לכבוד חג מתן תורה אנו מביאים את סיפורו ההיסטורי והמרגש של גר הצדק הכנעני:
הוא היה סוחר כנעני מצליח ומשגשג, איש חכם ומשכיל שהכיר היטב את התורות, הפילוסופיות והאידאולוגיות הנפוצות של התקופה.
הוא רצה מאוד לדעת את האמת ולמצוא את הדת שתענה לו על דרישת חיפוש האמת שבערה בתוכו. מאחר שהיה איש עסוק מאוד, הוא נמנע מדיונים ארוכים, וגם לא היה לו פנאי להשקיע בקריאה מרובה ובהאזנה לשיעורים והרצאות. הייתה לו מומחיות ויכולת נדירה לרדת לשורשם של דברים ולחקור דברים לעומק באמצעות שאלות תמציתיות ומדויקות.
במהלך חיפושיו הוא התרשם מאוד מהיהודים שפגש. אורח חייהם מצא חן בעיניו. הוא חיבב את צניעותם ופשטותם, את הקהילתיות החמה, הדאגה לכל איש והשמחה שאפיינה אותם, והוא רצה מאוד להכיר אותם יותר ולהבין את יסודות אמונתם.
במקום לשמוע תאוריות לא מדויקות ופרטים לא שלמים, הלך הסוחר ובירר מי הם מנהיגי הקהילה המובילים, כדי שיוכל להתעניין אצל החכמים ביותר ולעמוד על סודה של היהדות.
*
בתחילה פנה האיש לראש הרבנים והדיינים, אב בתי הדין היהודיים. הוא קבע פגישה במשרדו, ומייד כשנכנס הציג לרב את בקשתו התמציתית: "אני מבקש שתלמד אותי את כל התורה שלכם במשפט אחד תמציתי".
אב בתי הדין, שהיה אדם עסוק מאוד והתפרסם כאיש קפדן ודקדקן, התרגז עליו מאוד. הוא ראה בכך זלזול וחוסר כבוד ושילח אותו מעל פניו.
*
האיש שהיה רציני, לא נבהל ולא התייאש. הוא פנה למשרדו של הרב הראשי הבבלי שהיה מפורסם כאדם רך ומסביר פנים ושימש גם בתפקיד הנשיא הרשמי של קהילת היהודים. הוא חזר על בקשתו לקבל את כל יסודות היהדות במשפט אחד תמציתי. הרב לא נבהל וענה לו במאור פנים: "עיקרון המפתח של התורה כולה הוא שלא תהיה אגואיסט. ואם אתה באמת רוצה להבין מה זה אומר, אתה צריך ללמוד את כל התורה כולה".
*
הסוחר, שהבין שאם הוא באמת רוצה לדעת את האמת אין לו ברירה אלא להעמיק וללמוד, לקח את הדברים ברצינות, קבע עיתים לתורה והתחיל לברר מדוע ולמה אמר לו החכם היהודי שהכול קשור באגואיזם. וכך הפך האיש ליהודי מאמין וכשר שמקפיד על קלה כבחמורה, אך בעיקר על המצווה הגדולה מכולן: "ואהבת לרעך כמוך".
*
לימים נפגש האיש, שכבר היה גר צדק יהודי, עם עוד כמה גרים, ולאחר ששיתפו זה את זה בסיפור חייהם, אמרו כולם יחד: הענווה של הלל הזקן היא זו שקירבה אותנו תחת כנפי השכינה!
*
הסיפור נכתב בהשראת סיפורו של הלל הזקן, נשיא ישראל, במסכת שבת. המשפט המקורי שאמר הלל היה (בתרגום לעברית): "מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך, זו כל התורה כולה! וכל השאר הוא הפירוש של זה, לך ותלמד!"
כמה דורות אחר כך אמר גם רבי עקיבא, גדול התנאים: "ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה". זהו הכלל שכל הפרטים תלויים בו.
מפני שתכליתה של כל התורה היא להוציא את האדם מהאגואיזם והאהבה העצמית וללמד אותו להתחבר אל הבורא האחד, הכולל את הכול ומאחד את הכול – כל עוד יש באדם אגואיזם ואהבה עצמית פסולה, הוא לא יוכל להתחבר לבורא באמת. וממילא אהבת ישראל, הדורשת מהאדם יציאה מוחלטת מהאגואיזם, בוויתור, בחסד, בחמלה, ברגישות ובאינסוף נתינה, היא המצווה שכוללת בתוכה את כל הפרטים כולם. כל המצוות נועדו לסייע לאדם להכניע את האגואיזם והרצון העצמי ולהתחבר לקב"ה בשלמות.