הַדְּפִיקוֹת עַל דֶּלֶת הַכִּתָּה הָיוּ מְהִירוֹת וְזוֹעֲמוֹת. אֲבָל עוֹד יוֹתֵר מִכָּךְ הָיוּ חֲמוּרוֹת פָּנֶיהָ שֶׁל הַמְנַהֶלֶת שֶׁנִּכְנְסָה מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן לַכִּתָּה. "בָּנוֹת!" אָמְרָה בְּחֻמְרָה. "הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלָּכֶן כְּלָל לֹא מְקֻבֶּלֶת עָלַי. אֵין לִי מֻשָּׂג כֵּיצַד בָּנוֹת הַלּוֹמְדוֹת בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ יְכוֹלוֹת לְהִתְנַהֵג כָּךְ. אֶת הַפִּיצוֹת, כַּמּוּבָן, לֹא תְּקַבֵּלְנָה עַכְשָׁו. הַמַּגָּשִׁים יַמְתִּינוּ לָכֶן בְּחֶדֶר מוֹרוֹת עַד סוֹף יוֹם הַלִּמּוּדִים!"
"פִּיצָה?" שָׁאֲלָה אַחַת הַבָּנוֹת מִסּוֹף הַכִּתָּה. "אֵיזוֹ פִּיצָה, הַמְנַהֶלֶת?" כָּל הַכִּתָּה הִבִּיטָה בָּהּ דּוֹמֶמֶת. אֲבָל הַמְנַהֶלֶת נִרְאֲתָה מְבֻלְבֶּלֶת פִּתְאֹם. "אַתֶּן לֹא מְבִינוֹת עַל מָה אֲנִי מְדַבֶּרֶת?"
"לֹא!" עָנִינוּ כֻּלָּנוּ יַחַד. "וּבְכֵן!" הֵיטִיבָה הַמְנַהֶלֶת אֶת מִשְׁקָפֶיהָ. "מִישֶׁהִי חָמְדָה לָהּ לָצוֹן וְהִזְמִינָה עֲבוּר כִּתָּה ח' שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ שִׁשָּׁה מַגְּשֵׁי פִּיצָה…" הִיא סָקְרָה אוֹתָנוּ בְּמַבָּטָהּ הֶחָמוּר, מַמְתִּינָה לִרְאוֹת נִיצוֹץ הַכָּרָה כָּלְשֶׁהוּ. אַךְ אֶפֶס, כֻּלָּנוּ הָיִינוּ הֲמוּמוֹת.
"אַתֶּן בֶּאֱמֶת לֹא יוֹדְעוֹת מִי עָשְׂתָה זֹאת?" בֶּאֱמֶת שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ. הַמְחַנֶּכֶת שֶׁלָּנוּ, יָצְאָה עִם הַמְנַהֶלֶת וְהִסְתּוֹדְדָה עִמָּהּ רְגָעִים אֲרֻכִּים. לְאַחַר מִכֵּן נִכְנְסָה שׁוּב וְאָמְרָה: "הַמְנַהֶלֶת הוֹלֶכֶת לְבָרֵר עִם הַחֲנוּת מִי בִּצֵּעַ אֶת הַהַזְמָנָה. בֵּינְתַיִם, בָּנוֹת, הוֹצֶאנָה מַחְבְּרוֹת גֵּאוֹגְרַפְיָה!" הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה הָיָה מֵעֵין פְּתִיחַת סֶכֶר. בְּאַחַת הִתְמַלְּאָה הַכִּתָּה הַשְׁעָרוֹת וּצְעָקוֹת וְדִבּוּרִים וְלַחְשׁוּשִׁים. מִי יָכוֹל לְהַזְמִין לָנוּ שִׁשָּׁה מַגְּשֵׁי פִּיצָה? כְּבָר הָיָה בָּרוּר שֶׁאַף אַחַת מִבְּנוֹת הַכִּתָּה לֹא בִּצְּעָה אֶת הַהַזְמָנָה.
עַד כַּמָּה שֶׁזֶּה הָיָה הָזוּי, הַהֶמְשֵׁךְ הָיָה הָזוּי עוֹד יוֹתֵר. בְּיוֹם הַמָּחֳרָת שָׁלִיחַ נָקַשׁ עַל שַׁעֲרֵי בֵּית הַסֵּפֶר וְהוֹרִיד מֵאוֹפַנּוֹעוֹ קַרְטוֹן חוּם מַדִּיף נִיחוֹחוֹת חַמִּים. הָיָה זֶה קַרְטוֹן מָלֵא בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם פִּתּוֹת פָלָאפֶל טְרִיּוֹת. מְבַצֵּעַ הַהַזְמָנָה הִזְדַּהָה בַּשֵּׁם 'אַדֶּרֶת'. כְּמוֹ אֶתְמוֹל בְּדִיּוּק.
