עלבון צורב

סיפור צעיר

שָׁלוֹם לָכֶם, הַשֵּׁם שֶׁלִּי אַיָּלָה וַאֲנִי מִתְגּוֹרֶרֶת בִּדְרוֹם הָאָרֶץ. הַסִּפּוּר שֶׁלִּי מַתְחִיל בַּתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה תְּהִלָּה הִתְאָרְסָה, זֶה הִכְנִיס אֶת כָּל הַבַּיִת לְקַדַּחַת קְנִיּוֹת בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת. עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁכְּשֶׁהָיִיתִי חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה בַּצָּהֳרַיִם, הַבַּיִת הָיָה רֵיק. אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם הָיְתָה מַמְתִּינָה לִי עַל הַשֻּׁלְחָן בְּצַלַּחַת מְכֻסָּה בִּנְיַר כֶּסֶף. הָיִיתִי מְחַמֶּמֶת לְעַצְמִי אֶת הָאֹכֶל וְהוֹלֶכֶת לְהָכִין שִׁעוּרֵי בַּיִת, לִלְמֹד לְמִבְחָנִים אוֹ לִקְרֹא אֶת סִפְרֵי הַקּוֹמִיקְס הָאֲהוּבִים עָלַי. רַק בַּלַּיְלָה בְּשָׁעוֹת מְאֻחָרוֹת אִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה חוֹזֶרֶת בְּשָׁעוֹת שֶׁכְּבָר הָלַכְתִּי לִישֹׁן. זֶה הָיָה קָשֶׁה, אֲבָל שָׂמַחְתִּי שֶׁהִיא סוֹף סוֹף הִתְאָרְסָה. אֲנַחְנוּ בַּבַּיִת רַק שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְעוֹד אָח אֶחָד בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה, שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנִּי בְּחָמֵשׁ שָׁנִים.

בְּדִיּוּק בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה, הִגִּיעָה אֵלֵינוּ לַכִּתָּה יַלְדָּה חֲדָשָׁה, שֶׁהִתְחַבְּבָה בִּמְהִירוּת עַל בְּנוֹת הַכִּתָּה. הַבְּעָיָה הָיְתָה שֶׁתָּמָר, הַיַּלְדָּה הַחֲדָשָׁה, הֶחֱלִיטָה שֶׁהִיא רוֹצָה לִהְיוֹת חֲבֵרָה שֶׁל הֲדַס חֲבֶרְתִּי הַטּוֹבָה. לֹא בְּקַלּוּת הִיא הִצְלִיחָה לְהִתְחַבֵּר אֵלֶיהָ, הָיִינוּ מַמָּשׁ קְשׁוּרוֹת הֲדַס וַאֲנִי. אֲבָל הִיא שִׁחֲדָה אוֹתָהּ בְּמַמְתַּקִּים וּמַתָּנוֹת קְטַנּוֹת וְשָׁווֹת עַד שֶׁהִצְלִיחָה.

פִּתְאֹם שַׂמְתִּי לֵב, שֶׁהֲדַס מְבַלָּה הָמוֹן בְּקִרְבָתָהּ שֶׁל תָּמָר. הֵן הִתְחִילוּ לְהַגִּיעַ כָּל בֹּקֶר יַחַד, כִּי אִמָּא שֶׁל תָּמָר הִסִּיעָה אוֹתָן, הֵן הָיוּ בְּיַחַד הַרְבֵּה אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, וּכְשֶׁהִתְקַשַּׁרְתִּי לְשׂוֹחֵחַ עִם הֲדַס, הִיא פִּתְאֹם עָבְרָה לִ'מַמְתִּינוֹת' חֲשׁוּבוֹת. וְזוֹ הָיְתָה רַק הַהַתְחָלָה: בַּהֶמְשֵׁךְ תָּמָר הֵחֵלָּה לְהָסִית אֶת הֲדַס נֶגְדִּי. הִיא פָּחֲדָה כָּל כָּךְ שֶׁהֲדַס תָּשׁוּב אֵלַי, עַד שֶׁהִיא פָּתְחָה בְּמַסַּע הַשְׁמָצוֹת, בַּשָּׁלָב הַזֶּה כְּבָר כָּל בְּנוֹת הַכִּתָּה שָׂמוּ לֵב לַמִּתְרַחֵשׁ וְהָיוּ בָּנוֹת נוֹסָפוֹת שֶׁהִצְטָרְפוּ אֵלֶיהָ בְּמַסַּע הַהַשְׁפָּלוֹת שֶׁלָּהּ נֶגְדִּי.

