת צְעָקָה מַקְפִּיאַת דָּם – "יֵשׁ פֹּה נָחָשׁ!"

קָפַצְתִּי מַהֵר לִבְדֹּק מָה קוֹרֶה וְגִלִּיתִי שֶׁמְּדֻבָּר שׁוּב בֶּעָלִים הַיְרֻקִּים. בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁיַּפְסִיק לְהַבְהִיל אוֹתִי לְחִנָּם, וְשֶׁלֹּא יְשַֹחֵק יוֹתֵר בַּנְּחָשִׁים הָאֵלֶּה לְפָחוֹת עַד אֲשֶׁר יָקוּמוּ הַהוֹרִים.

נָתִי אָחִי הַקָּטָן רָצָה לָצֵאת לִבְנוֹת אִתָּם אֶת הַמַּחֲנֶה; הִסְכַּמְתִּי לוֹ לָצֵאת לֶחָצֵר וְאָנוּ הִמְשַׁכְנוּ לְשַֹחֵק.

סִיַּמְנוּ מַעְגָּל שָׁלֵם שֶׁל מִשְֹחַק קְלָפִים, וְשׁוּב צְעָקָה מְיָרֵאת: "נָחָשׁ עָקַץ אֶת נָתִי!" הַפַּעַם לֹא זַזְנוּ מִמְּקוֹמוֹתֵינוּ. חֲבֵרָה נוֹסֶפֶת שֶׁהִצְטָרְפָה קָפְצָה עַל מְקוֹמָהּ בְּבֶהָלָה, אַךְ אָנוּ הִרְגַעְנוּ אוֹתָהּ. "שׁוּב עִם הֶעָלִים שֶׁלּוֹ", סִנְּנָה אֲחוֹתִי. "הוּא עוֹד יָעִיר אֶת  אַבָּא וְאֶת אִמָּא מֵהַשֵּׁנָה!"

צָעַקְנוּ בַּחֲזָרָה. "תִּבְנֶה אֶת הַמַּחֲנֶה שֶׁלְּךָ בְּשֶׁקֶט וְתֵן לְשַֹחֵק בְּשֶׁקֶט!"

אֲבָל הַפַּעַם תְּגוּבָתוֹ הָיְתָה שׁוֹנָה. הוּא הִגִּיעַ עַד אֵלֵינוּ, חִוֵּר וּמְבֹהָל: "בֶּאֱמֶת! מַבְטִיחַ לָכֶם! יֵשׁ שָׁם נָחָשׁ!!!"

הִתְלַבַּטְנוּ אִם לְהַאֲמִין לוֹ אוֹ לֹא, וְאָז הִגִּיעַ גַּם הֶחָבֵר שֶׁלּוֹ חִוֵּר וּמְפֻחָד וְאָמַר: "רוּצוּ! הוּא עָקַץ אֶת אָח שֶׁלָּכֶם!"

אֵיזוֹ סְבִירוּת יֵשׁ לָזֶה שֶׁבְּדִיּוּק בְּיוֹם שֶׁבּוֹ אָח שֶׁלִּי מֵבִיא עָלִים יְרֻקִּים וּמְכַנֶּה אוֹתָם 'נְחָשִׁים' יָבוֹא נָחָשׁ אֲמִתִּי? מָה גַּם שֶׁבְּלִי לִפְגֹּעַ, הָאָח הַזֶּה הוּא אַלּוּף הַקּוּנְצִים בָּעוֹלָם, הוּא יוֹדֵעַ לַעֲבֹד עַל אֲנָשִׁים בְּצוּרָה אֲמִינָה בְּיוֹתֵר וְהוּא עוֹשֶֹה אֶת זֶה הַרְבֵּה.

קַמְתִּי בִּסְקֶפְּטִיּוּת מִמְּקוֹמִי וְאָמַרְתִּי בַּאֲדִישׁוּת. "אֵיפֹה הוּא? אֲנִי רוֹצָה לִרְאוֹת אוֹתוֹ…" אָחִי הִצְבִּיעַ עַל הַגָּדֵר, הַמָּקוֹם שֶׁל הַחֶבֶל שֶׁלָּנוּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל, וְאוֹמֵר לִי "הִנֵּה… שָׁם!"

בֶּאֱמֶת הָיָה שָׁם אֵיזֶה שֶׁהוּא חֶבֶל מְגֻלְגָּל וְדוֹמֵם. "זֶה הַחֶבֶל…" אָמַרְתִּי לוֹ. "בּוֹא תִּרְאֶה". הִתְקָרַבְתִּי לַגָּדֵר וְהוּא צָעַק: "תִּזָּהֲרִי! זֶה נָחָשׁ!"

