אולי אתה מתבונן בעצמך ואומר:
מעולם לא החזקתי נשק ולא למדתי מלחמה. ואני שומע על גבורתם של הלוחמים בשדה הקרב, והלב שלי נחמץ, הלוואי שגם אני הייתי יכול להיות גיבור כזה.
אני שומע על מעשי חסד מדהימים של אנשים שעוזרים לעם ישראל במסירות בכל מיני תחומים – אנשי הצלה, אנשי זק"א והמוני אנשי חסד מופלאים. ואני בקושי מסוגל לתת שקל וחצי לצדקה, ואין לי כוחות ויכולות שכאלה. והלב שלי כואב, הלוואי שגם אני הייתי יכול להיות איש חסד שכזה!
ואתה אולי שואל את עצמך: "מה כבר תעזור לעם ישראל התפילה שלי?! כמה משמעותיים יהיו פרקי התהילים שאני אקרא?! ואם אני אשב ואלמד תורה שעות ארוכות בהתמדה, איך זה בדיוק יציל חיים?!"
*
דע לך, אהוב יקר, שאתה משמעותי מאוד, ולמעשים שלך יש כוח סגולי אדיר.
עם ישראל הוא עם אחד, כמו גוף אחד שלם שיש בו איברים רבים וחלקים שונים. ולכל אחד תפקיד משמעותי ומהותי מאוד, וביחד הגוף כולו יכול לתפקד ולהצליח בכל המשימות והאתגרים שהוא צריך לעמוד בהם.
גם אתה חלק חשוב מאוד במרקם הזה, ויש לך תפקיד משמעותי מאוד.
יש ידיים ורגליים שנדרשות לעשות פעולות פיזיות, לבנות, להילחם, לכבוש, לעשות מעשים גדולים הדורשים כוח ועוצמה. יש תפקידים של עיניים ואוזניים, תפקידים של לשון ושפתיים, ולכל אחד פעולה מיוחדת משלו ותרומה ייחודית שאף אחד אחר אינו יכול לבצע.
המוח אינו נדרש לצאת החוצה ולעשות פעולות פיזיות. אם הוא יעשה זאת הוא יפגע בגוף כולו. הוא זה שצריך לחשוב, לנתח מידע ולתת את הפקודות המתאימות לגוף כולו.
והלב, החבוי עמוק בתוך הגוף, מוגן היטב במעטפת הצלעות והשרירים שסביבו. תפקידו לא יסולא בפז, הוא אינו נח לרגע מהעבודה החשובה שלו להזרים דם לגוף כולו. אבוי אם הוא יעצור אפילו לזמן קצר. האם הידיים והרגליים יוכלו לבוא אליו בטענה אם הוא לא יצא איתם לסחוב ולמשוך, להרים ולבנות, להילחם ולכבוש?! אדרבה, הם זקוקים לו מאוד בדיוק במקום שבו הוא נמצא, וגם הוא זקוק להם מאוד.
הם גם זקוקים ללב שירגיש, שייתן את הרגש המתאים לפעולות השונות כדי שהדברים ייעשו בתשומת לב הנכונה, לא מתוך כעס ולא מתוך זעם, אלא מתוך חיבור ושמחה על הזכות לעשות ולפעול. בסופו של דבר הלב מכוון את כל האיברים.
אז אמור לי יקירי, איזה איבר אתה בגוף? איזה תפקיד אתה ממלא בתוך המכלול הגדול של עם ישראל?
האם אפשר לוותר על התפילות שלך? מי הוא זה שילמד תורה במקומך ויאפשר לדבריה הקדושים להדהד במציאות? מי יזרים את החיוניות הרוחנית של כל הדברים המשמעותיים שאתה עושה, בעודך ספון בבית הכנסת או בבית המדרש?
וכמובן, אהוב יקר, גם השקל וחצי שאתה נותן לצדקה שווים לא פחות ממשאית מלאה ציוד ללוחמים ששווה מיליונים, תרומתו של מיליארדר עשיר שיכול לתת גם הרבה יותר.
וכמה שווה החיוך הטוב שלך לחבר שזקוק ללב הטוב שלך? והאוזן הקשבת שלך למצוקתו של השכן, כמה היא שווה? ומי יכול להעריך את עוצמת החסד שאתה עושה עם חבריך לספסל הלימודים בדברים הכי קטנים? הרצון הטוב שלך, עם כל הלב, זו מסירות הנפש שלך. כי אתה מוסר את הרצון.
תהיה אמיתי, תהיה רציני, תעשה את התפקיד שלך הכי טוב שאתה יכול, ותן את הכוח לעם כולו לעשות את תפקידו כל אחד במקומו. והקדוש ברוך הוא ישלים את החסר וידאג לתת לנו חיים טובים וניצחון מלא על כל אויבינו במהרה בימינו.
