הדרך לצמוח
זו הייתה שעת צהריים מאוחרת. דני נכנס לתוך הבית בפנים כאובות. היה קשה לו להסתיר את הדמעות שנצנצו בזוויות עיניו. בדיוק באותם רגעים אביו ישב במטבח ואכל את ארוחת הצהריים. האב, ששם לב לעיניו הכבויות של דני, מיהר לעברו, הניח את ידו על כתפו ושאל: "דני, צהריים טובים. איך עבר עליך היום בבית הספר?" "לא …