שמה של השכונה הצפונית נודע לשמצה. אנשים טענו שהשכונה הזו "מקוללת" וכל מי שגר בה סובל ממשהו.
רבים מתושבי השכונה סבלו ממחלות. אירעו מקרים רבים של גירושין, וכמו כן סבלו התושבים מאירועי פשיעה רבים. משפחות רבות נזקקו לעזרה סוציאלית.
איש לא ידע מה הסיבה לדבר. לא נמדדה שם פליטת גז חריגה, ולא נמצא כל הסבר רציונלי אחר.
איש אמיץ אחד רצה לעזור לתושבים להבין את מקור הסבל והגיע לגור במקום.
ביום השני לבואו הוא נתקל במריבה קשה בין שני שכנים. הוא ראה אותם מדברים קשות ומכים זה את זה, כשכל השכנים מסביב צופים ואינם אומרים דבר.
הוא הבין את הסיבה לחיים הקשים בשכונה…
*
מערכת היחסים שלנו איש עם רעהו משפיעה באופן ישיר על איכות חיינו. האדם הוא "יצור חברתי", הוא נועד לחיות כחלק ממשפחה וקהילה, ולא לחיות כשהוא לבדו.
*
חכמי הפנימיות לימדו אותנו שכולנו "נשמה אחת", ורק הגופים שלנו מחולקים. כולנו מחוברים זה לזה באופן עמוק יותר ממה שאנחנו מסוגלים להבין. ולכן אנחנו מתנהגים זה לזה כאילו אנחנו נפרדים זה מזה. בפועל כולנו אמורים לעבוד כגוף אחד כדי שנוכל לשגשג ולפרוח ולחיות בעולם טוב.
כשהאברים בגוף שוכחים חלילה שהם חלק מגוף אחד, וכל אחד רואה רק את עצמו, בסופו של דבר הגוף סובל ומתפרק.
*
כשמשה רבינו רואה שניים מאחיו העבריים רבים, הוא מיד מבין את הסיבה למה בני ישראל סובלים כל כך במצרים. והוא אומר: "אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר".
מצבם של בני ישראל במצרים ימשיך להיות קשה מאוד, והקושי רק יגבר. עוד יעברו שנים רבות עד שהם יעמדו למרגלות הר סיני "כאיש אחד בלב אחד", ושם יוכלו לקבל תורה שתדריך אותם איך לשמר חיים של אהבה. חיים המבוססים על הציווי האלוקי "ואהבת לרעך כמוך", שעליו אמר הלל הזקן "זאת כל התורה כולה".
*
שנאת חינם היא תמיד המקור לכל הצרות והבעיות שלנו. אם לא נשכיל להתחבר זה לזה, כנראה נמשיך לסבול. כי אי אפשר להדליק את האש מתחת לרגליים ולא להישרף בה.
חבל שנסבול לחינם כשאפשר לפעול מתוך אהבת חינם, לאהוב זה את זה וביחד ליצור מציאות חדשה וטובה.
זה תלוי בנו, בכל אחד ואחד מאיתנו, ובנפשנו הדבר.