הָאַרְיֵה, מֶלֶךְ הַחַיּוֹת, זִמֵּן אֶת כָּל שׁוֹכְנֵי הַיַּעַר לַאֲסֵפָה. בַּשָּׁעָה הַמְיֹעֶדֶת הִגִּיעוּ כֻּלָּם לַמָּקוֹם, חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת, עוֹפוֹת וּשְׁרָצִים. פָּתַח הָאַרְיֵה וְאָמַר: "זִמַּנְתִּי אֶת כֻּלְּכֶם לְכָאן, מִשּׁוּם שֶׁבִּרְצוֹנִי לְהַעֲבִיר אֶת שַׁרְבִיט הַמְּלוּכָה לְמִישֶׁהוּ אַחֵר. אֲנִי כְּבָר זָקֵן וּשְֹבַע יָמִים, וְאֵין לִי אֶת הַכֹּחוֹת הַדְּרוּשִׁים כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ לְנַהֵל אֶת מַמְלֶכֶת הַחַיּוֹת וְאֶת הַיַּעַר הַגָּדוֹל. לָכֵן חָשַׁבְתִּי לְהַכְתִּיר מֶלֶךְ אַחֵר בִּמְקוֹמִי, אֶלָּא שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לָתֵת אֶפְשָׁרוּת לְכֻלְּכֶם לְהִבָּחֵר. מִשּׁוּם כָּךְ הֶחְלַטְתִּי עַל תַּחֲרוּת רִיצָה שֶׁתִּקְבַּע מִי הַמַּתְאִים בְּיוֹתֵר לִהְיוֹת מֶלֶךְ הַחַיּוֹת".
שֶׁקֶט הִשְֹתָּרֵר בִּקְהַל הַחַיּוֹת. צְבִי בַּעַל פָּנִים תְּמִימוֹת עָמַד בַּצַּד וְחִיֵּךְ. הוּא יָדַע כִּי סִכּוּיָיו לְנַצֵּחַ בַּתַּחֲרוּת גְּדוֹלִים. בַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל מִשְׁתַּתְּפֵי הָאֲסֵפָה גִּחֲכָה גַּם פּוּמָה שֶׁקָּפְצָה לְבִקּוּר. הָיְתָה לָהּ תְּחוּשָׁה טוֹבָה בְּנוֹגֵעַ לַתַּחֲרוּת הַזֹּאת, וְהַחֲלוֹם עַל כֶּתֶר הַמְּלוּכָה כְּבָר הִתְחִיל לְהִצְטַיֵּר בְּמֹחָהּ. אַךְ אָז נִשְׁמַע קוֹל עָמֹק וְאִיטִי. הָיָה זֶה פִּיל גְּדַל מְמַדִּים: "אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ! לֹא הֶגְיוֹנִי לְהַכְרִיז עַל תַּחֲרוּת רִיצָה, כְּשֶׁלֹא כָּל הַחַיּוֹת יְכוֹלוֹת לָרוּץ בִּמְהִירוּת. צְרִיכִים לִמְצֹא רַעְיוֹן לְתַחֲרוּת הוֹגֶנֶת, הַנּוֹתֶנֶת סִכּוּיִים לְכֻלָּם".
הָאַרְיֵה הַנָּבוֹךְ גֵּרֵד בְּרַעֲמָתוֹ. "אַתָּה צוֹדֵק", אָמַר לַפִּיל. "הַאִם יֵשׁ לְךָ רַעְיוֹן אַחֵר? אֶשְֹמַח לִשְׁמֹעַ". הַפִּיל חִיֵּךְ וְהֵשִׁיב: "אָכֵן, נַעֲרֹךְ תַּחֲרוּת בַּעֲקִירַת עֵצִים מִמְּקוֹמָם. מִי שֶׁיַּצְלִיחַ לְהַפִּיל הֲכִי הַרְבֵּה עֵצִים בְּתוֹךְ זְמַן קָצוּב – הוּא יִהְיֶה הַמֶּלֶךְ הַבָּא". הָאַרְיֵה הִנְהֵן. "רַעְיוֹן טוֹב מְאֹד, הַאִם יֵשׁ מִתְנַגְּדִים?" שָׁאַל אֶת הַנֶּאֱסָפִים.
