"תניח את העט בחזרה על השולחן בזמן שאתה מדבר, כדי שלא תשים אותו בטעות בתוך כיס החולצה שלך ותשכח אותו שם…" מייק כבר הכיר את ג'יימס מספיק זמן כדי לדעת שהמשפט נאמר ברצינות תהומית, אבל בכל זאת הוא התקשה להסתיר את חיוכו. "אתה משלם לי משכורת של 7,000 דולר לחודש ומתקמצן על עט?!", שאל בחיוך לעגני. "רוצה שאזכיר לך משהו?", ענה לו ג'יימס בפנים חתומות, "אתה זה שלימד אותי לחפש תמיד כיצד ניתן לחסוך בהוצאות הקטנות שמצטברות לסכומים גדולים". ומיד לאחר מכן, דרבן את בן שיחו לחזור לנושא שבו דנו לפני עניין העט. "אז בוא ותסביר לי, מה הרעיון הפרסומי החדש שלך?". מייק כחכח בגרונו ופתח בהסבר: "אדוני, העסק שלך מתפקד יפה, אך נראה לי שיהיה נכון לבדל אותו מעסקים דומים על ידי פרסום הדמות שלך עצמך. אנשים ירצו לעשות עסקים דווקא עם העסק שלך – דווקא בגלל העובדה שזה העסק שלך!".
"רעיון יפה", מלמל ג'יימס בעודו מהרהר בדבר, "וכיצד חשבת לעשות זאת?". מייק חשב לרגע ומיד המשיך: "יש לך הרבה קשרים עם חברות של תרופות, של מזון ובכלל חברות של ציוד הומניטארי", הסביר מייק, "אתה תארגן משלחת של סיוע במדינת עולם שלישי. ואנחנו נדאג לפרסם את העניין ובמקביל אדאג ששמך ייכנס כמועמד לפרס 'הנדיב המקומי' שיינתן על ידי המושל ביום העצמאות. לרוב, הזוכים מקבלים אהדה רבה ופרסום מחמיא בכלי התקשורת…"
היה נראה שג'יימס מתלהב מהרעיון. הוא כבר התחיל להכין בראשו את התכנית למימון משלחת שתיראה כמה שיותר נוצצת ויחד עם זאת תעלה כמה שפחות כסף. ראשית, יהיה עליו לדאוג לחומרים זולים ככל האפשר. תרופות שעוד רגע יהיו פגות תוקף, שמיכות ובגדים שנראים טוב אך עשויים מבד זול ופשוט ועוד דברים ברוח החיסכון בכל מחיר .
למרות הרוח החיובית בה נפתחו ההכנות, שבוע לאחר מכן קיבל מייק טלפון נזעם. "ארגון המשלחת מתקדם יפה", אמר ג'יימס מצדו השני של הקו, "אך למרות כל ניסיונותיי לחסוך כמה שיותר – העלויות הולכות ומצטברות, לא שיערתי שנגיע לסכום שכזה. אני חושב לרדת מהעניין!". מייק לא הופתע, הוא ידע שהשיחה הזו תגיע והופתע שהיא לא התקיימה מוקדם יותר. "אל דאגה, אדוני, אני אחפש ספונסר שיסכים להשתתף במימון חלקי של המשלחת. אתחיל את החיפוש אצל דוד של אבי, הוא מיליונר מבוגר שכבר שנים אומר כי ברצונו להשתמש בכספיו למען הכלל, אולי הוא יסכים לתת משהו. בינתיים, תכין דו"ח עלויות מסודר".
ההמשך לא הפתיע איש. הדוד, מצידו, הסכים לממן את כל המשלחת אך ביקש לעשות זאת בעילום שם, בדיוק כפי שג'יימס ומייק קיוו שיקרה. ג'יימס, מצדו, שמח על כך מאד ונהנה לארגן משלחת ביודעו ששום דולר לא יוצא על כך מכיסו וכל הקרדיט יהיה על שמו באופן מלא.
