עלייה בטעות

בית המדרש

השעה הייתה שעת בוקר מוקדמת כאשר הקהל בבית הכנסת סיים את תפילת שחרית של חג השבועות והגבאי החל למכור את העליות לתורה. כשהגיע לעליית 'שלישי' הכריז הגבאי: "עשרת הדיברות". העלייה נמכרה במחיר גבוה מהמקובל בבית הכנסת. אבל כשאדון ברוך עלה לתורה ל'שלישי', הוא הבחין שהעלייה שבה קוראים את עשרת הדיברות היא בכלל עליית 'רביעי', וכנראה בגלל העייפות אף אחד לא הבחין בטעות.

לאחר התפילה ניגש הגבאי לרב בית הכנסת ושאל: "האם אדון ברוך צריך לשלם את המחיר הגבוה, למרות שלא עלה לתורה ב'עשרת הדברות'? והאם יעקב, שקנה אחריו במחיר נמוך את עליית 'רביעי', צריך לשלם לפי המחיר הגבוה שנקב אדון ברוך?" מה לדעתכם השיב לו הרב?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'יורה דעה' סימן רנ"ח סעיף בד בדברי הרמ"א בדין: 'נדר בטעות האם הוי נדר' שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רל"ב סעיף ג' בדין: 'מקח בטעות'.

תשובה לשאלה "מתנה בלתי צפויה" (שאלה מס' 744)

תקציר השאלה השבועית: ביום שלמחרת החתונה התיישבו יוסף ואפרת לפתוח את המעטפות שקיבלו בחתונה. במהלך פתיחת המעטפות נתקלו במעטפה שמנה שבה היה סכום כסף גדול, אבל השם 'יעקב שלום' שהיה רשום על המעטפה לא היה מוכר להם. הם ביררו אצל ההורים, אבל גם הם לא הכירו אדם בשם זה. התעלומה התעצמה עוד יותר כאשר הם עברו על רשימת המוזמנים ולא ראו שום מוזמן תחת השם הזה. יוסף החתן ניגש לרב ושאל מה עליו לעשות בסכום הכסף שבמעטפה. למעשה, היו שלושה הסברים אפשריים: א') ייתכן שהמעטפה נשארה בכספת מחתונה קודמת. ב') ייתכן שאחד המוזמנים החליט לתת מתנה בעילום שם. ג') אולי המעטפה שייכת לבעל האולם שהכספת ברשותו. מה לדעתכם השיב הרב ליוסף, החתן ומה עליו לעשות במעטפה?

תשובה בקצרה: המעטפה שייכת לזוג הצעיר, ושיהיה להם במזל טוב.

תשובה בהרחבה: ראינו בהלכה מקרה שממנו נוכל ללמוד לגבי הסיפור שלנו. אדם שכר דירה ומצא בה מציאה. הוא הגיע לדיינים כדי לשאול מה לעשות בחפץ שמצא בדירה, והם פסקו להלכה שהמציאה שייכת לשוכר החדש, אף על פי שההיגיון אומר שהחפץ שייך לשוכרים הקודמים. וזאת בגלל שיש 'חזקה' שכל שוכר שעוזב את הדירה עושה בדיקה יסודית ומדוקדקת כדי לוודא שלא נשאר שום חפץ בעל ערך בדירה. ואם כן, אנחנו מבינים שאם החפץ הזה נשאר בדירה השכורה, קרוב לוודאי שהשוכרים הקודמים לא היו מעוניינים בו ולכן הם השאירו אותו בדירה, והשוכר החדש יכול לזכות בו ולהשתמש בו כרצונו.

מהדין הזה שנפסק להלכה אנחנו יכולים ללמוד גם לגבי המקרה שלנו. יש 'חזקה' על כל בעל אירוע שהוא עושה בדיקה מדוקדקת בכספת כדי לראות שלא נשארו שם מעטפות, ולכן החתן והכלה יכולים ליהנות מהכסף שבמעטפה.

מה הדין לגבי בעל האולם, האם הוא זכה במעטפה?

היה מקום לבוא ולומר שהכספת שנמצאת בבעלותו יכולה לקנות עבורו את המעטפה, אבל מכיוון שבעל האירוע ששכר את האולם, הוא שכר באותה מידה גם את כל השולחנות, הכיסאות והכלים וגם את הכספת לצורך האירוע. וגם הפוסקים שטוענים שהאולם לא שייך לבעל האירוע אף על פי ששכר אותו מראש, בוודאי מסכימים שהכלים שייכים לו ונמצאים ברשותו בשעת האירוע. בפרט שניתן לטעון כדעת הפוסקים שסוברים ש'כליו של אדם – לא זוכים לו בדבר שלא חשב עליו קודם לכן' (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רס"ח סעיף ג'), ולכן במקרה שלנו, המעטפה שייכת לזוג הטרי, כיוון שבוודאי הרבה יותר מתקבל על הדעת שמישהו רצה להעניק להם מתנה מכובדת בעילום שם והתכוון לתת להם דווקא ולא למישהו אחר.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

בית המדרש

יחידה או מחסן

בית המדרש

עירבון מוגבל (ב')

בית המדרש

חנות זה לא מחסן

בית המדרש

להחזיר טובה

בית המדרש

חנות זה לא מחסן

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'