תהיה נשר

השעה הייתה אחר צהריים מאוחרת כשדייב יצא מהטרמינל, גורר אחריו מזוודה גדולה. בעודו חושב כיצד יגיע ליעדו, נעצרה לידו מונית גדולה ומבריקה. נהג לבוש חליפה שחורה ופפיון יוקרתי יצא לעברו ואמר: "בבקשה אדוני, אם אתה מעוניין להגיע לעיר אני לשירותך!" דייב הנהן בהסכמה והחל להתקדם לעבר תא המטען כשהנהג מיהר לקראתו. "אדוני, אני אכניס את המזוודה. בבקשה היכנס פנימה, ואני מזמין אותך לקרוא מתוך הפרוספקט שמונח על המושב את המשימות שלי להיום!"

דייב משך בכתפיו ונכנס למונית הנקייה והמצוחצחת. על מושב העור היה מונח פרוספקט בכריכת עור מהודרת, שעליה היו מוטבעות המילים "המשימות שלי – עבור הנוסעים". הוא פתח את הפרוספקט וקרא בשקט את הסעיפים: "להביא את לקוחותיי ליעדם במהירות האפשרית, בצורה בטוחה ובאווירה טובה, בידידותיות ובנעימות".

הנהג, שהציג את עצמו בשם בוב, סיים להעמיס את המזוודה וניגש אליו. "אדוני, האם תרצה קפה?" דייב חייך והשיב, "תודה, הרגע שתיתי קפה בטרמינל". אבל הנהג לא הרפה. "אוקיי אדוני, מה שתחליט. אם תרצה קולה רגילה, קולה דיאט, מיץ תפוזים – יש לי כאן במקרר בשבילך!"

דייב הופתע מאדיבותו המתפרצת של נהג המונית, שהעביר לידיו חבילת מגזינים ואת העיתון היומי. בתחילה משך בכתפיו וחייך לעצמו, אבל הנהג המשיך: "אדוני, הדרך המוצגת במסך היא הקצרה ביותר עבורך. אם תרצה להגביר או להנמיך את המזגן, בבקשה אמור לי. ואם תרצה שאדבר איתך, או שאתה מעדיף שלא אפריע לך, פשוט תיידע אותי…"

החיוך הקטן על פניו של דייב התרחב והוא שאל: "האם תמיד אתה משרת באדיבות יוצאת דופן כזו את הלקוחות שלך?"

בוב השיב: "לא תמיד, אדוני. בשנים הראשונות שלי כנהג מונית ביליתי את רוב זמני בתלונות וקיטורים, בדיוק כמו נהגי המוניות האחרים. הנוסעים שלי שמעו ממני רק תלונות – על הרמזורים, על הפקקים, על הנוסעים, על מס הכנסה, על מחיר הדלק, על הנהגים בכביש. את השינוי הזה ביחס לנוסעים שלי התחלתי לעשות רק בשנתיים האחרונות…"

דייב הביט בו בסקרנות: "אם כך, אשמח לשמוע מה גרם לך לעשות את השינוי הזה. כיצד הפכת מנהג מתוסכל ורגזן לנהג מונית אדיב כל כך?"

בוב הנהן והשיב: "באחד הימים קראתי ספר של מנטור להתפתחות אישית, שבו הוא כתב את הכלל ששינה את חיי. כפי שהוא הגדיר: 'אל תהיה ברווז – תהיה נשר! ברווזים במשך כל היום הולכים במעגלים, עושים רעש, מלכלכים ומתלוננים. נשרים בכלל לא עפים כמו כולם – הם ממריאים גבוה מעל כל העופות האחרים. פשוט אל תהיה ברווז, תהיה נשר!'

"עצרתי באותו יום וחשבתי על חיי – איך הם נראים? בדיוק כמו כל של הנהגים האחרים. זה היה הרגע שבו החלטתי לשנות את חיי, את הגישה שלי, ולהפוך לנשר. אני שמח לבשר לך שכבר בשנה הראשונה שלי כנשר הכפלתי את המחזור הכספי שלי, והיום, אחרי שנתיים, כבר הכפלתי אותו פי ארבעה מהשנים הקודמות…"

"וואו, זה נשמע מרתק ומדהים!" הגיב דייב בהתלהבות. "אתה עדיין עוצר ללקוחות כמו כולם?"

בוב חייך. "ממש לא, אדוני. אני כבר מזמן לא עומד כמו כולם בעמדת המוניות. פשוט הורדתי לקוח וראיתי אותך, אז עצרתי. הלקוחות שלי מזמינים אותי תמיד דרך הטלפון הנייד, ואם איני יכול לאסוף אותם, אני מזמין שותף לדרך – אחד מחבורת הנשרים שלי שיבצע את הנסיעה…"

"עד כה תיארת את הזווית שלך כנהג כלפי הלקוחות," אמר דייב נפעם. "אבל אני רוצה, אולי בפעם הראשונה, לשתף אותך מהזווית שלי כלקוח – אני חושב שאתה מציע שירות של לימוזינה במונית רגילה. היחס המיוחד שאתה מעניק ללקוחות שלך, בשילוב המסר המיוחד, יכול לשנות לאנשים את החיים לטובה. אז קודם כל תודה, בוב! ותמשיך להמריא כמו נשר. צריך ללמוד מהאומץ והכנות שלך, כי אנשים כמוך ממריאים עד שהם נעלמים מן העין…"

***

האם אתם רגילים רק להתלונן, או שאתם מחליטים להיות שונים מכל האחרים? ההחלטה הזאת נמצאת בידיכם. לא משנה מה אתם עושים בחיים או מהי עבודתכם, שימו לב שאינכם חוזרים על טעויות העבר. אל תתעסקו בקטנות – זה פשוט לא שווה את זה. תעיפו את עצמכם גבוה מעל כולם, מעבר לסטנדרט של אזור הנוחות שלכם, כדי שתוכלו להמריא למעלה ולראות את התוצאות – גבוה מעל כולם…