שני צדדים לקשת

מבט אל החיים

קול רעש צפצוף הציפורים מעל השביל שחצה את היער העבות, לא הפריע לאיילה שהייתה שקועה בשתיית המים מהנחל שזרם בפאתי השביל. היא הרימה את ראשה רק לשמע קול הקרקור של העורב, ידידה משכבר הימים. "שלום לך עורב יקר!" אמרה האיילה בחיוך. "מה שלומך היום, האם הצלחת להשיג לך אוכל באשפתות הכפר הסמוך?" העורב חייך לעברה ונפנף לה בכנפיו לשלום והמשיך בדרכו בחיפוש ארוחת הצהריים.

האיילה חזרה אל הנחל, אלא שאז התקרב אליה התן בצעדים שקטים נעמד לצידה ואמר: "שלום לך איילה יקרה! אני כל כך שמח לפגוש אותך!"

"מי אתה? ומאיפה אתה מכיר אותי?" שאלה האיילה בחשדנות. "כל חיות היער יודעות על ידידותך ארוכת השנים עם העורב" ענה התן והוסיף כשהוא מוחה את דמעותיו: "ואני מאוד בודד, אין לי אפילו ידיד אחד מכל חיות היער, האם תרשי לי בבקשה להיות לך לידיד?"

האיילה חשבה למספר רגעים ולבסוף אמרה: "טוב, אני מוכנה לארח לך לחברה". אלא שבדיוק הגיח מעליה העורב וקרקר בקול רעש צורמני. "מי הוא התן שמדבר איתך, ידידתי האיילה?"
ואילו האיילה השיבה: "זהו תן בודד ומסכן, אשר ביקש להצטרף לידידותינו. ברשותך, אשמח שגם הוא יצטרף אלינו…"

העורב בחן את התן בעיניים חשדניות במיוחד, אבל משך בכתפיו והסכים בלית ברירה לבקשת האיילה. באחד הימים הגיע התן אל האיילה ואמר בעיניים נוצצות: "האם את יודעת מה מצאתי עבורך? לא הרחק מכאן, יש שדה גדולה של חיטה ובה נבטים טריים וטעימים. אקח אותך אל השדה כדי שתוכלי למצוא את האוכל שלך בקלות!"

"הו ידידי התן, איזה חבר טוב אתה!" התלהבה האיילה מההצעה והתלוותה אליו לשדה החיטה, נבטים רבים צמחו בשדה והאיילה שמחה שכעת אינה צריכה לטרוח לחפש אוכל. אלא שלהצעתו ה'תמימה' של התן היו השלכות מרחיקות טווח, התן חורש המזימות ידע היטב שמהר מאד יקלוט בעל השדה שיש מי שנהנה מיבול השדה ויציב מלכודת מתאימה שתוכל להפיל ברשתה את האיילה המסכנה. "ברגע שהאיילה תיפול במלכודת, אני אוכל לאכול סעודה של ממש מבשר האיילה" חשב התן בהתלהבות וריר נזל משפתיו.

בוקר אחד יצאה האיילה לשדה החיטה, אלא שהיא לא שמה לב ורגלה נתפסה בטבעת המלכודת שהכין בעל השדה. בהתחלה היא נבהלה מאד, אבל אז היא נרגעה וחשבה: "עוד מעט יגיע ידידי התן, הוא יחתוך בשיניו את המלכודת וישחרר אותי לחופשי!" ואכן לא עבר זמן רב והתן הופיע בשדה. "חברי היקר, בוא ושחרר אותי בבקשה מהמלכודת!" ביקשה האיילה.

אבל התן לא מיהר, הוא ניגש למלכודת בחן אותה מכל הצדדים ואמר: "שכחת חברתי שהיום זהו יום ההולדת שלי,  היום אסור לי לעבוד קשה ולהתאמץ! מחר אגיע ואשחרר אותך…" השיב התן ומיהר לעזוב את השדה כשהוא מנסה להסתיר את החיוך שעל שפתיו. "עכשיו יקרה בדיוק מה שרציתי" חשב התן בסיפוק: "יבוא בעל השדה וישחט את האיילה הטיפשה וישאיר לי את הקרביים בדיוק כפי שאני אוהב".

