קיץ. חם. כל ילד וילדה שומעים מההורים, מהגננת וממי לא את ההמלצה 'לשתות הרבה מים'. ואילו ההורים זוכרים את ימי מלחמת המפרץ בראשית שנות התשעים במהלכה דובר צה"ל, נחמן שי, שכונה 'המרגיע הלאומי', חזר בכל פעם על ההמלצה: "שתו מים" ככלי להפחתת לחץ וחרדה. האם אכן מים הם כה חיוניים? כמה מים בכלל אמורים לשתות? …
במשך חודשים ארוכים חיפש חיים דירה למכירה באזור ירושלמי וותיק, שבו רצה להתגורר. הוא שוחח עם בעלת הדירה שדרשה ממנו סכום של שתיים וחצי מיליון שקלים עבור הדירה, ובתנאי שהוא מעביר את הכסף מיידית. חיים הסכים, הוא ביצע העברה של מאה אלף שקלים והבטיח שתוך שבוע יארגן את שאר הסכום. אלא שהיו לו עיכובים ולבסוף …
אִם הֱיִיתֶם שׁוֹאֲלִים אֶת הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי לִפְנֵי שָׁנָה, כֻּלָּם הָיוּ מְסַפְּרִים לָכֶם שֶׁאֲנִי יֶלֶד אַלִּים. וְהֵם הָיוּ צוֹדְקִים בְּמֵאָה אָחוּז. הָיִיתִי מַרְבֶּה לָרִיב, בַּהַתְחָלָה בְּוִכּוּחִים עַל מִלָּה שֶׁמִּישֶׁהוּ אָמַר, וְהָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁהוּא פָּגַע בַּכָּבוֹד שֶׁלִּי, אַחַר כָּךְ בִּצְעָקוֹת, וְאַחַר כָּךְ זֶה הִתְפַּתַּח לְאַלִּימוּת פִיזִית, לְמַכּוֹת מַמָּשׁ. בַּנְּקֻדָּה הַזֹּאת, הָיִיתִי תָּמִיד מְנַצֵּחַ. קָשֶׁה לְהִתְמוֹדֵד אִתִּי. …
כביש הבקעה היה שקט וחשוך באותו הלילה, שקט וחשוך מאוד. יעקב הביט חסר אונים בשעון שבידו ובטנדר הגדול שעמד ללא נוע. כמה שעות עוד יישארו כאן בלי שמישהו יעצור ויסייע להם? מיכל הדלק היה על טיפותיו האחרונות. הילדים היו סחוטים מעייפות, קפואים במזג האוויר הקריר ללא ביגוד מתאים. גם כמות המים והמזון שברשותם הייתה מועטה. …
מר וורקרפט ישב ליד השולחן המתפורר והמתין ללקוחות שיפקדו את חנות הספרים הישנה שלו. האמת שכבר למעלה מ-50 שנה שהוא מחכה להם, לעיתים הם מופיעים כתועים בדרך. מעיפים מבט על הכותרים המאובקים שגודשים את מדפי המתכת המתקלפים, אולי פותחים איזה ספר, ממלמלים משהו על "סיבוב" שהם יעשו ויחזרו, אבל הם אף פעם לא חוזרים. מר …
התורה לא נועדה להיות כלואה בספר שיעלה אבק על המדף. היא נועדה שנחיה אותה!
שנדבר עליה, נשנן אותה, נתווכח, נעביר מאחד לשני. כך עשה עם ישראל במשך עשרות דורות באופן מופלא. רק כאלף שנה לאחר מכן כאשר התרבו הצרות והגזירות, לא נותרה ברירה ורבי יהודה הנשיא רשם את עיקרי הדברים על הכתב כדי שלא יישכחו.
השעה הייתה שעת אחר צהריים מאוחרת כשתלמידי הישיבה התיכונית יצאו להפסקה בין השיעורים. יאיר ואביחי יצאו לחצר האחורית ושיחקו בכדור החדש שהביא יאיר לכיתה. "תמסור לי את הכדור!" צעק יאיר לעברו של אביחי שבעט בו בחזרה בעוצמה, אבל לגובה. "מה עשית?!" הילדים הביטו למעלה לעבר הכדור שהתעופף לגובה ונעצר על אחד הענפים של עץ הברוש …
כִּמְעַט אֵין דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ. הַכֹּל תָּלוּי רַק בְּמִדַּת הָרָצוֹן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ וּבְמִדַּת הַחֲשִׁיבוּת שֶׁאֲנַחְנוּ מַקְדִּישִׁים לָעִנְיָן. אִם נָבִין אֶת הָעֵרֶךְ שֶׁל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים לַעֲשֹוֹת – נַצְלִיחַ לְבַצֵּעַ אוֹתוֹ בִּשְׁלֵמוּת.
סיפור אמיתי זה מלמד אותנו עד כמה גדול כוחה של הדבקות במטרה, ואפילו כנגד כל הסיכויים. ברגע שאדם דבק במטרתו ללא חשבונות וסיכויי הצלחה, הוא מצליח במעשיו. בפרשתנו אנו קוראים על עוז רוחו ודבקותו במטרה של פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, פינחס כשנכנס להכות את מבצעי החטא לא חשב פעמיים. כל רצונו היה לקנא לשם ה' ודבקותו במטרה גרמה לניסים הגלויים שנעשו לו ולהצלחתו. כאשר אדם יש בו רצון עז להצליח ולהתקדם בחיים, הוא מקבל עזרה אלוקית משמיים והצלחה גורפת שיכולה להתאפשר רק בזכות העזרה השמימית.