לֹא הִתְיַחַסְתִּי. הוֹשַׁטְתִּי אֶת יָדִי לִתְפֹּס אוֹתוֹ. וְאָז זֶה קָרָה: הַחֶבֶל הַמְגֻלְגָּל הִתְיַשֵּׁר מוּל עֵינַי, טָס בִּמְהִירוּת שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי שֶׁקַּיֶּמֶת בִּכְלָל וְנֶעְלַם מֵעֵינַי.

עוֹד אֲנִי עוֹמֶדֶת הֲמוּמָה, וְהַהֲבָנָה נוֹחֶתֶת עַל קָדְקָדִי: "מָה קָרָה לְנָתִי???" שָׁאַגְתִּי, "אֵיפֹה הוּא?" וּמִיָּד גִּלִּיתִי שֶׁהוּא שׁוֹכֵב לוֹ עַל גֶּדֶר הָאֶבֶן, אוֹתָהּ גָּדֵר שֶׁהַנָּחָשׁ חָצָה בִּמְהִירוּת. בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא אִבֵּד אֶת הַכָּרָתוֹ. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו בִּמְהִירוּת וְהִנֵּה הוּא מֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ לְעֶבְרִי וּמְחַיֵּךְ אֶת הַחִיּוּךְ שֶׁלּוֹ. וְאָז הוּא מַצְבִּיעַ עַל קַרְקַפְתּוֹ וְאוֹמֵר: "תִּיאִי. נָחָשׁ אָכַל אוֹתִי!" אָמַר בִּמְתִיקוּת. "עָשָֹה לִי כָּכָה", וְהוּא הוֹצִיא לָשׁוֹן וְנִסָּה לְהָזִיז אוֹתָהּ מִצַּד לְצַד.

אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת וְרוֹאָה שְׁנֵי קִלּוּפִים קְטַנִּים מְדַמְּמִים מְעַט. הֵבַנְתִּי שֶׁהוּא לֹא עָקַץ אוֹתוֹ בַּמּוּבָן הָרָגִיל, כִּי אִם הָיָה עוֹקֵץ אוֹתוֹ, הָיִיתִי צְרִיכָה לִרְאוֹת שְׁנֵי חוֹרִים וְלֹא שְׁתֵּי שְׂרִיטוֹת, אֲבָל עֲדַיִן דָּאַגְתִּי מְאֹד וְלֹא יָדַעְתִּי מָה לַעֲשֹוֹת.

אֲנִי מְקַוָּה, יְלָדִים, שֶׁאַתֶּם יוֹתֵר חֲכָמִים מִמֶּנִּי, וּמְבִינִים שֶׁאִם חַס וְחָלִילָה קוֹרֶה דָּבָר כָּזֶה, מִיָּד שׁוֹלְחִים מִישֶׁהוּ לְהָעִיר אֶת הַהוֹרִים. אֲבָל אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי אִם מֻתָּר לִי לְהָעִיר אוֹתָם אוֹ לֹא. לְמַזָּלֵנוּ הָרַב, דִּבַּרְנוּ לֹא כָּל כָּךְ בְּשֶׁקֶט, וְהַמִּלִּים 'נָחָשׁ' וְ'עָקַץ' עָבְרוּ אֶת סַף חַדְרָם שֶׁל הַהוֹרִים, וְהֵם הֵקִיצוּ מִשְּׁנָתָם וּבָאוּ לִבְדֹּק מָה קוֹרֶה.

אַבָּא שֶׁלִּי הֵרִים אֶת נָתִי וְהֵטִיס אוֹתוֹ לְבֵית הַחוֹלִים כְּדֵי לְוַדֵּא שֶׁהַנָּחָשׁ הַזֶּה בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה אַרְסִי, וְשֶׁאֵין שׁוּם חֲשָׁשׁ שֶׁל סַכָּנָה.

מֵהַסִּפּוּר הַזֶּה לָמַדְתִּי כַּמָּה חָשׁוּב לֹא לוֹמַר דְּבָרִים סְתָם. כַּמָּה חָשׁוּב לִשְׁמֹר עַל הַפֶּה. אִלּוּ הָיָה הַנָּחָשׁ אַרְסִי בֶּאֱמֶת, יָכוֹל לִהְיוֹת מְאֹד שֶׁעַד שֶׁהָיִינוּ מַגִּיעִים אֵלָיו, הָיָה עָלוּל לִהְיוֹת מְאֻחָר.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור צעיר

בארץ הפאפים

סיפור צעיר

והדרת פני זקנה

סיפור צעיר

צחוק הגורל

סיפור צעיר

סוף דב

סיפור צעיר

בחזרה למסלול

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'