אלא שבדיוק עבר מעל השדה העורב ידידה של האיילה, הוא קרקר לעברה ואמר: "חכי! אמצא את התן כדי שיחתוך את המלכודת!"
"כנראה שהתן הבוגדני הזה רוצה במותי" השיבה האיילה בעצב, "הוא סירב לשחרר אותי בטענה שהיום זהו יום ההולדת שלו…" ואז הבחין העורב מרחוק בבעל השדה שנשא קשת גדולה וסכין בחגורתו. "תשכבי מהר ותעשי את עצמך מתה!" צעק העורב לאיילה. "ברגע שתשמעי קריאה שלי, קומי מהר ותברחי הכי מהר שאת יכולה!" האיילה שמעה בקולו, נשכבה כמתה לצד המלכודת וכשבעל השדה התקרב הוא היה בטוח שהאיילה כבר מתה, הוא שמח ואמר: "הנה מי שדרסה את החיטה בשדה שלי! עכשיו נראה כמה שווה העור והבשר של החיה הזאת!" הוא הניח את הקשת המתוחה שלו על הארץ, הוריד את לולאת המלכודת מרגלה של האיילה ואז הוציא את הסכין כדי לשחוט את האיילה. אלא שאז, התנפל עליו העורב וניקר אותו בראשו תוך כדי שהוא משמיע צווחה צורמנית, בעל השדה הרים את המקל כדי להכות בעורב אלא שאז התרוממה האיילה והחלה לרוץ בכל כוחה. כאשר בעל השדה ניסה למתוח את הקשת ולירות בה, נחת עליו שוב העורב וניקר במצחו בזעם. בעל השדה הזועם, ניסה לרדוף ללא הצלחה אחרי העורב החצוף אבל בינתיים האיילה נעלמה בעומק היער.

בינתיים, הוציא התן את ראשו מהמחבוא בקרבת מקום ותהה: "מדוע בעל השדה לא שוחט את האיילה?" הוא ניגש למלכודת וראה את הקשת הזרוקה לצד הלולאה הריקה. "אבוי לי, האיילה הצליחה לברוח!" רקע ברגליו בכעס. "לפחות אנגוס במיתר המתוח של הקשת, הלוא גם הוא עשוי מעור כך לפחות אכניס לפי מעט בשר…" חשב התן, אלא שאז התיישרה הקשת בעוצמה על ראשו והתן חטף את המוט בראשו בעוצמה שהרגה אותו במקום…

"תודה לך ידידי העורב" אמרה האיילה בעצב לאחר שהצליחה למצוא מנוחה בקרבת מקום. "הייתי פזיזה וטיפשה, האמנתי לדבריו של התן הרמאי. עכשיו למדתי על בשרי שלא להאמין לכל אחד…"

 

בעולמם של בעלי החיים אולי לא באמת מתרחשות מזימות שכאלה, אבל בעולמם של בני האדם בהחלט שכן. מטרתם של כוחות הרוע השונים היא לאתגר אותנו, ולגרום לנו לפקוח עיניים ולהיות זהירים ועירניים מאוד. יש הרבה מאוד בעלי אינטרסים קטנים וצרים שרוצים כביכול את טובתינו, ומנסים לפתות אותנו בשלל עטיפות צבעוניות ומסרים מתקתקים. ואנחנו נדרשים רק להתבונן האם הם באמת באים לדאוג לטובתנו, או שהם פשוט רוצים את טובת עצמם, ואנחנו רק קרבן. ומי שזהיר וערני לא נופל ברשת.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

מבט אל החיים

עניין של אחריות

מבט אל החיים

מצווה בטאבו

מבט אל החיים

המתורגמן

מבט אל החיים

ההבטחה

מבט אל החיים

מסלול האמת

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'