הָיִיתִי שְׁבוּרָה. פִּתְאֹם הַחַיִּים הַיָּפִים שֶׁלִּי, הָפְכוּ לִשְׁחֹרִים. עַד שֶׁלֹּא רָצִיתִי לָקוּם בַּבֹּקֶר לְעוֹד יוֹם שֶׁל הַשְׁפָּלוֹת. הֵן הִמְצִיאוּ עָלַי שִׁירִים פּוֹגְעָנִיִּים וְשָׁרוּ לִי אוֹתָם בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת, מִיַּלְדָּה פּוֹרַחַת וּשְׂמֵחָה הָפַכְתִּי לְיַלְדָּה שֶׁעָיְפָה מֵעֶלְבּוֹנוֹת וּמֵהַחַיִּים. וְאַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב לָמָּה שֶׁאֲנִי עוֹבֶרֶת: אָח שֶׁלִּי הָיָה בַּיְשִׁיבָה, אִמָּא וְאַבָּא וּתְהִלָּה… הָיוּ עֲסוּקִים.

אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁאַתֶּם שׁוֹאֲלִים 'לָמָּה סָבַלְתְּ בְּשֶׁקֶט? לָמָּה לֹא אָמַרְתְּ דָּבָר?' אָז אַגִּיד לָכֶם שֶׁ… לֹא רָצִיתִי לְצַעֵר אֶת הַהוֹרִים שֶׁלִּי. הֵם הָיוּ כָּל כָּךְ עֲסוּקִים וּטְרוּדִים שֶׁפָּשׁוּט לֹא הָיָה לִי לֵב לָבוֹא וּלְהַטְרִיד אוֹתָם. לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁהֵם יִמְצְאוּ זְמַן לָזֶה בִּכְלָל. אֲבָל כְּבָר הִתְחַלְתִּי לְהַרְגִּישׁ שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לִי לֵב בִּכְלָל.

בֹּקֶר אֶחָד הוֹפַעְתִּי בַּכִּתָּה, וְרָאִיתִי עַל הַלּוּחַ קְטָעִים שְׁלֵמִים מִיּוֹמָנִי הָאִישִׁי. אֶחָד מֵהֶם דָּן בִּנְקֻדָּה רְגִישָׁה מְאֹד עֲבוּרִי (בְּרֶמֶז אַגִּיד שֶׁאֲנִי לֹא מֵהַיְלָדוֹת הָרָזוֹת בַּכִּתָּה). מִתַּחַת לְכָל הַקְּטָעִים הָאֵלֶּה הָיָה כָּתוּב: 'אַיָּלָה הַשְּׁמֵנָה תִּמְצְאִי לָךְ מָקוֹם אַחֵר, אַתְּ תּוֹפֶסֶת חֲצִי כִּתָּה!' הַלֵּב שֶׁלִּי נִשְׂרַף. הָעֵינַיִם שֶׁלִּי חָשְׁכוּ. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי מֵתָה מִבּוּשָׁה. לָקַחְתִּי אֶת הַיַּלְקוּט שֶׁלִּי וּבָרַחְתִּי הַחוּצָה, נִתְקֶלֶת בַּמּוֹרָה הַנִּכְנֶסֶת. הִיא כַּמּוּבָן לֹא הֵבִינָה מַה קָּרָה וְהִכְרִיחָה אוֹתִי לְהִכָּנֵס חֲזָרָה. לֹא הִסְכַּמְתִּי. לֹא הִתְיַחַסְתִּי אֵלֶיהָ בִּכְלָל וְהִמְשַׁכְתִּי לְכִוּוּן הַשַּׁעַר כְּשֶׁקּוֹל צְחוֹקָן הַלַּעֲגָנִי שֶׁל הַ'חֲבֵרוֹת' מְלַוֶּה אוֹתִי. הַשּׁוֹמֵר בְּדִיּוּק נִסָּה לִסְגֹּר אֶת הַשַּׁעַר. אֲבָל רַצְתִּי מַהֵר וְהִצְלַחְתִּי לְהִשְׁתַּחֵל וְלִבְרֹחַ הַבַּיְתָה. הוּא צָעַק 'יַלְדָּה תַּחְזְרִי מִיָּד!' אֲבָל הוּא לֹא הִצְלִיחַ לַעֲצֹר בַּעֲדִי. הִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה, נִשְׁכַּבְתִּי עַל הַמִּטָּה וְהִבְטַחְתִּי לְעַצְמִי שֶׁאֲנִי לֹא קָמָה מִמֶּנָּה מֵרֹב בּוּשָׁה וּכְאֵב, אֲפִלּוּ לֹא הִצְלַחְתִּי לִבְכּוֹת.

וְאָז חָזְרָה אִמָּא הַבַּיְתָה. שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ מְחַפֶּשֶׂת מַשֶּׁהוּ וְאָז נִתְקֶלֶת בְּיַלְקוּטִי. בְּדִיּוּק אָז הַטֵּלֵפוֹן צִלְצֵל וְשִׁעַרְתִּי שֶׁמִּתְקַשְּׁרִים מִבֵּית הַסֵּפֶר. צָרַחְתִּי 'אַל תַּעֲנִי!' וְאִמָּא רָצָה לַחֶדֶר בְּהוּלָה. לְמַרְאֵה פָּנַי הִיא נִבְהֲלָה עוֹד יוֹתֵר. "מַה קָּרָה, אַיָּלָה?!" הַצֶּבַע אָזַל מִפָּנֶיהָ. "מַה קָּרָה, תַּגִּידִי לִי!"

