הָאַזְעָקָה נִסְּרָה בְּפִתְאוֹמִיּוּת אֶת הַשֶּׁקֶט שֶׁשָּׂרַר בַּיִּשּׁוּב שֶׁלָּנוּ. נֶעֱצַרְתִּי בְּאַחַת, תָּפַסְתִּי בְּיָדוֹ שֶׁל בַּר חֲבֵרִי וְיַחַד הִשְׁתּוֹפַפְנוּ מֵאֲחוֹרֵי קִיר, נִשְׁכָּבִים עַל הָאֲדָמָה הַתְּחוּחָה וּמְרִימִים יָדַיִם עַל הָרֹאשׁ. הָיִינוּ קְרוֹבִים לְבֵיתוֹ שֶׁל בַּר, אֲבָל לֹא הָיִינוּ מַסְפִּיקִים לָרוּץ אֶל הַבַּיִת. הֵרַמְתִּי אֶת עֵינַי לַשָּׁמַיִם וְהִתְחַנַּנְתִּי מִקִּירוֹת לִבִּי לְבוֹרֵא עוֹלָם. אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁחָלְפוּ לִי בָּרֹאשׁ. אָמַרְתִּי לוֹ: "אֱלֹקִים, בְּבַקָּשָׁה! עוֹד חֹדֶשׁ אֲנִי בַּר־מִצְוָה. תֵּן לִי לְהַסְפִּיק לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין!" אֲבָל עַכְשָׁו לְמַעֲשֶׂה הַתְּפִלִּין שֶׁלִּי הָיוּ הַסִּבָּה שֶׁאֲנִי נִמְצָא בַּיִּשּׁוּב שֶׁלִּי, חָזַרְתִּי כְּדֵי לְהָבִיא אֶת הַתְּפִלִּין.
נִרְאֶה לִי שֶׁלֹּא הִצַּגְתִּי אֶת עַצְמִי אָז אֶעֱשֶׂה זֹאת עַכְשָׁו. אֲנִי עֲדִיאֵל שָׁרוֹן, חֹדֶשׁ לִפְנֵי גִּיל שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה, גָּר בְּאֶחָד מִיִּשּׁוּבֵי הַצָּפוֹן שֶׁפִּנּוּ אֶת עַצְמָם, בֵּן לְהוֹרִים חִלּוֹנִים גְּמוּרִים. וְעוֹד פְּרָט חָשׁוּב: הֶחְלַטְתִּי שֶׁאֲנִי מֵנִיחַ תְּפִלִּין.
אַבָּא שֶׁלִּי לֹא מֵנִיחַ, סַבָּא שֶׁלִּי לֹא הֵנִיחַ, וְאִם הָיָה מִישֶׁהוּ שֶׁהֵנִיחַ תְּפִלִּין בָּאִילָן הַמִּשְׁפַּחְתִּי הַקָּרוֹב, הָיָה זֶה סַבָּא רַבָּא כַּגַּן, אַבָּא שֶׁל אִמָּא שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי. קְלַטְתֶּם אֶת הַיִּחוּס?
הִזְמַנְתִּי תְּפִלִּין מִכַּסְפִּי הַפְּרָטִי וְהוֹדַעְתִּי לַהוֹרִים שֶׁלִּי שֶׁאֲנִי מֵנִיחַ תְּפִלִּין. אַבָּא שֶׁלִּי הִתְעַלֵּם כְּאִלּוּ לֹא שָׁמַע דָּבָר, וְאִמָּא שֶׁלִּי הֵרִימָה גַּבָּה וְכָתֵף וְאָמְרָה לְלֹא מִלִּים: 'תַּעֲשֶׂה מָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה'.
לְאַחַר תְּקוּפָה הַסּוֹפֵר הוֹדִיעַ שֶׁאֲנִי יָכוֹל לָבוֹא לָקַחַת אֶת הַתְּפִלִּין. הוֹצֵאתִי אֶת כָּל חֶסְכוֹנוֹתַי וְשִׁלַּמְתִּי לוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה. אַחַר כָּךְ קָנִיתִי נַרְתִּיק עוֹר יָפֶה עָלָיו רָקְמוּ אֶת שְׁמִי, וְאָז חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה, הִנַּחְתִּי אֶת הַתְּפִלִּין בְּמַדָּף עֶלְיוֹן בָּאָרוֹן וְ… הִמְתַּנְתִּי לַיּוֹם שֶׁבּוֹ אֶזְכֶּה לְהָנִיחַ אוֹתָן.
