הצעיר שעמד בהצלחה בכל משימותיו בשנת הלימודים קיבל מאביו כרטיס טיסה לחופשה אצל הדודים באוסטרליה. "אני סומך עליך, בן יקר שלי, שתדע איך להתנהג בביתו של אחי היקר", אמר האב. "הדוד שלך חובב התערבויות, ואני מבקש ממך להתחייב לי שלא תתערב איתו על שום דבר". הצעיר לא הבין את פשר הבקשה, אבל הבטיח. באחד הערבים …
ג'ימי היה צייר מתחיל כאשר התבקש על ידי יואב לצייר עבורו ציור של הרי האלפים בשקיעה. ג'ימי דרש על הציור חמש מאות דולר, ויואב הסכים. אחרי שבועיים הביא ג'ימי ליואב את התמונה המרהיבה. יואב שאל את ג'ימי מה שווי התמונה, וג'ימי ענה: "יותר מחמש מאות דולר!" "אז תשאיר אותה אצלך כתשלום על הציור…" אמר יואב. …
שָׁלוֹם לְכֻלְּכֶם, שְׁמִי נְהוֹרָאִי וַאֲנִי אוֹהֵב מְאוֹד לִרְכֹּב בְּאוֹפַנַּיִם. בַּבִּנְיָן שֶׁאֲנִי גָּר בּוֹ קַיֶּמֶת חֲלֻקָּה בְּרוּרָה שֶׁל 'חֲלָקוֹת' לִקְשִׁירַת אוֹפַנַּיִם בְּמִגְרַשׁ הַבִּנְיָן. הָאַחְרַאי עַל 'וַעַד הַבַּיִת' בַּבִּנְיָן שֶׁלָּנוּ הוּא אָדָם חָכָם וּפְּרַקְטִי. כְּשֶׁהִבְחִין בִּמְרִיבוֹת שֶׁל יַלְדֵי הַבִּנְיָן בְּעִנְיַן קְשִׁירַת הָאוֹפַנַּיִם שֶׁלָּהֶם, הֶחְלִיט לְהַקְצוֹת שֶׁטַח בְּמִגְרַשׁ הַבִּנְיָן לְפִתְרוֹן הַבְּעָיָה. הוּא הִצִּיב מוֹט עַל קִיר הַמִּגְרָשׁ, וּבְעֶזְרַת …
מפעל המשקאות הגדול ביותר באזור היה שוקק חיים ורועש כמו בכל יום. מנהל המפעל, מר פוקס, התהלך בין עובדיו והעיר הערות שונות ומשונות בקול רועם, מוודא שכל הפועלים העובדים במפעל לא נחים לרגע ומבצעים את עבודתם באופן מיטבי, בלי שום סטייה מתוכנית העבודה. רעש המכונות היה נורא, אך כל העובדים ללא יוצא מן הכלל, והמנהל …
מאז שהיו מאיר וירון ילדים קטנים הם עקבו בשקיקה אחרי מטפסים מקצועיים שכבשו פסגות מושלגות בעולם. כשהיו בתחילת שנות העשרים, החליטו להצטרף למשלחת של עשרה מטפסים מישראל. בבואם למקום התארגנו המטפסים לבדיקת ציוד ויצאו לדרך לכיוון תחנת הטיפוס הראשונה, שנמצאת במרחק של 1,200 מטר מתחנת הבסיס. בתחנה זו אמורים המטפסים להתאים את גופם ונשימתם לאוויר …
העניות בבית זעקה מכל פינה. הילדים התהלכו בבגדים קרועים, וארונות המטבח היו ריקים מכל. רבי שמחה בונים מפשיסחא הבין את חומרת המצב, וביקש מאב המשפחה, שגם הוא היה לבוש בבגדים מרופטים וקרועים, להכין לחבורת החסידים שאיתו סעודה גדולה, שתיערך מספר ימים לאחר מכן. הוא נתן לו סכום כסף גדול שיספיק לכל מה שצריך והרבה יותר. …
נהגי חברת ההסעות סיכמו ביניהם, שכל נהג שמעביר לחברו נסיעה שהוא לא יכול לבצע מקבל עמלה של עשרה אחוזים מהנסיעה. קובי קיבל באחד הימים נסיעה בסכום של ארבע מאות וחמישים שקלים שלא יכול היה לבצע, והעביר אותה לנתי. למחרת התנצל נתי ואמר שלא יכול היה לבצע את הנסיעה מכיוון שנרדם. קובי תבע ממנו בכל זאת …
"יֵשׁ!" כָּבַשְׁתִּי אֶת הִתְרַגְּשׁוּתִי בְּכוֹחַ לְמַרְאֵה הַתָּא הָרֵיק בַּיַּלְקוּט, "הַגַּיְמְבּוֹי שֶׁלִּי נִגְנַב!" אַתֶּם בֶּטַח לֹא מְבִינִים מָה מְשַׂמֵּחַ כָּל כָּךְ בִּגְנֵבָה, נָכוֹן? לָאַחֲרוֹנָה פָּרְצָה מַכַּת גְּנֵבוֹת חֲמוּרָה בַּכִּתָּה, וִילָדִים חָשְׁדוּ בִּיהוּדָה. שַׂמְתִּי לֵב שֶׁהִתְנַהֲגוּתוֹ מוּזָרָה וְהוּא נִרְאֶה בִּמְצוּקָה, וְלָכֵן הֵכַנְתִּי לוֹ מַלְכֹּדֶת. הֵבֵאתִי לַכִּתָּה גֶּיְמְבּוֹי יָקָר עֵרֶךְ, הֶרְאֵיתִי אוֹתוֹ לְכָל חֲבֵרַי לַכִּתָּה, וְדָאַגְתִּי שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן …
ריף ותמיר החליטו לעזוב את עיר הולדתם ולחפש את מזלם במקום אחר, רחוק וחדש. כשהגיעו לעיר החדשה, שמו לב לנקודה שהפליאה אותם מאוד. השעה הייתה שעת צוהריים, והרחובות – דוממים. כל כך שקטים וריקים. "זה נראה כאילו אנשים לא חיים כאן", אמר תמיר. "כאילו אין אנשים שחוזרים עכשיו מהעבודה, אין ילדים שחוזרים מבתי הספר". "באמת …