קוֹל צַיְּצָנִי נִשְׁמַע מִבֵּין צַמְרוֹת הָעֵצִים. "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ!" צִפְצְפָה צִפּוֹר צִבְעוֹנִית וְיָפָה. "הַתַּחֲרוּת אֵינָהּ הוֹגֶנֶת. לֹא כֻּלָּם יְכוֹלִים לַעֲקֹר עֵצִים, לֹא לְכֻלָּם יֵשׁ חֵדֶק, וְלֹא לְכֻלָּם יֵשׁ כֹּחוֹת חֲזָקִים כְּמוֹ לַפִּיל. יֵשׁ לְהַכְרִיז עַל תַּחֲרוּת הוֹגֶנֶת וְשָׁוָה לְכֻלָּם!" סִיְּמָה בְּצִפְצוּף נֶחְמָד, וְכָל הַחַיּוֹת הִסְכִּימוּ אִתָּהּ מִיָּד.
כָּעֵת הָיָה הָאַרְיֵה מְבֻלְבָּל. "תַּחֲרוּת רִיצָה – לֹא; תַּחֲרוּת עֲקִירַת עֵצִים – גַּם לֹא. מָה כֵּן? הַאִם יֵשׁ לְמִישֶׁהוּ מִכֶּם רַעְיוֹן לַעֲרִיכַת תַּחֲרוּת הוֹגֶנֶת?" פָּנָה אֶל חַיּוֹת הַיַּעַר בִּשְׁאֵלָה. בַּתְּחִלָּה שָׂרַר שֶׁקֶט. לְבַסּוֹף נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַנֶּשֶׁר, שֶׁעָצַר לְרֶגַע מִמְּעוּפוֹ וְנָחַת עַל גַּבּוֹ שֶׁל הַפִּיל: "אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ! הָבָה נַעֲרֹךְ תַּחֲרוּת תְּעוּפָה. מִי שֶׁיַּצְלִיחַ לִדְאוֹת לַגֹּבַהּ הָרַב בְּיוֹתֵר – הוּא יִזְכֶּה בְכֶתֶר הַמַּלְכוּת!"
הַפַּעַם הִתְעוֹרְרוּ כָּל הַחַיּוֹת כֻּלָּן, וְהֵרִימוּ קוֹלָן בִּצְעָקָה: "שַׁעֲרוּרִיָּה! אֵין כָּאן אֲפִלּוּ מְעַט צֶדֶק! רַק הָעוֹפוֹת יוֹדְעִים לָעוּף, וּמָה נַעֲשֶֹה אֲנַחְנוּ? אֵינֶנּוּ אֲשֵׁמִים שֶׁלֹּא נִבְרֵאנוּ עִם כְּנָפַיִם". הָאַרְיֵה הַזָּקֵן כְּבָר הֻתַּשׁ מֵהַדִּיּוּנִים הַמְעַיְּפִים. הוּא עָמַד לָסֶגֶת מֵהָרַעְיוֹן, אֶלָּא שֶׁאָז הִתְעוֹרֵר הַשּׁוּעָל, שֶׁעַד עַכְשָׁו עָמַד בַּצַּד וְנִרְאָה מְהֻרְהָר, וְהִתְקָרֵב אֶל בִּימַת הַכָּבוֹד שֶׁעָלֶיהָ עָמַד הַמֶּלֶךְ.
הוּא לָחַשׁ לָאַרְיֵה כַּמָּה מִלִּים, וְאַחַר כָּךְ הִכְרִיז הָאַרְיֵה: "וּבְכֵן, שִׁמְעוּ הֵיטֵב! הֶחְלַטְתִּי עַל תַּחֲרוּת כּוֹלֶלֶת: שֶׁל רִיצָה, שֶׁל עֲקִירַת עֵצִים ושֶׁל תְּעוּפָה לַגֹּבַהּ. מִי שֶׁיְּנַצַּח בְּכֻלָּן – הוּא יִהְיֶה הַמֶּלֶךְ הַבָּא! בִּשְׁבִיל לִמְלֹךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ לַמֶּלֶךְ כִּשּׁוּרִים רַבִּים, לָכֵן אַל לָכֶם לְהִתְלוֹנֵן עַל תַּחֲרוּת הוֹגֶנֶת". קִבְּלוּ הַחַיּוֹת אֶת דִּבְרֵי הָאַרְיֵה וְהָלְכוּ לְהִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת יוֹם הַתַּחֲרוּת.
