עוגת יום הולדת

בית המדרש

נתנאל ואביבה עשו חגיגת יום הולדת מושקעת לכבוד יום ההולדת של בתם בת השלוש, לינוי. הם קנו עוגה גדולה שעליה נכתב 'מזל טוב' והזמינו את כל החברים. בדיוק לפני שהם פרסו את העוגה וחילקו ממנה למשתתפים, נחתו על העוגה עשרות קליפות של גרעינים מהמרפסת של מיכאל, השכן מלמעלה, והרסו את הכיתוב מעל העוגה. נתנאל תבע את מיכאל השכן שישלם לו על העוגה היקרה ועל עוגמת הנפש, אבל מיכאל טען כמה טענות: "אני ממש מתנצל, אבל הרוח הפילה את הכלי עם קליפות הגרעינים שהיו על השולחן ולא אני הפלתי אותם בכוונה. וגם העוגה עדיין ראויה לאכילה. תוציא את הכיתוב ואת הקליפות ואתה יכול לאכול אותה! אני לא צריך לשלם את הנזק". ואילו מיכאל טוען שגם הכיתוב כשלעצמו שווה כסף בשוק.
מה דעתכם? האם מיכאל השכן צריך לשלם לנתנאל על הנזק שנגרם לעוגה?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'בבא קמא' דף ו' עמוד א' במילים 'אבנו, סכינו ומשאו שהונחו בראש הגג'. שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן תי"א סעיף א' בדין: 'דבר שאי אפשר למוכרו בשוק' וסימן קמ"ח ב'נתיבות המשפט' סעיף קטן א'.

תשובה לשאלה 'סחר בעליות' (שאלה מס' 799)

תקציר השאלה השבועית: בעיצומה של מכירת העליות של חג השבועות בבית הכנסת, ניסה הגבאי לתמרץ את המתפללים לקנות את העלייה של עשרת הדיברות במחיר גבוה מהמקובל. לאחר מכרז מהיר זכה ששון בעלייה הנכספת במחיר של אלף שקלים. יעקב, שבדיוק יצא לשירותים, הציע לששון שלושת אלפים שקלים תמורת העלייה המדוברת. ששון הסכים כמובן, אבל הגבאי דרש ממנו להעביר לבית הכנסת גם את אלפיים השקלים הנוספים שהרוויח ממכירת העלייה בטענה שהכסף שייך לבית הכנסת. ששון טען: "אני התחייבתי לבית הכנסת אלף שקלים ואותם אשלם, זכותי להעלות במקומי את מי שאני רוצה ולא משנה לך כמה הרווחתי". האם ששון צודק בטענתו?

תשובה בקצרה: התרומה במלואה צריכה לעבור לבית הכנסת.

תשובה בהרחבה: למדנו בגמרא שאדם ששכר פרה מחברו לחודש שלם, ובתוך החודש הזה הוא השאיל את הפרה השכורה לחבר אחר ומתה הפרה באונס – השוכר אינו יכול לומר לבעל הפרה שהוא פטור מתשלום כיוון שהיא מתה באונס, אלא עליו ללכת לחבר ששאל ממנו את הפרה, לגבות ממנו תשלום עבורה ולהעביר את הכסף לבעלים, מתוך העקרון ההלכתי שאינו יכול "לעשות סחורה בפרתו של חברו", כלומר, שהוא לא יכול לעשות עסקים על רכוש שאינו שלו. (תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ל"ה)
באילו מקרים מותר לסחור בפרת חברו?
בשונה מהמקרה של הפרה, שגוף הפרה לא שייך למשכיר ולכן אסור לו לסחור בה ולהרוויח ממנה. הרי שבמקרה שיש בעלות מסוימת גם לסוחר עצמו, ולדוגמה: אדם ששכר דירה במחיר טוב ומשכיר אותה לאנשים אחרים במחיר גבוה יותר, מותר לו לעשות זאת כיוון שיש לשוכר זכות שימוש בנכס, והוא משכיר את הזכות הזאת לאחרים. ולכן במקרה שיש בעלות מסוימת של המשכיר, מותר לו לעשות סחורה כדי להרוויח.

מה הדין במקרה שלנו?
בעיקרון ששון יכול למכור את זכות העלייה שלו למישהו אחר כיוון שהעליה הזו היא שלו ממש ואין כאן חשש של 'עושה סחורה בפרתו של חברו'. אבל כל ענייני בית הכנסת הם קניינים רוחניים וכספי הֶקדש, ולכן לא ניתן לומר שלששון יש בעלות מסוימת על העליה תמורת הכסף שהתחייב לשלם תמורתה, אלא שהכסף שנתן הוא תרומה גמורה לבית הכנסת ויש לו זכות עליה רק בגלל החלטת הגבאי, בדיוק כמו שיש לגבאי זכות להעלות מישהו אחר ללא תשלום. ולכן ברגע שיש מישהו שהסכים לשלם סכום של שלושת אלפים שקלים עבור העלייה, הכסף עובר לבית הכנסת והגבאי יכול להעלות אותו לתורה.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

בית המדרש

חסד בקומבינה

בית המדרש

שבוע הספר

בית המדרש

הסכם זה הסכם

בית המדרש

הצ'ק שהתכבס

בית המדרש

האור שלך משמעותי

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'