שמש של בוקר ליטפה את פניי כשעמדתי בפתח חוות הסוסים 'סוסון ים'. איש חביב קיבל את פניי בלחיצת יד איתנה. "בוקר טוב, שמי ירמי ואני מנהל כאן את החווה, ומה שמך?"
"דוד", עניתי בביישנות. ירמי חייך לעברי, "שם של מלך יש לך! בוא איתי ואראה לך את החווה היפה שלנו". צעדתי אחרי ירמי תוך כדי שהוא מסביר על שמות הסוסים והתפקיד שהם מבצעים לסייע לאנשים בכל מיני מצבים רגשיים ופיזיולוגיים.
לאחר סיור מודרך קצר נכנסנו אל המשרד שלו שנראה לקוח מציורים בספרי ילדים. ירמי הציע לי מים קרים והתיישב מולי. הוא התחיל להסביר בהרחבה על דרך הטיפול באמצעות הרכיבה. "סוסים בדרך כלל אינם שיפוטיים, אין להם ציפיות או מניעים מראש, והם מציגים שיקוף משמעותי של התנהגויות בני האדם שעובדים איתם. בתהליך הטיפולי, יש למטופלים הזדמנות ייחודית ויעילה לשים לב לנטייה שלהם לעסוק במחשבות ומעשים שליליים על עצמם. חוויית הרכיבה והטיפול בסוס היא בסיס טוב לפתח דיון במהלך הרכיבה ואחריה. במהלך הפעילות המטפל מתבונן על המטופל כדי לזהות את דפוסי ההתנהגות שלו ולעבד איתו תוך כדי ולאחר מכן מחשבות ורגשות. מטרת הטיפול היא לעזור למטופל לפתח כישורים ותכונות כגון אחריות, ביטחון עצמי ושליטה עצמית", הסביר לי ירמי ופתח לפניי עולם חדש ומרתק.
תוך כדי הקשבה להסבר המרתק של ירמי, התחלתי להבין יותר מדוע המליצו לי הוריי על סוג הטיפול הזה. לפני כשלוש שנים עברתי חרם חברתי שפגע בי קשות. מאז אותו מקרה הביטחון העצמי שלי ירד פלאים, אף שעברתי בית ספר, וככל שעבר הזמן הסתגרתי יותר ויותר בתוך עצמי. נמנעתי ממפגשים חברתיים, הפכתי לילד דרוך ועצבני והתחלתי לפתח הפרעות אכילה. הוריי דאגו לי מאוד והלכו איתי לרופאים ומטפלים שונים, אבל אני חששתי לשתף איתם פעולה. לא האמנתי לכוונותיהם הטובות, ומצבי הנפשי רק הלך והתדרדר.
ירמי, שכנראה שם לב להרהורים שלי, אמר לי בביטחון: "דוד, אתה נראה לי מהורהר, אם תרצה לשתף אותי במחשבות, אני כאן עבורך. תזכור שסוס הוא חיה מאוד חכמה ואינטליגנטית, הוא ירגיש אותך בלי שתדבר ואתה תלמד לשוחח איתו בשפה מיוחדת שתהיה מובנת לשניכם". יצאתי מסוקרן מהמשרד. זו פעם ראשונה בחיי שארכב על סוס ומעניין איך זה יהיה. התקרבנו לאורווה, וירמי הצביע על סוס לבן יפהפה, "זה אוליב. הוא החבר החדש שלך, אתה תאהב אותו מאוד, סמוך עליי!"
שעה שלמה חלפה במהירות. אוליב השתדל להתחשב בחששות ובהססנות שלי. מדי פעם ירמי היה צריך להרגיע אותו. הוא הסביר שהסוס נלחץ קצת מהתגובות החדות שהגבתי בכל פעם שהוא השתולל מעט. "עם הזמן אתה תלמד לשלוט בו ובקצב ההליכה שלו, הוא ירגיש את הביטחון שלך ויגיב לכך בהתאם. סוס זקוק למנהיג שיוביל אותו בבטחה, ההתנהגות שלו היא כמו מראה, איך שתתנהג מולו, כך הוא יתנהג מולך", הסביר לי ירמי.
הבטתי באוליב בשעה שצעדתי להחזיר את הקסדה והאוכף למקומם. משהו בו קסם לי. הרגיש לי כאילו הוא מדבר איתי בעיניים ומבין אותי בלי מילים. אני כבר מחכה למפגש הבא בכיליון עיניים. הרבה זמן לא עברו בי תחושות כאלו של התלהבות והתרגשות, ומזמן לא היה לי חבר כזה רגיש ומיוחד. ירמי ליווה אותי אל שער היציאה מהחווה, הוא לחץ את ידי שוב ואמר: "דוד, ראיתי שהתחברת לאוליב, רק אל תשכח שמטרת הטיפול היא לסייע לך להחזיר את האמון והביטחון ולהשיב לעצמך רוגע ושלווה נפשית כדי שתוכל לבחור נכון את החברים האמיתיים שלך ולחיות את החיים בלי פחד".