נִסִּיתִי לוֹמַר דְּבַר מָה וְאָז הִתְפָּרֵץ מִמֶּנִּי הַבְּכִי. בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים דַּקּוֹת רְצוּפוֹת רַק בָּכִיתִי בְּלִי יְכֹלֶת לְהוֹצִיא הֲבָרָה מִפִּי. רַק אַחַר כָּךְ סִפַּרְתִּי לְאִמָּא אֶת הָעִנְיָן בְּקַוִּים כְּלָלִיִּים. "אֲבָל אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת!" אָמַרְתִּי. "אֲנִי סְתָם שְׁמֵנָה וַאֲיֻמָּה!"

דְּמָעוֹת עָמְדוּ בְּעֵינֶיהָ. "לָמָּה?" הִיא שָׁאֲלָה אוֹתִי. "לָמָּה כָּכָה סָבַלְתְּ בְּלִי לְהַגִּיד לִי מִלָּה?" הִיא חִבְּקָה אוֹתִי וְלִטְּפָה אֶת שְׂעָרִי, עַד שֶׁחַשְׁתִּי שֶׁלְּחָיֶיהָ רְטֻבּוֹת.

לְאַחַר מִכֵּן, הִיא לָקְחָה אֶת הַטֵּלֵפוֹן וְהִסְתַּגְּרָה בַּחֶדֶר. שָׁמַעְתִּי מִשָּׁם קוֹלוֹת בְּכִי וְדִבּוּרִים מְהִירִים. לֹא הָיָה אִכְפַּת לִי מִכְּלוּם. כְּשֶׁאַבָּא חָזַר אִמָּא מִיָּד שׂוֹחֲחָה אִתּוֹ, אַחַר כָּךְ הֵם יָשְׁבוּ אִתִּי בַּמִּטְבָּח וְהִבְטִיחוּ לִי שֶׁהֵם יְטַפְּלוּ בָּזֶה. וְאִמָּא אָמְרָה: "מַה שֶּׁקָּרָה פֹּה הוּא אָיֹם וְנוֹרָא. אֲבָל מִבְּחִינָתִי הַדָּבָר הֲכִי גָּרוּעַ זֶה שֶׁחָשַׁבְתְּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מַשֶּׁהוּ יוֹתֵר חָשׁוּב מִמֵּךְ!"

בָּכִיתִי שׁוּב. הִסְבַּרְתִּי לָהּ שֶׁהֵם כָּל כָּךְ עֲסוּקִים… הִיא קָטְעָה אוֹתִי: "מָה הַשְּׁטֻיּוֹת הָאֵלֶּה? יוֹתֵר חֲשׁוּבִים מִמֵּךְ? אַתְּ כַּנִּרְאֶה לֹא יוֹדַעַת בְּאֵיזֶה עֹמֶק אַתְּ נִמְצֵאת בַּלֵּב שֶׁלָּנוּ!"

וְזֶהוּ, זֶה מַה שֶּׁרָצִיתִי לוֹמַר. שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁגַּם אִם לֹא נִרְאֶה לָכֶם, וְגַם אִם נִרְאֶה לָכֶם שֶׁלֹּא, אַתֶּם הַדָּבָר הֲכִי יָקָר עֲבוּר הַהוֹרִים שֶׁלָּכֶם וְהֵם רוֹצִים תָּמִיד רַק שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם טוֹב. אַל תִּתְבַּיְּשׁוּ, אַל תַּחְשְׁשׁוּ, סַפְּרוּ כָּל דָּבָר שֶׁמֵּעִיק עֲלֵיכֶם! הֵם יַעַזְרוּ לָכֶם!

אַחֲרֵי יוֹמַיִם חָזַרְתִּי לַכִּתָּה. תָּמָר סֻלְּקָה מִבֵּית הַסֵּפֶר וְלֹא חָזַרְתִּי לִהְיוֹת חֲבֵרָה שֶׁל הֲדַס, הָיָה זֶה מֵעֵבֶר לְכֹחוֹתַי, אֲבָל עִם הַרְבֵּה סַבְלָנוּת הַמַּצָּב הַחֶבְרָתִי שֶׁלִּי וְהָאֵמוּן בְּעַצְמִי שָׁב לְעַצְמוֹ.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור צעיר

מתנת אמת

סיפור צעיר

גנב בחדר אחר

סיפור צעיר

רק נקודה

סיפור צעיר

נאמנות

סיפור צעיר

הסטנדאפיסט

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'