כָּעֵת הָיְתָה זוֹ כְּבָר תַּעֲלוּמָה שֶׁל מַמָּשׁ. מִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה? לְמִי יֵשׁ כֶּסֶף מְיֻתָּר לְהַזְמִין לָנוּ פִּיצוֹת וּפָלָאפֶל יוֹם אַחַר יוֹם? וְגַם מִי מְעֻנְיָן לַעֲשׂוֹת זֹאת בַּחֲשַׁאי, מִבְּלִי לְהִזְדַּהוֹת? וּמִי יוֹדֵעַ אֶת מִסְפַּר בְּנוֹת הַכִּתָּה שֶׁלָּנוּ עַד כְּדֵי שֶׁהוּא שָׁלַח בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי כַּמּוּת כָּל כָּךְ מְדֻיֶּקֶת? הַמְנַהֶלֶת נִכְנְסָה לַכִּתָּה בְּצַעַד נִמְרָץ וְהוֹדִיעָה חַד מַשְׁמָעִית כִּי אִם תַּעֲלוּמַת הַהַזְמָנוֹת קְשׁוּרָה לְאַחַת מִבְּנוֹת הַכִּתָּה, הִיא תְּמַצֶּה עִמָּהּ אֶת הַדִּין. אֲבָל אַף אַחַת לֹא נָעָה מִמְּקוֹמָהּ, כֻּלָּנוּ הָיִינוּ סַקְרָנִיּוֹת בְּאוֹתָהּ מִדָּה.
בַּהַפְסָקָה הֶעֱלֵינוּ הַשְׁעָרוֹת פְּרוּעוֹת מִי זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת. דּוֹדָה שֶׁל מִישֶׁהִי, בֵּית סֵפֶר אַחֵר שֶׁשָּׁלַח בְּטָעוּת. אֲבָל אַף אַחַת לֹא הִגִּיעָה לְרַעְיוֹן הֶגְיוֹנִי. פִּתְאֹם אַחַת הַבָּנוֹת אָמְרָה: "אוּלַי זוֹ הַמְנַקָּה!" מִיָּד פָּרַצְנוּ כֻּלָּנוּ בִּצְחוֹק בִּלְתִּי נִשְׁלָט. הַמְנַקָּה שֶׁלָּנוּ הָיְתָה אִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת, קְשַׁת יוֹם, לֹא הָיָה סִכּוּי שֶׁהִיא תַּעֲשֶׂה דָּבָר כָּזֶה. וּבְכָל זֹאת, אַחַת הַבָּנוֹת אָמְרָה: "בּוֹאוּ נַגִּיד לָהּ 'תּוֹדָה רַבָּה'. נִרְאֶה אֵיךְ הִיא תָּגִיב עַל זֶה!"
הֶחְלַטְנוּ לָצֵאת לְמִבְצַע בִּלּוּשׁ. בָּחַרְנוּ כַּמָּה בָּנוֹת לַמִּבְצָע וּמִהַרְנוּ לִפְנֵי שֶׁתִּגָּמֵר הַהַפְסָקָה אֶל אֲגַף הַקְּטַנּוֹת (כָּכָה מְכַנִּים אֶת אֲגַף כִּתּוֹת א' – ד'), הַמְנַקָּה אָכֵן הָיְתָה בָּאֶמְצַע לְשַׁפְשֵׁף אֶת הַכִּיּוֹרִים בַּקּוֹמָה הַתַּחְתּוֹנָה, חִלַּקְנוּ בֵּינֵינוּ אֶת הַתַּפְקִידִים. אֲנִי וְעוֹד שָׁלֹשׁ בָּנוֹת עָמַדְנוּ בְּעֶמְדַּת תַּצְפִּית מֵאֲחוֹרֵי הַמַּדְרֵגוֹת, כְּדֵי לִבְדֹּק אֶת תְּגוּבַת הַמְּנַקָּה מָאשָׁה, וְאוֹרִית חֲבֶרְתִּי הַטּוֹבָה נִגְּשָׁה אֵלֶיהָ בַּעֲדִינוּת וְאָמְרָה לָהּ: "גְּבֶרֶת מָאשָׁה, תּוֹדָה רַבָּה!"
