הצדיק רבי יששכר דוב מבעלז ישב לשולחן הסדר וביקש למשוך את תשומת ליבו של בנו הקטן אהרן, שעתיד להיות ממשיך דרכו בקודש. הרבי הזיז את הקערה לימין ולשמאל, העלה והוריד את סימני הסדר מהשולחן, אך הילד שותק, מביט באביו ואינו שואל דבר.
האב הקדוש, שרצה שבנו ישאל מעצמו "מה נשתנה הלילה הזה", המשיך לשנות ממנהגו הרגיל בניסיון לעורר אצל הילד שאלה, אך אהרן הקטן אינו שואל דבר.
בשלב מסוים פנה הצדיק לבנו ואמר: "מדוע אינך שואל, בני?! האם אינך רואה את כל השינויים שאני עושה הלילה?"
השיב הילד במתיקות: "אני רואה אבא, אבל לימדת אותי שעל אבא לא שואלים שאלות, ולכן אני שותק".
*
חג הפסח אומנם נועד להעיר אותנו לשאול שאלות, לצאת מהשגרה, מכל התבניות הנורמליות של חיי היום־יום ולהתבונן בשינוי האפשרי, בדיוק כמו השינוי של היציאה מעבדות לחירות. אבל פסח הוא גם חג האמונה, החג שבו יצאו בני ישראל מעבדות לחירות והגיעו למצב של "ויאמינו בה' ובמשה עבדו".
והמצה שאנחנו אוכלים גם היא נקראת "לחם אמונה", גם משום שבני ישראל נדרשו להאמין שבלילה הזה הם יוצאים ממצרים, ועליהם להזדרז ולהכין את עצמם בחיפזון. וגם בגלל הפשטות שבמצה, שהיא הלחם הכי בסיסי והכי פשוט, רק קמח ומים, אפילו בלי אוויר שנכנס בתהליך ההחמצה. מה שמרמז על פשטות האמונה התמימה, חיבור פשוט אל הבורא בלי התחכמויות ובלי דעות אישיות.
*
ומהי אמונה?
אמונה היא כוח בסיסי שנמצא בתוך הנפש של כל אחד ואחד מאיתנו. זה ה"מַחְבָּר" שלנו כלפי מעלה. זהו כוח אדיר שמאפשר לנו מתוך המציאות המבלבלת והמתעתעת, ולפעמים גם מציאות קשה וחשוכה, להתחבר אל מה שנמצא מעבר לממד הרגיל של הדברים, מעל לשכל, להיגיון ולחושים, ומשם לשאוב ידיעה פנימית שיש מי שמנהל את העולם בחן, בחסד וברחמים, ושגם למציאות הכי קשה יש בסופו של דבר תכלית וסיבה טובה.
בדיוק כמו הירידה של בני ישראל למצרים, שהביאה אותם למצב קשה של שעבוד ואובדן הזהות, אבל דווקא משם הם צמחו והפכו להיות עם ישראל, העם שראוי לקבל את התורה ולהאיר לעולם כולו.
*
כוח האמונה, אף שהוא כוח טבעי, הוא לא דבר מובן מאליו. הוא דורש מאיתנו אימון מתמיד. עלינו להתאמן על האמונה שלנו, לחזק את הכוח הזה בנפש ולתת לו תוקף בחיים שלנו, לסמוך על האמונה שבתוכנו ולפעול על פיה גם כשזה נראה קשה, גם כשהמציאות לא מסתדרת לנו בראש. להכיר בכך שגם בתוך מה שנראה כמו חוסר סדר, יש סדר.
דבר זה הוא אחד המשמעויות הנסתרות של ליל הסדר. שהרי זה הלילה הכי לא מסודר שיש לנו בשנה עם כל כך הרבה שינויים מהסדר הרגיל בכל השבתות והמועדים… אבל מתוך האמונה העמוקה שלנו אנחנו מתחברים לסדר הפנימי של המציאות, סמוכים ובטוחים שהקב"ה מסדר את הדברים בצורה הכי טובה שיכולה להיות עבורנו. ועל אבא לא שואלים שאלות.