כְּשֶׁנִּפְתְּחוּ הַתַּחֲרֻיּוֹת, נִרְאוּ הַחַיּוֹת כֻּלָּן מִתְרוֹצְצוֹת, חֵלֶק מֵהֶן רָצוּ בִּמְהִירוּת, אֲחֵרוֹת נִסּוּ לַעֲקֹר עֵצִים, וְהָיוּ אַף שֶׁנִּסּוּ לִדְאוֹת כְּלַפֵּי מַעְלָה בְּאֶמְצָעִים שׁוֹנִים. הַשּׁוּעָל עַצְמוֹ לֹא נִסָּה לָרוּץ, לֹא לַעֲקֹר עֵצִים וְלֹא לְרַחֵף בַּשָּׁמַיִם. הוּא נִרְאָה טָרוּד מְאֹד, מְמַהֵר מִקָּצֶה הָאֶחָד שֶׁל הַיַּעַר לְקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי, מְשֹוֹחֵחַ עִם כָּל הַחַיּוֹת, מְעוֹדֵד אֶת הָעוֹפוֹת וּמְדַרְבֵּן אֲפִלּוּ כַּמָּה נְחָשִׁים יַשְׁנוּנִיִּים.
"לָמָּה אֵינְךָ מִשְׁתַּתֵּף בַּתַּחֲרֻיּוֹת?" שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ חֲבֵרָיו. "כָּכָה", הֵשִׁיב הַשּׁוּעָל וְהִבְלִיעַ חִיּוּךְ. יוֹם הַתַּחֲרֻיּוֹת הִסְתַּיֵּם בְּהַצְלָחָה, וְכָל חַיּוֹת הַיַּעַר הִתְאַסְּפוּ שׁוּב לְיַד הַבָּמָה שֶׁל הָאַרְיֵה, שֶׁרָבַץ בְּאוֹתָהּ תְּנוּחָה כָּל הַזְּמַן וְהִשְׁקִיף עַל הַנַּעֲשֶֹה בַּיַּעַר כֻּלּוֹ. "מִי הַמְנַצֵּחַ?" שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ כֻּלָּם. הִתְנַעֵר הָאַרְיֵה מֵרִבְצוֹ וְהִכְרִיז: "הַמְנַצֵּחַ הוּא… אָדוֹן שׁוּעָל! יְחִי הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ!"
בַּתְּחִלָּה קָרְאוּ כֻּלָּם בְּמַקְהֵלָה: "יְחִי הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ!" וּמִיָּד אַחַר כָּךְ שָׁאֲלוּ אֶת הָאַרְיֵה הַקָּשִׁישׁ: "אֲבָל לָמָּה? אֵיךְ זָכָה הַשּׁוּעָל לְכֶתֶר הַמַּלְכוּת, אִם לֹא הִשְׁתַּתֵּף אֲפִלּוּ בְּתַחֲרוּת אַחַת?" הָאַרְיֵה חִיֵּךְ וְהֵשִׁיב: "אַף אֶחָד לֹא הִצְלִיחַ לְנַצֵּחַ בְּכָל הַתַּחֲרוּיוֹת יַחַד. הַשּׁוּעָל אָמְנָם לֹא הִשְׁתַּתֵּף בַּתַּחֲרֻיּוֹת, אַךְ הוּא נִהֵל אוֹתָן בְּיָד רָמָה! תְּבוּנָתוֹ הָרַבָּה וְהַיְכֹלֶת שֶׁלּוֹ לִשְׁלֹט בְּכָל הַנַּעֲשֶֹה בַּיַּעַר – הֵן שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתִי לִבְחֹר בּוֹ כְּמַמְשִׁיךְ דַּרְכִּי. הַאֵינְכֶם מַסְכִּימִים שֶׁהוּא רָאוּי לַמְּלוּכָה?"
הִנְהֲנוּ כָּל הַחַיּוֹת בְּמֶרֶץ וְקָרְאוּ שׁוּב בְּקוֹל גָּדוֹל: "יְחִי אֲדוֹנֵנוּ הַשּׁוּעָל!"
בְּכָל אָדָם יֶשְׁנָן מִדּוֹת שׁוֹנוֹת. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ נִבְרָא עִם תְּכוּנוֹת אֲחֵרוֹת. מָה שֶׁיַּהֲפֹךְ אוֹתָנוּ לַחֲזָקִים יוֹתֵר, לִמְיֻחָדִים יוֹתֵר, לְמֻצְלָחִים יוֹתֵר – זוֹ הָאֶפְשָׁרוּת לִשְׁלֹט עַל עַצְמֵנוּ, לִשְׁלֹט עַל מִכְלוֹל הַתְּכוּנוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ. יְכֹלֶת הַנִּהוּל הַזֹּאת, הִיא סוֹד הַהַצְלָחָה לְחַיִּים מְאֻשָּׁרִים. כִּי מִדּוֹת, כִּשְׁמָן כָּךְ הֵן – צָרִיךְ לָדַעַת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בַּמִּדָּה הַנְּכוֹנָה.
