אש האהבה
בֵּית הַסֵּפֶר שָׁקַק חַיִּים. הַהַפְסָקָה הָיְתָה רוֹעֶשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁרַק יְלָדִים יוֹדְעִים לְהַרְעִישׁ. צְוָחוֹת שֶׁל אֹשֶׁר וְשִׂמְחָה, לְצַד צְרָחוֹת שֶׁל מְרִיבוֹת וּוִכּוּחִים מְטֻפָּשִׁים, מִלְּאוּ אֶת הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה, כְּמוֹ גַּם אֶת אֲחוֹתָהּ הַקְּטַנָּה שֶׁבַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַבִּנְיָן. הַתַּלְמִידִים, מִשּׁוּם מָה, מָאֲסוּ כְּבָר בַּמִּשְׂחָק עַצְמוֹ וְכָעֵת הִסְתּוֹבְבוּ חַסְרֵי מַעַשׂ מִפִּנָּה לְפִנָּה. לָכֵן הָיְתָה הַהִתְעַנְיְנוּת שֶׁלָּהֶם גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, …