אֲבָל, כְּפִי שֶׁכֻּלְּכֶם יוֹדְעִים, הַמִּלְחָמָה שִׁבְּשָׁה אֶת הַכֹּל. נִמְלַטְנוּ מֵהַבַּיִת בְּיוֹם בָּהִיר, אָרַזְנוּ אֶת כָּל חֶפְצֵי הָעֵרֶךְ וְהַחֲפָצִים הַחִיּוּנִיִּים, וּפָשׁוּט בָּרַחְנוּ מֵהַבָּתִּים. בַּשָּׁלָב הַהוּא לֹא שָׁכַחְתִּי מֵהַתְּפִלִּין שֶׁלִּי. תִּכְנַנְתִּי לָקַחַת אוֹתָן סָמוּךְ לַיְּצִיאָה. אֲבָל אֵיכְשֶׁהוּ חָבֵר שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי שָׁלַח לוֹ הוֹדָעָה שֶׁעוֹמֶדֶת לִפְרֹץ מִתְקֶפֶת טִילִים נוֹסֶפֶת וּכְדַאי לָנוּ לִבְרֹחַ בִּמְהִירוּת. וְכָכָה יָצָאנוּ בְּחִפָּזוֹן וְהַתְּפִלִּין נִשְׁכְּחוּ מִלִּבִּי.
אַחֲרֵי שֶׁהִגַּעְנוּ לִירוּשָׁלַיִם, נִזְכַּרְתִּי בְּכָךְ פִּתְאוֹם וְהִצְטַעַרְתִּי מְאֹד. בִּקַּשְׁתִּי מֵאָבִי לַחֲזֹר לָקַחַת אֶת הַתְּפִלִּין. הוּא צָעַק: "הִשְׁתַּגַּעְתָּ? שֶׁאֲנִי אֶסְתַּכֵּן כָּכָה וְאֶחְזֹר לִמְקוֹם סַכָּנָה? וּבִשְׁבִיל מָה? בִּשְׁבִיל מַשֶּׁהוּ שֶׁעָשִׂיתָ מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב שֶׁלָּנוּ?!"
נִסִּיתִי לְהַסְבִּיר, לְהַפְצִיר, לִדְמֹעַ. כְּלוּם לֹא עָזַר. אַחֲרֵי שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי לֹא אוֹכֵל עַד שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה קוֹרֶה עִם הַתְּפִלִּין שֶׁלִּי, אַבָּא אָמַר: "אִם זֶה חָשׁוּב לְךָ כָּל כָּךְ. סַע בְּעַצְמְךָ!"
אִמָּא שֶׁלִּי אָמְרָה: "מָה פִּתְאוֹם? זֶה מְסֻכָּן!" וְאַבָּא מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו: "אַדְּרַבָּה, בּוֹא נִרְאֶה עַד כַּמָּה זֶה חָשׁוּב לוֹ!" וְזֶה הָיָה חָשׁוּב לִי, עֻבְדָּה. הִתְקַשַּׁרְתִּי לְכָל הַחֲבֵרִים, שָׁאַלְתִּי מִי מִתְכַּוֵּן לַחֲזֹר בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים. אַחֲרֵי יוֹמַיִם הִתְקַשֵּׁר בַּר, עִדְכֵּן שֶׁהוּא נוֹסֵעַ עִם אָבִיו וְיֵשׁ מָקוֹם פָּנוּי בָּרֶכֶב שֶׁלָּהֶם וְכָכָה נָסַעְתִּי אִתָּם.
בֵּין בֵּיתוֹ שֶׁל בַּר לְבֵיתִי שֶׁלִּי מַפְרִידִים שְׁנֵי רְחוֹבוֹת. בַּזְּמַן שֶׁאַבָּא שֶׁל בַּר אִרְגֵּן אֶת הַחֲפָצִים שֶׁרָצָה לָקַחַת, הָלַכְנוּ שְׁנֵינוּ לַבַּיִת שֶׁלִּי, כְּדֵי לְהָבִיא אֶת הַתְּפִלִּין, וּבַדֶּרֶךְ הָיְתָה הָאַזְעָקָה.
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁמִּתְרַגְּלִים לְאַזְעָקוֹת, אֲבָל אֲנִי פּוֹחֵד בְּכָל אַזְעָקָה מֵחָדָשׁ. רָאִינוּ אֶת הַיֵּרוּטִים מֵעַל הָרֹאשׁ, פָּחַדְנוּ. חִכִּינוּ כַּמָּה דַּקּוֹת וְתִכְנַנּוּ לְהַמְשִׁיךְ. אֲבָל פִּתְאוֹם נִשְׁמְעָה אַזְעָקָה נוֹסֶפֶת. שׁוֹנָה. כְּלִי טַיִס בִּלְתִּי מְאֻיָּשׁ חָדַר לַיִּשּׁוּב. קִבַּלְנוּ הַתְרָעָה לְהִכָּנֵס לַבָּתִּים וְלֹא לָצֵאת עַד שֶׁיּוּסַר הָאִיּוּם.