כמה שבועות מאוחר יותר, כשמייק הגיע למשרדו של ג'יימס על מנת לסכם יחד את משלחת הסיוע שחזרה לאחרונה מאפריקה, הם שתו יחד כוסית של יין וחגגו את הצלחתם בשלב הראשון. כשבא לצאת מהמשרד פנה אליו ג'יימס בתוקפנות ואמר: "העט שלי עדיין ביד שלך!". היה נראה כאילו זה היה הדבר ששבר את מייק. "אני סידרתי לך קמפיין תקשורתי בחינם!", אמר בכעס. "גייסתי את הדוד של אבא שלי, השקעתי בעצמי מעל ומעבר ואתה עדיין מתקמצן לי על העטים שלך?! אז אני מתפטר ומפסיק לעבוד איתך! אני אפתח לי עסק חדש ואנהל אותו בעצמי. סיימתי להיות היועץ הפרסומי שלך!". מייק הניח את העט על השולחן בכעס ויצא מהמשרד מבלי להביט לאחור.
שבועיים לאחר מכן ישב ג'יימס, לבוש בחליפה יוקרתית, יחד עם כעשרים וחמישה מועמדים לקבלת הפרס הנכסף ביציע הכבוד של אולם האירועים. הוא כלל לא טרח להסתכל על יתר המועמדים והיה מרוכז בלתפוס בעיניו את אנשי התקשורת שסיקרו את המאורע בתקווה לזכות בכמה שיותר צילומים מחמיאים.
המושל פתח בדבריו ושיבח את כל המועמדים על היותם אנשי מעשה אשר מקדמים את העולם ותורמים לאחרים. לאחר מכן הגיע להכרזה על הזוכה: "אולי לא כולכם שמעתם על כך, אך לפני חודשים אחדים יצאה לאפריקה משלחת סיוע הומניטארית מיוחדת אשר סייעה לאנשים רבים. המשלחת יצאה מטעם איש העסקים ג'יימס טינגל אשר גם נמצא איתנו כאן הערב, המשלחת פעלה רבות וריגשה אותי ואת כל צוות השופטים". ג'יימס התחיל להרגיש פרפרים בבטן והתכונן לצעוד אל הבמה בעוד רגע כשיוכרז שמו כזוכה בתחרות. המושל המשיך: "ולכן החלטנו להעניק את פרס 'הנדיב המקומי' לאיש שעמד מאחורי מימון המשלחת הזאת, האיש שלא נתן לג'יימס להוציא מכיסו אפילו דולר אחד ולקח על עצמו את כל המימון באופן מלא. ולכן, הפרס היוקרתי מוענק ליועץ הפרסומי שלאחרונה פתח עסק משלו: מייק שוובר!".
עיניו של ג'יימס נפערו בתדהמה, כשהבחין כיצד היועץ שלו לשעבר – מייק, צועד לכיוון הבמה ומקבל את הפרס מהמושל ומספר על העסק שהקים לאחרונה, בעוד שהוא ג'יימס טרח לארגן את כל המשלחת ואף לטוס איתה בעצמו לאפריקה. וכל זאת, בגלל עט שעולה פחות מדולר בודד…
אדם שנוהג באנוכיות, וכל מה שמעניין אותו זה רק הכסף שלו, הכבוד שלו וההנאות שלו, מבלי לראות את האחר, ומבלי להתחשב באמת בזולת, הוא ימצא את עצמו בסופו של דבר בודד וחסר חיבור לאנשים אחרים, והוא עלול להפסיד גם את המטרות שהוא חשב להרוויח.
רווח ותועלת אמיתית אפשר להשיג רק מתוך התחשבות ושיתוף פעולה אמיתי זה עם זה, מתוך רצון להיטיב ולעשות טוב באמת, ולא רק מתוך רצון להגדיל ולהעצים את האינטרס האישי.
בפרשה אנו מגלים את פרצופו האמיתי של עפרון החיתי שכאשר הוא מריח את הכסף קרוב, מתגלה פרצופו והוא שוכח את "נדיבות לבו" ודורש סכום עתק. ומיד לאחר מכן מסופר על רבקה שלא מסתפקת בעשיית חסד כפי שהתבקשה אלא מגדילה ראש ועושה הרבה יותר.
