עירבון מוגבל (ב')

בית המדרש

בהמשך לשאלה משבוע שעבר, אנחנו מביאים אותה שוב, אך הפעם הנידון בשאלה הוא אחר.

אוריאל הלך ברחובות השכונה בדרכו הביתה, כשלפתע שמע צעקות בהמשך הרחוב. הוא צעד במהירות והבחין בסמי, הבריון השכונתי, שבא לחבוט כהוגן בדניאל, חברו הטוב. אוריאל עצר בעד סמי וביקש לברר מדוע הוא רוצה להכות אותו. סמי הסביר שדניאל חייב לו כסף. "תשחרר אותו, אני ערב שהוא ישלם לך את הכסף!" אמר אוריאל. סמי, שידע שאוריאל מקיים את הבטחותיו, שחרר את דניאל על סמך ערבותו.

השאלה: האם אוריאל יכול לדרוש תשלום מדניאל על כך שהציל אותו מסמי?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'בבא בתרא' דף קע"ו עמוד ב' במילים: 'החונק את חברו'. שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קכ"ט סעיף א'.

תשובה לשאלה 'עירבון מוגבל (א')' (שאלה 830):

אוריאל הבחין בסמי הבריון השכונתי שבא לחבוט בדניאל. אוריאל עצר את סמי וביקש לברר מדוע הוא רוצה להכות את דניאל. סמי הסביר שהוא חייב לו כסף. "תשחרר אותו, אני ערב שהוא ישלם לך את הכסף!" אמר אוריאל. סמי, שידע שאוריאל מקיים את הבטחותיו, שחרר את דניאל על סמך ערבותו. האם אוריאל באמת נהיה ערב להלוואה של דניאל, ואם דניאל לא ישלם לסמי, אוריאל יצטרך לשלם במקומו?

המושג ההלכתי: גדר 'עַרְבוּת'

תשובה בקצרה: הדבר תלוי באמירה של אוריאל ויש בכך מחלוקת הפוסקים. אך נראה שאם אמר "אני ערב שהוא ישלם לך את הכסף" הוא פטור מתשלום, אלא אם כן עשה ממש 'קניין' בפועל לקבלת השעבוד על ההלוואה.

תשובה בהרחבה: 'עַרְבוּת' משמעותה שאדם לקח על עצמו להיות אחראי על תשלומיו של האחר. אם האדם שהוא עָרֵב עבורו לא ישלם, הוא יישא בחובו. בפרשת 'ויגש' למדנו על יהודה שאמר לאביו יעקב על אחיו בנימין "אנוכי אֲעָרְבֶנּוּ מידי תבקשנו". יהודה היה משועבד להתחייבותו להחזיר את בנימין לחיק אביו, ומכאן למדו חז"ל שבדין 'עַרְבוּת' אדם נהיה משועבד לשני בעקבות התחייבותו.

עם זאת, הנידון העיקרי מתייחס למקרה שבו אדם קיבל הלוואה על סמך ערבותו של אדם אחר. במקרה כזה חל דין 'עַרְבוּת'. לעומת זאת, אם ההלוואה כבר ניתנה מזמן ובא העָרֵב ורוצה לשעבד את עצמו להלוואה זו, האמירה שלו לא תחול בפועל עד שיעשה 'קניין' המוכיח על כוונתו הרצינית.

יש דיון בגמרא מה הדין במקרה שאדם חונק את חברו על חוב כספי, ובא אחר ואמר "עזוב אותו, אני אשלם לך!". במקרה זה קיימת מחלוקת הפוסקים (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קכ"ט סעיף א', ש"ך וסמ"ע). אם אמר "אני אשלם", הוא מחויב להתחייבותו. אך אם אמר "אני אהיה עָרֵב שהוא ישלם", הערבות אינה תקפה והוא אינו מחויב לשלם.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

בית המדרש

יחידה או מחסן

בית המדרש

חנות זה לא מחסן

בית המדרש

להחזיר טובה

בית המדרש

חנות זה לא מחסן

בית המדרש

המעקה שהתעקם

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'