פרשה: ראה

הַמֶּסֶר הֶעָמֹק בַּעֲבוּרֵנוּ הוּא שֶׁעָלֵינוּ לִבְחֹן הֵיטֵב אֶת מַעֲשֵׂינוּ, הַאִם הֵם אָכֵן נַעֲשִֹים מִתּוֹךְ כַּוָּנוֹת טוֹבוֹת וּטְהוֹרוֹת, אוֹ שֶׁמָּא מְעֹרָבִים בָּהֶם גַּם רְצוֹנוֹת אִישִׁיִּים שֶׁלָּנוּ.

בפרשת ראה אנו מצווים לבחור בין הטוב ובין הרע. היכולת לתקן את הרע – טמונה בעיקר לדעת את המעשה הלא נכון, לחזור עליו בתשובה ולתקן את המעשים שלנו. יכולת הבחירה שלנו מונעת הרבה מאוד החלטות, שאם נחשוב עליהן מחדש וננסה לשפר ולתקן אותן נוכל לתקן הרבה מטעויות העבר.

קורה שבן-אדם נופל, טועה ועושה מעשה לא נכון. כשזה קורה יש לקחת אחריות ולתקן את אשר נעשה – למרות הקושי של המבוכה ולעיתים אף המחיר שיש לשלם. בסופו של דבר הקב"ה פותח שערי תשובה וגם הוא וגם בני האדם יודעים להעריך איש שבוחר לתקן את מעשיו הרבה יותר מאשר אדם שמתחפר בחטאו וממשיך להסתבך בעוד טעויות מביכות.