מָאשָׁה הִבִּיטָה בָּהּ בְּחֹסֶר הֲבָנָה וְאָז נִצַּת אוֹר בְּעֵינֶיהָ. "מֵאֵיזוֹ כִּתָּה אַתְּ?" שָׁאֲלָה. וְאִלּוּ אֲנַחְנוּ נִדְרַכְנוּ מֵעֶמְדַּת הַצּוֹפוֹת. "כִּתָּה ח'!" עָנְתָה אוֹרִית, מָאשָׁה נִרְאֲתָה נִרְגֶּשֶׁת. "רְאִיתֶם אֶת זֶה?" הִיא שָׁאֲלָה וּבְעֵינֶיהָ הָיְתָה שִׂמְחָה אֲמִתִּית. "כָּל כָּךְ אֲנִי לִטְרֹחַ. כָּל כָּךְ אֲנִי לַעֲבֹד קָשֶׁה עַל הַפְתָּעָה זֹאתִי. יֹפִי, יֹפִי!" וְאִלּוּ אוֹרִית אָמְרָה: "זוֹ הָיְתָה הַפְתָּעָה אֲמִתִּית, בֶּאֱמֶת. אֲפִלּוּ הַמְנַהֶלֶת יוֹדַעַת!"
מָאשָׁה נִרְאֲתָה נִרְגֶּשֶׁת. "מְנַהֶלֶת שֶׁלָּכֶם לָדַעַת? אֲמַרְתֶּם לָהּ?" בְּשָׁלָב זֶה מַשֶּׁהוּ הָיָה לֹא בָּרוּר כָּל צָרְכּוֹ. אֲבָל חַבְרוֹתַי נִתְּרוּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "הִיא הוֹדְתָה!" לִחְשְׁשׁוּ בְּקוֹל. הַצִּלְצוּל נִסֵּר בֶּחָלָל וְרַצְנוּ חֲזָרָה לַכִּתָּה, מִתְנַשְּׁפוֹת וְנִרְגָּשׁוֹת מֵהַגִּלּוּי הַמַּפְעִים. הַמּוֹרָה, כַּמּוּבָן, שָׁמְעָה אֶת הַדְּבָרִים וְרָצְתָה לָגֶשֶׁת עִמָּם לַמְנַהֶלֶת, אַךְ זוֹ הִקְדִּימָה אוֹתָנוּ וְדָפְקָה עַל הַדֶּלֶת. "בָּנוֹת יְקָרוֹת. הַיּוֹם הִתְבָּרֵר לִי מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב מְאֹד. מָאשָׁה הַמְנַקָּה הַיְקָרָה שֶׁלָּנוּ נִגְּשָׁה אֵלַי לַמִּשְׂרָד כְּשֶׁדְּמָעוֹת בְּעֵינֶיהָ וְאָמְרָה לִי: "כַּמָּה טוֹבוֹת בָּנוֹת שֶׁלָּכֶם, אֲנִי לַעֲבֹד בְּעוֹד בָּתֵּי סֵפֶר וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם הַפְתָּעוֹת. רַק בְּבֵית סֵפֶר זֶה בָּאוּ וְאָמְרוּ לִי תּוֹדָה רַבָּה!"
שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ: "אֵיזוֹ הַפְתָּעָה?" וְהִיא עָנְתָה: "הָאֲרוֹנוֹת שֶׁנִּקִּיתִי לָכֶם!" שֶׁקֶט שָׂרַר בְּכִתָּה, שֶׁקֶט הָמוּם. הֵעַפְנוּ מַבָּטִים בָּאָרוֹן, הוּא אָכֵן הָיָה מְצֻחְצָח וּמְסֻדָּר. אֲבָל אַף אַחַת לֹא שָׂמָה לֵב לָזֶה בֶּאֱמֶת.
"אָמְנָם הֵבַנְתִּי מָה בֶּאֱמֶת קָרָה…" הִמְשִׁיכָה הַמְנַהֶלֶת. "אַךְ תֵּדַעְנָה לָכֶן, שֶׁהַכֹּל הָיָה שָׁוֶה כְּדֵי שֶׁהִיא תְּקַבֵּל בֶּאֱמֶת אֶת הַתּוֹדָה הַמַּגִּיעָה לָהּ!"
עַד הַיּוֹם, שָׁלוֹשׁ שָׁנִים אַחֲרֵי הַסִּפּוּר הַזֶּה, אֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת לֹא יוֹדְעוֹת מִי הָיָה 'אַדֶּרֶת'. אֲבָל מֵאָז, כָּל בְּנוֹת כִּתָּה ח' לְלֹא יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל, אוֹמְרוֹת תּוֹדָה לַאֲנָשִׁים שֶׁנִּרְאִים פְּשׁוּטִים וְעוֹשִׂים הַרְבֵּה בִּשְׁבִילֵנוּ מִבְּלִי שֶׁנִּרְאֶה אוֹתָם.