זֶה כְּבָר הָיָה מַפְחִיד הַרְבֵּה יוֹתֵר. קַמְנוּ עַל רַגְלֵינוּ וְרַצְנוּ לַבִּנְיָן הַקָּרוֹב, דִּמְמַת רְפָאִים שָׂרְרָה בּוֹ. כָּל הַתּוֹשָׁבִים נִמְלְטוּ. חַשְׁתִּי אֶת לִבִּי פּוֹעֵם בְּעָצְמָה. זֵעָה מְלוּחָה נִגְּרָה עַל שְׂפָתַי, עַל מִצְחִי. עָצַמְתִּי עֵינַיִם בְּחָזְקָה. הִבְטַחְתִּי לֶאֱלֹקִים שֶׁאִם אֲנִי יוֹצֵא שָׁלֵם – לֹא עוֹבֵר עָלַי יוֹם בְּלִי תְּפִלִּין.
כָּל דַּקָּה נִדְמְתָה כְּנֶצַח. אַלְפֵי תַּרְחִישִׁים הִתְרוֹצְצוּ בְּרֹאשִׁי. שָׁמַעְנוּ רַחַשׁ שֶׁל כַּנְפֵי מַסּוֹק מֵעָלֵינוּ, לֹא יָדַעְנוּ אִם זֶה מַסּוֹק צְבָאִי אוֹ מַשֶּׁהוּ אַחֵר. יָשַׁבְנוּ צְמוּדִים לַקִּיר, רוֹעֲדִים כְּמוֹ חוֹלֵי קַדַּחַת. פַּחַד אֵימָה.
אַחֲרֵי חֲצִי שָׁעָה הִתְבָּרֵר שֶׁהָיְתָה זוֹ הַתְרָעַת שָׁוְא. הָאֱמֶת? כְּבָר חִכִּיתִי לָצֵאת הַחוּצָה מֵהַיִּשּׁוּב שֶׁלָּנוּ וְלַחֲזֹר לִירוּשָׁלַיִם. הִגַּעְנוּ לַבַּיִת, לָקַחְתִּי אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁלִּי, נֶחְפַּזְתִּי לָצֵאת. בְּדַרְכִּי הַחוּצָה עָבַרְתִּי עַל פְּנֵי אֲרוֹן הַמִּסְמָכִים הַמְּרֻקָּן שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי. נַרְתִּיק תְּפִלִּין יָשָׁן הֵצִיץ אֵלַי, שָׁלַפְתִּי אוֹתוֹ בַּעֲדִינוּת כְּלֹא מַאֲמִין. עַל הַנַּרְתִּיק הָיָה כָּתוּב: יִשְׂרָאֵל כַּגַּן.
לָקַחְתִּי גַּם אֶת הַתְּפִלִּין הַלָּלוּ. כְּשֶׁחָזַרְתִּי הַבַּיְתָה אִמָּא הִבִּיטָה בַּנַּרְתִּיק הַמֻּכָּר בְּהֶלֶם. אַחַר כָּךְ הִיא פָּשׁוּט חָטְפָה לִי אוֹתוֹ מֵהַיָּד וְהֵחֵלָּה מְחַבֶּקֶת אוֹתוֹ בְּחָזְקָה כְּאִלּוּ הָיָה זֶה פָּעוֹט הַשָּׁב לִזְרוֹעוֹת הוֹרָיו. הִיא שָׁאֲלָה: "אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ זֶה הוֹלֵךְ, עֲדִיאֵל. אֲבָל אַתָּה מוּכָן לְהָנִיחַ גַּם אֶת אֵלּוּ?"
הִנְהַנְתִּי בִּדְמָמָה. אִמָּא נִגְּבָה אֶת הַדְּמָעוֹת מֵעֵינֶיהָ, פִּתְאוֹם, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מֵאָז הַמִּלְחָמָה, רָאִיתִי בָּהֶן זִיק שֶׁל שִׂמְחָה. הִיא חִבְּקָה אוֹתִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וַאֲנִי יָדַעְתִּי שֶׁלַּמְרוֹת הַכֹּל, לַמְרוֹת הַפַּחַד וְהָאַזְעָקוֹת, זֶה הָיָה שָׁוֶה. וְזֶה גַּם הַמֶּסֶר שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהַעֲבִיר לָכֶם: תִּזְכְּרוּ שֶׁאִם אַתֶּם בֶּאֱמֶת רוֹצִים מַשֶּׁהוּ – אַתֶּם תַּשִּׂיגוּ אוֹתוֹ בַּסּוֹף, לַמְרוֹת הַכֹּל.